רמת השרון היא הרשות בעלת היציבות הפיננסית הטובה בישראל
רמת השרון היא הרשות בעלת היציבות הפיננסית הטובה בישראל מבין הערים הגדולות המונות מעל 40 אלף תושבים. כך עולה מבדיקת חברת המידע העסקי CofaceBdi, אשר בוצעה על בסיס הדוחות המבוקרים של הרשויות המקומיות. כפר שמריהו ראשונה מבין המועצות המקומיות והאזוריות.
מטרת הבדיקה הייתה לאתר את המועצות והעיריות בעלות פרופיל סיכון עסקי, חוסן פיננסי מוסר תשלומים ויעילות הטוב ביותר. היא מתבססת על מספר מדדים פיננסים נבחרים המשקפים את יכולתן של עיריות ומועצות לעמוד בהחזר חובות ואת יעילות ההתנהלות שלהן.
הדירוג בוחן את היחס בין הדירוג הסוציו אקונומי של תושבי העיר לבין היציבות הפיננסית שלה, וכולל רשויות עם ציון של 4 עד 10 בדירוג הסוציו אקונומי. הדירוג הסוציו אקונומי מבדיל בין האוכלוסיות החזקות לחלשות על פי נתוני הלמ"ס ובוחן בין היתר את ההכנסה הממוצעת לנפש, רמת המינוע (סה"כ כלי רכב פרטים מחולק במספר התושבים), אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז הסטודנטים, אחוז דורשי עבודה, יחס תלות ואחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה.
קריית מוצקין מזנקת בדירוג, נתניה יורדת
כאמור, רמת השרון תופסת את המקום הראשון בדירוג היציבות הפיננסית, וזאת לאחר שעלתה מהמקום השני בדרוג אשתקד. במקום השני נמצאת חולון, שדורגה שלישית אשתקד, אחריה מדורגת ראש העין שמתברגת במקום השלישי וקופצת 4 מקומות קדימה לעומת אשתקד. במקום הרביעי מדורגת הרצליה, שהובילה את הדירוג אשתקד ובמקום החמישי נמצאת נס ציונה שירדה מהמקום הרביעי אשתקד.
- עליבאבא מצליחה להכות את הצפי לראשונה מזה שלושה רבעונים
- כל מה שצריך לדעת לפני שמקימים חנות אינטרנטית לעסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, הרשות שביצעה את הזינוק הכי גבוה בדרוג השנה היא קריית מוצקין שעלתה 8 מקומות מהמקום ה-27 אל המקום ה-19. מעלה אדומים עלתה 5 מקומות מהמקום ה-28 אל המקום ה-23 . ראש העין, מודיעין מכבים רעות, גבעתיים וקריית אתא עלו כולן ב-4 מקומות. היורדת הגדולה היא עיריית נתניה שירדה 8 מקומות מהמקום ה-23 אל המקום ה-31. חיפה, הרצליה ורעננה ירדו 3 מקומות בדרוג.
בדירוג היציבות הפיננסית של המועצות המקומיות והאזוריות בישראל, כפר שמריהו, שדורגה ראשונה אשתקד, שומרת על ההובלה. במקום השני מדורגת עומר שעלתה מהמקום השלישי אשתקד. שלישית היא המועצה המקומית גן רווה שירדה מהמקום השני אשתקד. במקום הרביעי מדורגת שוהם שעלתה מהמקום התשיעי אשתקד ובמקום החמישי מדורגת סביון שעלתה מהמקום ה-12 אשתקד.
הכל מסתכם בניהול נכון
יש לציין כי דירוג היציבות הפיננסית לא תמיד קשור לדירוג הסוציו-אקונומי וייתכנו רשויות השייכות לאשכול נמוך אך דירוג היציבות שלהן יחסית גבוהה ולהיפך.
בהתייחס לממצאים מציין כי אייל ינאי, מנכ״ל משותף בחברת CofaceBdi, כי "בכל העשירייה הראשונה הדירוג הסוציואקונומי אינו יורד מהציון 7 למעט העיר לוד שיוצאת דופן ומתברגת למקום השישי עם דירוג סוציואקונומי של 3 בלבד. עם זאת בעשירייה האחרונה בדירוג (מקומות 30-40) הדירוג הסוציואקונומי אינו עולה מעל 6. כלומר, שיש התאמה מסוימת בין מצבם הסוציואקונומי של התושבים לבין דירוג היציבות של הרשות. אולם הדוגמא של לוד מראה כי ניהול נכון יכול לשפר את יציבות העירייה למרות הדירוג הסוציו אקונומי".
- 2.אחוז האקדמאים ברמת השרון הכי גבוה (ל"ת)דמוש 19/02/2020 12:53הגב לתגובה זו
- 1.תחברו את רמת השרון ל...בני ברק ..הם לא סוגרים את החודש (ל"ת)מוטי 19/02/2020 11:13הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
