רמי רוזן
רמי רוזן

שיחות ועידה - למה חשוב לכם להאזין?

שיחות הוועידה הרבעוניות, במהלכן סוקרות הנהלות החברות את התוצאות העסקיות ברבעון החולף וברוב המקרים מספקות תחזית לרבעון הקרוב - הנה 10 דברים שכדאי לדעת בנושא
רמי רוזן | (7)

אנחנו נמצאים בעיצומה של עונת הדו"חות בוול סטריט וזהו עיתוי מצויין לדבר על שיחות הוועידה הרבעוניות. מדובר בשיחות ועידה שחברה נסחרת מקיימת פעם ברבעון במועד פרסום התוצאות הרבעוניות, אשר במהלכה תסקור הנהלת החברה את התוצאות העסקיות ברבעון החולף, בהיבט עסקי ופיננסי, וברוב המקרים תספק תחזית עסקית למה שצפוי להתרחש ברבעון הקרוב. בכל מה שקשור לתקשורת בין חברה לבין המשקיעים שלה (והאנליסטים שמכסים אותה) זהו אירוע שיא במהלך הרבעון וההיערכות אליו אמורה להיות בהתאם.

10 דברים שכדאי לדעת על שיחות ועידה רבעוניות

1. מבנה

שיחת משקיעים נמשכת בין 30 ל-60 דקות ומורכבת משני חלקים:

Script - דברי ההנהלה, חלק שנמשך כ-20 דקות ובמהלכם סוקרת הנהלת החברה את הביצועים בתקופה החולפת ונותנת תחזית לתקופה הקרובה. את החלק הזה הדוברים (בדרך כלל המנכ"ל ומנהל הכספים) מקריאים מן הדף. באנגלית קוראים לזה script.

שאלות ותשובות - במהלך חלק זה שיכול להיות קצר מאוד ויכול להיות ארוך, ישאלו האנליסטים המסקרים ומשקיעים את הנהלת החברה שאלות בנושאים מקצועיים שונים.

2. הכנה

סביר מאוד שהנהלת החברה תתכונן לפחות שבועיים לפני מועד השיחה. במהלך הזמן הזה ייכתב הסקריפט. חלק לא פחות חשוב הוא ההכנה של הנהלת החברה לשלב השאלות והתשובות.

שיחות ועידה טובות הן כאלה שמשנות מומנטום של תנועת מניה. כאשר אנליסט או משקיע ישאל את ההנהלה שאלה שהתשובה עליה תהיה מגומגמת, יתכן והמומנטום של המניה ישתנה לרעה.

מאחר ודברים כאלה קרו, רוב ההנהלות מתכוננות לשאלות שהן עשויות להישאל במהלך החלק השני של השיחה. ככל שהשאלות שיחשבו עליהן בשלב ההכנה תהיינה יותר קשות, כך תהיה ההכנה יעילה יותר.

אחת הדוגמאות המפורסמות לשיחת ועידה שיצאה מכלל שליטה אירעה בחברת טסלה, במהלך שיחת המשקיעים ברבעון הראשון של 2018. מנכ"ל החברה התרגז מהשאלות של האנליסטים וענה להם בזלזול ניכר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

3. באיזו שעה מתקיימת השיחה

אנליסטים בוול סטריט מעדיפים כחצי שעה לאחר תום המסחר. בשעון ישראלית, מדובר בשעה 23:30 בלילה. מרבית החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט מעדיפות לקיים את השיחה כשעה לפני תחילת המסחר כלומר 15:30 שעון ישראל. 

4. איך ניתן להאזין לשיחה בשידור חי, או חוזר?

מרבית החברות יפרסמו מבעוד מועד את תאריך פרסום התוצאות העסקיות ואת שעת שיחת הוועידה ואיך מתחברים אליה. מי שלא מתכוון לשאול שאלות ורוצה להאזין, תמיד ניתן באמצעות שירות webcast. המידע הזה מתפרסם בעמוד ה-investor relations של אתר החברה, כולל איך ועד מתי ניתן לשמוע את השידור החוזר של השיחה.

5. תמלילי השיחה

ניתן גם לקרוא את תמליל השיחה, כולל שאלות ותשובות באתרים שונים.

6. עד כמה השיחה חשובה?

התשובה במילה אחת היא מאוד. עבור החברה מדובר בהזדמנות להעביר מסרים חשובים למשקיעים. במקרים רבים המשקיעים הללו ישענו על המידע שנמסר במהלך שיחת המשקיעים כבסיס לקבלת החלטות השקעה או כחומר להכנה לקראת פגישת עדכון עם הנהלת החברה בכנסי משקיעים. לדעתי, שווה למשקיעים שבוחנים השקעה במניה מסוימת, לקרואת את תמליל השיחה ואם אפשר לשמוע אותה בשידור ה-webcast.

7. ומה חשיבותה לאנליסטים?

מעבר ליכולתם לקבל עוד צבע ואינפורמציה ואולי (לעתים רחוקות) להוציא מידע נוסף ולא מתוכנן מהנהלת החברה, מאפשרת השיחה לאנליסטים מ"הצד המוכר" (וסליחה על התרגום החופשי מדי ל-sell side) פרסומת חינם לעצמם ולגוף שאותו הם מייצגים, מבחינת "אם אתה לא שם, אתה לא קיים". ככל שהאנליסט ישאל יותר שאלות ורצוי שאלות יחודיות, כך ייחשב בקרב המשקיעים ליותר מבין בפעילות החברה ולהמלצות שיפרסם המשקיעים יתנו יותר תשומת לב.

8. מה קובע את משך הזמן של שיחת הוועידה?

כמובן, מידת העניין שהחברה מייצרת וגודלה. ככל שמדובר בחברה גדולה יותר שמייצרת עניין רב יותר, כך יגדל מספר האנליסטים שמבקשים לשאול שאלה ופעמים רבות הם יוגבלו ל"לא יותר משתי שאלות לכל שואל". ככל שהחברה קטנה יותר כך מספר השואלים יהיה נמוך יותר וכאשר אף אנליסט אינו מסקר את המניה תור השאלות עשוי להיות ריק משואלים....

9. מה קורה לאחר השיחה?

מיד לאחר סיום שיחת המשקיעים הרבעונית, תערוך הנהלת החברה שיחות "אחד על אחד" עם האנליסטים המסקרים כדי שאלה יוכלו לפרסם את העדכון הרבעוני כמה שיותר מהר. לדו"חות עדכון אלה, אשר יפורסמו מספר שעות לאחר תום שיחת הוועידה, תהיה השפעה על מחיר המניה בהמשך המסחר.

10. למה עוד כדאי לשים לב?

מעבר לטקסט, כדאי גם לנסות לפענח את הסאבטקסט. למשל, אנליסט חדש ששואל שאלות את ההנהלה עשוי לרמז כי הוא יפרסם סיקור חדש בקרוב, ובעיקר בחברות קטנות עשוי להיות לזה השפעה על המחיר. אם מנכ"ל החברה אומר שבמהלך הרבעון, החברה תשתתף במספר כנסי משקיעים, זה עשוי להעיד על עניין גובר מצד משקיעים בפעילות החברה ויתכן, שהחברה תפרסם חדשות חיוביות לקראת מועד הכנסים.

הכותב הינו רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF.

 

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נעם 23/02/2020 18:38
    הגב לתגובה זו
    כמובן של אנליסט המיומן עדיף להיות בשידור החי שכן תגובות אנשי החברה יש משמעות והיא עשויה לעורר אצלו שאלות נוספות , אך למשקיע הפחות מיומן , נגישות התמליל היא מעולה כי הוא יכול לקרוא בנחת לנסות לפרשן על פי הבנתו להסיק את המסקנות
  • 6.
    נעם 11/02/2020 01:06
    הגב לתגובה זו
    תודה.
  • 5.
    עירית 10/02/2020 18:23
    הגב לתגובה זו
    סקירה מצויינת. אשמח גם לעוד תובנות לגבי הדגשים שכדאי לשים לב עליהם בתוכן הסקריפט.
  • 4.
    מעמיק ומעניין (ל"ת)
    בון בון 10/02/2020 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דורון 10/02/2020 18:07
    הגב לתגובה זו
    כתבה מרתקת
  • 2.
    אריאל 10/02/2020 18:01
    הגב לתגובה זו
    חובה להקשיב לשיחות האלו, אין דרך יותר טובה להבין את הפרטים ואת התמונה המלאה
  • 1.
    מעולה (ל"ת)
    נד 10/02/2020 15:35
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: