אוניית קידוח של נאוויטס
צילום: LLOG

נאוויטס חוסכת 180 מיליון דולר בעלויות פיתוח פרויקט שננדואה

חתמה על הסכם עם חברת Transocean לביצוע קדיחה והשלמה של ארבעת קידוחי הפיתוח של הפרויקט, תמורת כ-250 מיליון דולר; היקף עלות הקידוחים נמוכה ב-40% מהעלות כפי שהוצגה בדוח המשאבים נוכח "תנאי השוק החדשים"
ערן סוקול | (4)

שותפות חיפושי הנפט והגז נאוויטס פטר יהש 0% המחזיקה 53.1% בתגלית שננדואה, מדווחת על הפחתה של כ-180 מיליון דולר בעלויות הפיתוח של הפרויקט וחתימה על הסכם עם חברת Transocean לביצוע קדיחה והשלמה של ארבעת קידוחי הפיתוח של הפרויקט, תמורת כ-250 מיליון דולר. היה"ש מזנקות.

לקריאה נוספת:

> "נאוויטס נסחרת לפי שווי של 40 סנט לחבית בלבד"

> רוסאריו: "השווי הכלכלי של נאוויטס גבוה פי 3 משווי השוק הנוכחי"

> אי.בי.אי: נאוויטס מקבלת אפסייד של 38.5%

על פי הדיווח, היקף עלות הקידוחים נמוכה ב-40% מהעלות כפי שהוצגה בדוח המשאבים של NSAI שדווח בדוח התקופתי, ואשר עמד על כ-430 מיליון דולר, כאשר בשותפות מסבירים כי הירידה נובעת מתנאי השוק החדשים וההזדמנויות שנוצרו בעקבות התנודתיות במחירי הנפט.

במסגרת ההסכם, שמהווה אבן דרך לקראת קבלת החלטת השקעה סופית (FID) בפרויקט, נקבע כי חברת Transocean תספק שירותים הכוללים בין היתר כ-17 חודשי קדיחה והשלמה לארבעת קידוחי הפיתוח של פרויקט שננדואה באמצעות אוניית קידוח, ותשלים אותם בהתאם למתווה הפיתוח המתוכנן בפרויקט.

תחילת הפקה מסחרית צפויה בשנת 2024

להערכת נאוויטס, תחילת הפקה מסחרית מהפרויקט צפויה בשנת 2024. על פי ההסכם, התחייבות השותפים בתשלום בגין שירותי הקדיחה וההשלמה לאחר ה-FID תהיה בהתאם להתקדמות הפרויקט.

שותפות נאוויטס פטרוליום מחזיקה ב-53.1% מהזכויות בפרויקט שננדואה, תגלית נפט מוכחת, בה הושקעו 1.7 מיליארד דולר בקידוחי אקספלורציה ואימות. שננדואה הוא פרויקט הדגל של השותפות, ובשותפות מעריכים כי הוא עתיד ליצור לה תזרים מזומנים מהוון (10NPV) של 1.13 מיליארד דולר.

שותפות נאוויטס פועלת בצפון אמריקה ומחזיקה בפורטפוליו נכסים מגוון, שכולל מספר מאגרים שכבר החלו בהפקה מסחרית של נפט, וחלקה בכלל התגליות עומד כ-305 מיליון חביות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לצד פרויקט שננדואה, נאוויטס מחזיקה ב-7.5% מהזכויות בפרויקט בקסקין במפרץ מקסיקו, שהחל בהפקה מסחרית של נפט ביוני 2019. פרויקט בקסקין מכיל כ-469 מיליון חביות, ונחשב למאגר נפט בקנה מידה בינלאומי, שיוצר לנאוויטס תזרים מזומנים יציב.  

לצד הפעילות במפרץ מקסיקו, נאוויטס פועלת  להרחבת הזרוע היבשתית שלה, וכיום היא מחזיקה ב-5 שדות נפט יבשתיים מפיקים בטקסס. בכוונת השותפות לקדם בשדות אלו תכנית פיתוח שכוללת קידוחים אופקיים הצפויים להגביר משמעותית את היקף ההפקה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    YL 13/07/2020 12:49
    הגב לתגובה זו
    להבנתי תדמור חייב לעשות חושבים ל טובת המשקיעים עד כמה להגדיל את הפיתוח ו בעלות מחיר לאומת חלוקת רווחים
  • 2.
    YL 04/07/2020 19:51
    הגב לתגובה זו
    תדמור משלם פחות אבל..... הנפט התרסק כך ש למעשה אן משהו מיוחד פרט..... לכך שהוא שותק לא יוצא בהכרזה על מדניות חלוקת רווחים לכן לדעתי הציבור לא נותן בו אמון למרות ה***קסמים*** שהוא מחולל בחברה הציבור ווכר הייטב שהוא תלמידו של תשובה
  • 1.
    לא להתפתות להכנס , 02/07/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנפט יצללו יפה בשנתיים הקרובות , בחסות הקורונה תרד הדרישה לנפט ואנרגיות ירוקות יחליפו אותה.
  • שמוליק 02/07/2020 18:10
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ירצה לשמוע על רקע המיתון על שמום דבר כאילו "ירוק" ויקר מאוד. ב10 שנים שמנות לא הצליח הירוק הזה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.