הנגיד בעקיצה לכחלון: "לממשלה הבאה אתגר משמעותי – הגירעון"
גם כשכולם מסביב מחייכים ומדברים על איתנותה של הכלכלה הישראלית, נראה שהביקור שנערך היום לבכירי משרד האוצר בבנק ישראל, שימש כזירה לשליחת חצים הדדיים בין בכירי המשק, השולטים במדיניות הכלכלית הישראלית.
הביקור החל בפגישה בארבע עיניים בין שר האוצר היוצא משה כחלון לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. לאחר מכן, כחלון, יחד עם סגן השר, יצחק כהן, מנכ"ל המשרד שי באב"ד וראש אגף התקציבים, שאול מרידור, ביקרו במתקני מחלקת המטבע ובחדר העסקאות של חטיבת השווקים.
לאחר מכן התקיים דיון כלכלי בהשתתפות מנכ"ל בנק ישראל, מר חזי כאלו, מנהל חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, מנהל חטיבת השווקים, אנדרו אביר, והממונה על שיתוף נתוני אשראי, צוריאל תמם. בדיון נכחה גם ראש רשות התחרות, מיכל הלפרין.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בחר להתייחס בצורה ישירה לגירעון המדינה ולאתגר שהוא מציב, למרות שידועה לו הביקורת על שר האוצר, הנחשב לאחראי על יצירת הגירעון המעיק על הכלכלה.
- סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
- הפסקת האש בין הקואליציה לאופוזיציה נגמרה: ח"כ גפני קורא: "גלו אחריות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המשק הישראלי צומח בקצב נאה ועד כה השווקים הפיננסיים לא מאוד הושפעו מאי הוודאות שנוצרה בעקבות המצב הפוליטי, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק", אמר פרופ' ירון. "מול הממשלה הבאה יעמדו אתגר משמעותי בכל הנוגע לטיפול בבעיית הגירעון ומשימות חשובות בתחום הטיפול בבעיית הפריון הנמוך של המשק הישראלי. על כל נבחרי הציבור להבין שדחיית הטיפול בסוגיות אלו תפגע בכלכלת ישראל".
כחלון מצדו לא נותר חייב ושלח חץ על הביקורת על ירון, שאינו פועל מספיק. "הנגיד ואני שוחחנו על כך שאי היציבות הפוליטית מחייבת אותנו לנהוג באחריות יתרה כדי להימנע מפגיעה בכלכלת ישראל. נתוני המקרו כלכליים כפי שהוצגו לנו טובים, בוודאי ביחס לנתונים הגלובליים.
- 10.ליאורה 25/09/2019 13:53הגב לתגובה זואיזה גירעון ואיזה נעליים תפסיקו להכניס לכיסים שלכם אז יהיה כסף לכולם ותראו כמה כסף יש יאללה פחלון הבייתה
- 9.נגיד עלוב מה עם הדולר הקורס (ל"ת)משה 25/09/2019 00:04הגב לתגובה זו
- 8.אורי 24/09/2019 18:24הגב לתגובה זוכולם מאשימים את כחלון בגרעון אולם האשם האמיתי הוא נתניהו. להזכירכם אין זו הפעם הראשונה שאצל נתניהו הגרעון משתולל, גם בכהונת שטייניץ באוצר הגיע הגרעון ל40 מיליארד. וזאת לאחר שקיבל משק בגרעון נמוך מרוני בראון. אם זה קורה פעם אחר פעם אצל נתניהו אזי כנראה שלא כדאי שגנץ יעשה אצלו השתלמות.
- 7.אני מצפה ממך שתעזוב את הפוליטיקה. לאחר הפייסקו שלך. (ל"ת)מתניה טיקטינסקי 23/09/2019 19:48הגב לתגובה זו
- 6.אין שום בעיה. שיקצצו כסף לישיבות ו"לומדי תורה" (ל"ת)אבו מספריים 23/09/2019 18:44הגב לתגובה זו
- 5.ימני אמיתי 23/09/2019 18:21הגב לתגובה זוחילק מיליארדים.. מילא אם משהו היה משתנה. אבל כלום! 25 מיליארד שח ללוטו דירות ושום דבר לא השתנה. כושל וכושל זה שאישר את ההשתוללות הזו מעליו ואחר כך עוד הכניס אותו למפלגה שלו. אגב..המספרים מראים שמצביעי כחלון לא עברו איתו לליכוד. כך שהביבי בכלל נכשל פה
- 4.רחמנות 23/09/2019 16:11הגב לתגובה זוגירעון כבר מזמן הרבה מעבר ל 50 מיליארד.
- 3.גם לבנק ישראל 23/09/2019 16:09הגב לתגובה זוולא נשאר הרבה זמן עד לסוף השנה. אם גם ביעד הזה לא תעמדו אפשר לסגור את הבנק. איך תצליחו שהאינפלציה בצמיחה ,וגם הצמיחה והדולר הקורס מרחיק את היעד מיום ליום.
- 2.חחח 23/09/2019 15:56הגב לתגובה זוחבורה של הזויים באתר הזה
- 1.אלי 23/09/2019 15:54הגב לתגובה זוהרבה פרזיטים שכירים יש במדינה. לא מפטרים לא מתיעלים בעריות בממשלה.... ומה עשיתה ????????? רק חילקתה וחילקטה על חשבוני.....
- צודק ! (ל"ת)אחד העם 23/09/2019 18:25הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
