רבעון חיובי לאלקטרה: הרווח מפעולות מתמשכות צמח ב-6.7% ל-37 מיליון שקל
קבוצת אלקטרה סיימה את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של כ-37.2 מיליון שקל, זאת לעומת כ-44.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון המקביל אשתקד כלל הרווח הנקי כ- 10.1 מיליון שקל בגין תמורה נוספת במסגרת מכירת מפעל השנאים של אנרקו.
החברה סיימה את הרבעון עם הכנסות בסך של כ-744.8 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך של כ-748.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2010. הרווח הגולמי של אלקטרה ברבעון השני של 2011 הסתכם בכ- 81.3 מיליון שקל, גידול של כ- 1.1% לעומת רווח גולמי שהסתכם בכ- 80.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
יצויין, כי הרווח ברבעון השני של השנה כולל גם הכנסה בסך של כ-24 מיליון שקל בגין התאמת שווי נדל"ן להשקעה וכן הינו לאחר השפעת הוצאות מימון בסך של כ- 23.1 מיליון שקל. כמו כן, ברבעון המקביל אשתקד רשמה הקבוצה הכנסה מהסדר בגין חובות קבוצת חפציבה בסך של כ- 5.1 מיליון שקל.
הרווח מפעולות נמשכות גדל ברבעון השני של השנה בכ-6.7% לכ-37.3 מיליון שקל, לעומת כ-34.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווחי הרבעון נבע בעיקר מהעלייה ברווחי מגזר שירות, סחר ואחזקה, ובמגזר ייזום הנדל"ן.
החברה מדווחת על המשך מגמת העלייה בצבר העבודות שלה, שהסתכם בסוף יוני 2011 בכ-3.9 מיליארד שקל. יצויין, כי הצבר מורכב מעבודות בהיקף של כ-2.47 מיליארד שקל (מתוכם כ- 919 מיליון שקל הינם לביצוע בשנת 2011) המיוחסות למגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, עבודות בסך של כ-640 מיליון שקל (מתוכם כ-284 מיליון שקל הינם לביצוע בשנת 2011) המיוחסות למגזר המבנים והתשתיות בחו"ל, ועבודות בסך של כ-821 מיליון שקל (מתוכם כ- 242 מיליון שקל הינם לביצוע בשנת 2011) המיוחסות למגזר השירות, האחזקה והסחר, לרבות סכום של כ-371 מיליון שקל המיוחס לפעילות התפעול של מכוני טיהור שפכים.
דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד בסך של כ- 40 מיליון שקל ואישר תוכנית לרכישה עצמית של אג"ח של החברה בהיקף של עד 50 מיליון שקל.
נזכיר כי בחודש יוני אלקטרה השקעות, חברת בת בבעלות מלאה של החברה, פאנגאיה נדל"ן וחברות נוספות אחרות חתמו על הסכם לרכישת קרקע במע"ר תל אביב מתנובה תמורת כ-530 מיליון שקל להקמת פרויקט נדל"ן למגורים, מסחר ומשרדים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
