רבעון חיובי לאלקטרה: הרווח מפעולות מתמשכות צמח ב-6.7% ל-37 מיליון שקל
קבוצת אלקטרה סיימה את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של כ-37.2 מיליון שקל, זאת לעומת כ-44.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון המקביל אשתקד כלל הרווח הנקי כ- 10.1 מיליון שקל בגין תמורה נוספת במסגרת מכירת מפעל השנאים של אנרקו.
החברה סיימה את הרבעון עם הכנסות בסך של כ-744.8 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך של כ-748.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2010. הרווח הגולמי של אלקטרה ברבעון השני של 2011 הסתכם בכ- 81.3 מיליון שקל, גידול של כ- 1.1% לעומת רווח גולמי שהסתכם בכ- 80.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
יצויין, כי הרווח ברבעון השני של השנה כולל גם הכנסה בסך של כ-24 מיליון שקל בגין התאמת שווי נדל"ן להשקעה וכן הינו לאחר השפעת הוצאות מימון בסך של כ- 23.1 מיליון שקל. כמו כן, ברבעון המקביל אשתקד רשמה הקבוצה הכנסה מהסדר בגין חובות קבוצת חפציבה בסך של כ- 5.1 מיליון שקל.
הרווח מפעולות נמשכות גדל ברבעון השני של השנה בכ-6.7% לכ-37.3 מיליון שקל, לעומת כ-34.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווחי הרבעון נבע בעיקר מהעלייה ברווחי מגזר שירות, סחר ואחזקה, ובמגזר ייזום הנדל"ן.
החברה מדווחת על המשך מגמת העלייה בצבר העבודות שלה, שהסתכם בסוף יוני 2011 בכ-3.9 מיליארד שקל. יצויין, כי הצבר מורכב מעבודות בהיקף של כ-2.47 מיליארד שקל (מתוכם כ- 919 מיליון שקל הינם לביצוע בשנת 2011) המיוחסות למגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, עבודות בסך של כ-640 מיליון שקל (מתוכם כ-284 מיליון שקל הינם לביצוע בשנת 2011) המיוחסות למגזר המבנים והתשתיות בחו"ל, ועבודות בסך של כ-821 מיליון שקל (מתוכם כ- 242 מיליון שקל הינם לביצוע בשנת 2011) המיוחסות למגזר השירות, האחזקה והסחר, לרבות סכום של כ-371 מיליון שקל המיוחס לפעילות התפעול של מכוני טיהור שפכים.
דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד בסך של כ- 40 מיליון שקל ואישר תוכנית לרכישה עצמית של אג"ח של החברה בהיקף של עד 50 מיליון שקל.
נזכיר כי בחודש יוני אלקטרה השקעות, חברת בת בבעלות מלאה של החברה, פאנגאיה נדל"ן וחברות נוספות אחרות חתמו על הסכם לרכישת קרקע במע"ר תל אביב מתנובה תמורת כ-530 מיליון שקל להקמת פרויקט נדל"ן למגורים, מסחר ומשרדים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
