הסוף לרכבת ההרים בשוקי המניות? 3 סיבות לעליות שבדרך
שוקי המניות ברחבי העולם וישראל בפרט אופיינו בתנודתיות רבה בעת האחרונה' כאשר הכיוון הכללי הינו שלילי. הסיבה העיקרית לשוק הדובי הפוקד את העולם הינם החששות מהאטה בצמיחה העולמית בהובלתן של המדינות המפותחות. החששות עלו כאשר פורסמו נתוני המאקרו החלשים. הם למעשה חלק ניכר מהטריגר לירידות בשווקי המניות.
משבר האשראי של מדינות אירופה מעיב על הענף הפיננסי האירופי ו"תורם את חלקו" לאווירת הנכאים בשוקי ההון. יחד עם זאת, להערכתנו המיתון העולמי לא צפוי לחזור באחד או שני הרבעונים הקרובים. לדעתנו, העננות בשווקים כתוצאה מנתוני מאקרו קודרים עשויה לפוג בעזרתן של 3 קרני שמש אופטימיות לטווח הקצר.
הסיבה הראשונה לאופטימיות נעוצה בנתוני המיקרו. מרבית החברות בעולם ובארץ מציגות דוחות כספיים טובים, אשר מצביעים הן על רמת רווחים נאה והן על שמרנות יחסית במצבור המזומנים. כתוצאה מכך, ניתן למצוא חברות רבות, בארץ ובחו"ל שמחיריהן בשוק כיום מגלמים מיתון (במקרה הזהיר) וקטסטרופה (במקרה הרע).
כדוגמא ניתן למצוא במחיריהן של מניות הבנקים בישראל ובפרט של לאומי ופועלים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, בנק פועלים ולאומי נסחרים סביב מכפיל הון של 0.8 בלבד. זהו מחיר זול מאוד, במיוחד לאור העובדה כי שנת 2011 צפויה להיות שנה רווחית ביותר למערכת הבנקאית בישראל.
לקרן האור השנייה ישנם שורשים שליליים. אך לטווח הקצר השפעתה של קרן אור חיובית לשווקים. מחיר הכסף בעולם המערבי (דהיינו הריבית) הינו נמוך (בעיקר בארה"ב ובגוש האירו), וצפוי להישאר כך תקופה ארוכה.
כאשר הכסף זול, אטרקטיביות המניות עולה משני טעמים: היעדר תשואה גבוהה בנכסים חסרי סיכון (מק"מ, פיקדון וכו'), מעודדת את המשקיעים להגדיל סיכון ולהעביר חלק מכספם לשוקי המניות על מנת לקבל תשואה גבוהה יותר על השקעתם.
הסיבה השנייה, אשר משתמשים בה על מנת להסביר את ההיגיון הכלכלי של הנקודה הראשונה, היא מחיר הגיוס של החברות. כאשר הכסף זול, לחברות זול יותר (ולעיתים גם קל יותר) לגייס חוב. חוב זה יכול לשמש להרחבת פעילות או לפדיון חוב יקר יותר. בכל מקרה, כאשר מחיר הכסף זול ישנה התנפחות של מחירי הנכסים הפיננסים ובהם שוק המניות.
הסיבה השלישית אשר תספק תמיכה לשווקים הינה כמות הכסף בשווקים. הערכתנו כי תוכנית הרחבה פיננסית נוספת (QE3) הינה רק שאלה של זמן ועדיין בתוקף. העובדה שמחיר הכסף נמוך לא מעיד בהכרח שיש "מספיק" ממנו על מנת לעודד צריכה. תוכנית ההרחבה הכמותית השלישית, אשר אנו מצפים להכרזתה, תיתן רוח גבית לשוקי ההון בארה"ב ובכל העולם ותהווה את הנדבך הנוסף לשוק שורי.
ברם, חשוב לזכור כי הסיבה לכך שמחיר הכסף כה זול הינה החששות של נגידי הבנקים מפני גלישה למיתון. כמו כן, כמות של כסף בלתי מוגבלת או אם להשתמש בלשונו של נגיד הבנק הפדרלי, ברננקי, "לשפוך כסף ממסוקים" תוביל בסופו של תהליך לאינפלציה.
כפי שהדברים נראים כרגע, העולם צפוי לקבל בקרוב הזמנה למסיבה בשווקים. הבעיה היא שמתישהו מישהו יצטרך לשלם את החשבון. אבל לכך להערכתנו, יש עוד זמן. לפיכך, ככתוב בספר ישעיהו פרק כב: "אכול ושתה כי מחר נמות".
- 7.אחד שיודע 24/08/2011 01:27הגב לתגובה זואלירן , אין דרך אחרת להביע את צרות העין שלך. למרות הייחוס המשפחתי (לאבא של דן אין שום קשר לחברה) יש אנשים מוכשרים שמקבלים במה בגלל הכישרון ולא בגלל הייחוס. משתתף בצערך שאין לך לא כישרון ולא ייחוס, נותר לי רק לאחל לך שקנאים כמוך יחיו ויסבלו!!!!
- 6.בקיצור:" קזינו" !!! (ל"ת)מצחיק 23/08/2011 23:44הגב לתגובה זו
- 5.בנטוב 23/08/2011 15:49הגב לתגובה זוההפשרות שהשווקים כן יתאוששו והכלכלות בעולם בכל זאת יפרחו והמצב כן ישתפר כי את כל ההשקעות העכשיויות הם בבחינת השקעה לעתיד וחיזוק הכלכלה ואפשר שכך יהיה העתיד קצת אופטימיות
- 4.אלירן 23/08/2011 15:45הגב לתגובה זואבל אל תבלבל לנו במוח
- 3.פרקליטו של השטן 23/08/2011 13:46הגב לתגובה זובנושא מופיע קישור למה שדן הלמן כתב וזאת רק בשבוע שעבר. אמנם הוא לא כתב שזה חייב לקרות ובכל זאת הוא נשמע עגמומי למדי. מה השתנה אז מהיום? או שאולי הוא שולח לחמו על פני המים.?
- 2.תאכל ותשתה היום כי מפולת מחר.. עלאק תקנו! (ל"ת)תוכל תןכל 23/08/2011 13:21הגב לתגובה זו
- 1.אז למה הקרן " חוג הקוטב הצפוני" בירידה מתמדת? (ל"ת)א 23/08/2011 10:20הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
