נתוני הייצור בארה"ב לאחרונה החלו להציג שורה של אכזבות. בשבוע שעבר התפרסם נתון הצמיחה הכלכלי שהצביע על עלייה רבעונית של 1.2% בלבד. כאשר מוסיפים לכך את צמיחת התוצר של הרבעון הראשון, מגיעים למסקנה שבחצי השנה האחרונה כלכלת ארה"ב צמחה בקצב של כ-1% בלבד. כאשר מדובר בקצב הצמיחה החלש ביותר מאז שנת 2011.  על פי חלק מהכלכלנים, התופעה המוזכרת של ירידה בקצב הצמיחה מגיעה בעקבות הירידה הכוללת בפריון. זוהי תופעה מוכרת בכלכלות המערב והיא קשורה ליחס שבין עלות העובד לתוצר אותו הוא מפיק לחברה. העדויות לירידה בפריון בארה"ב ובמערב אירופה הופיעו לראשונה בשנת 2004 במדינה. בשנים האחרונות לא נרשמה עלייה משמעותית ברמת ההכנסה של העובדים האמריקניים. מאז המשבר הכלכלי, אם כי העלייה בכמות המועסקים צמחה בקצב קונסיסטנטי. העובדים הראשונים מביאים לעלייה חדה בתפוקת הארגון, אך ככל שמתווספים יותר עובדים, התפוקה הכוללת של הארגון יורדת. על פי דויטשה בנק, הפיריון בארה"ב עלה בשנה האחרונה בשיעור של 0.7% והגיע לכדי שיעור ממוצע של 0.6% מאז שנת 2011. טענה אחרת של כלכלנים נוגעת לכך שמדידת התוצר הינה מדידה מיושנת שאינה יודעת כיצד להתמודד עם ה"תוצרת החדשה". טענות מסוג אלו פופולאריות מאוד בעמק הסיליקון אשר אחראי על הפיתוחים הבולטים בהייטק העולמי. לדוגמא, כל אפליקציה אשר מפותחת בעמק הסיליקון, אהודה ככל שתהיה לרוב רצה או מורדת באופן חופשי וחינמי בעולם הסמארטפונים ובתוך כך אינו נכנס לתוצר.  טענה אחרת נוגעת לכך שהיזמות האמריקנית נחלשה בשנים האחרונות. אם כי השפעת היזמות על הכלכלה היא בלתי צפויה באופיה ובתוך כך גם קשה למדידה. כך שיש עוד הרבה מה ללמוד בנושא.  הבעיה השלישית והיא בעיה ידועה של הכלכלה האמריקנית היא ההשקעה הנמוכה בהון (קפיטל) של החברות האמריקניות. אותן חברות ענק אשר בוחרות לבצע רכישות חוזרות של מניות בשוק ההון (באיבק) תומכות בוול סטריט אך לא בכלכלה. מתנגדי הבאייבק גורסים כי הודעה שכזו מצד חברה הינה בשורה שהחברה מיצתה את יכולות ההתפשטות שלה ומעתה היא משקיעה את רווחיה בהקטנת החוב ולא בצמיחה.