פינה

נבואת ספטמבר השחור: האם תקופת החגים תהיה קשה? הנה הסטטיסטיקה

רועי רושינוביץ, יועץ השקעות בבנק דיסקונט, מתייחס בטורו ללוח השנה הכלכלי. כיצד יש לנהוג על מנת לצמצם הפסדים ולמקסם רווחים?
יוסי פינק | (4)

סימון אירועים בלוח השנה הכלכלי זה צעד חשוב, וזה אכן מה שנעשה כאן בשבועות הקרובים. אך הפעם, בגלל שמדובר בטור פתיחה, נחרוג ממנהג זה ונמליץ לכם להניח יומנים בצד ולהקשיב. ספטמבר השחור בשווקים הביטוי ספטמבר השחור מסמל בכל העולם התרחשות של מאורע שלילי. בדר"כ מקושר הביטוי לנושא הטרור (רצח הספורטאים במינכן, נפילת מגדלי התאומים), אולם גם בכלכלה מייחסים לחודש זה קונוטציה שלילית. מבחינה היסטורית נחשב שוק המניות בחודש ספטמבר ללא מוצלח במיוחד ביחס ליתר חודשי השנה. החל משנת 1915 מציג חודש ספטמבר תשואה שלילית של 0.9% בניגוד לשאר החודשים, המציגים תשואה חיובית או סביב האפס (כפי שניתן לראות בגרף הראשון). חוקרים בדקו ומצאו כי חודש ספטמבר היה שלילי בכ-60% מהמקרים מאז שנת 1915. מבחינה היסטורית מאז 1915, לא נמצאה באף חודש אחר, פרט לחודש ספטמבר, ירידה במדדים ביותר מ-50% מהמקרים. יחד עם זאת, אין כל הוכחה, למעט נתונים סטטיסטיים, שחודש זה אמור להיות גרוע יותר משאר חודשי השנה. נראה כי כעת המדדים אינם תואמים את התחזיות השחורות המיוחסות ל"ספטמבר השחור". כיום מדדי המניות בארה"ב מצויים ברמה גבוהה יחסית (נכון לסוף השבוע מדד S&P 500 רחוק בכ-10% מהשיא שהיה באוקטובר 2007). אך שילוב המדדים הגבוהים עם מצב פוליטי וגיאופוליטי סבוך (מתיחות מול אירן, בחירות בארה"ב) עשוי לגרום לנבואה אודות ספטמבר השחור להגשים את עצמה (כפי שניתן לראות בגרף השני, המתאר את תוצאות בדיקת מדד הדאו ג'ונס משנת 1950 ועד היום בה נמצא. מבחינה סטטיסטית חודש ספטמבר הוא הגרוע ביותר מבין כל חודשי השנה). למשקיע הרגיל תהיה בדר"כ נטייה אינטואיטיבית מולדת להעדיף חדשות והערכות רעות על פני טובות. לפיכך, הוא יעדיף להקשיב לאזעקות שווא רבות (כגון כל האזהרות והשמועות הרצות בחודש ספטמבר השחור) מאשר לבצע שגיאה אחת העלולה להיות פטאלית. בימינו, כאשר הטכנולוגיה מאפשרת למידע להיות זמין לנו בקצות האצבעות, אנו מותקפים בשפע של אינפורמציה (אשר חלקה הגדול אינו רלוונטי) עד כדי איבוד התמצאות. עם זאת, עלינו לקבל החלטות בנוגע להשקעותינו. בשלב זה של קבלת ההחלטה, באה לידי ביטוי אותה נטייה מולדת אינטואיטיבית, הגורמת לנו להאמין לנבואות ולייחס לחודש ספטמבר שחורות. העדפה אוטומטית זאת, כשמדובר בשוקי ההון, היא לעיתים קרובות מקור להפסדים גבוהים. על כן, המלצתי הינה כי אין לייחס לסטטיסטיקה משמעות מיוחדת, רצוי להשקיע בצורה רגילה ולא לתת לנבואה להגשים את עצמה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ספטמבר השחור הינו אירוע הטבח בפלסטינים בירדן. (ל"ת)
    עו ד עו"ד 10/09/2012 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סוף סוף כתבה מעניינת (ל"ת)
    דנטה לופז 10/09/2012 00:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ronenhb 09/09/2012 22:44
    הגב לתגובה זו
    כמו בכל שנה, גם השנה, אני צריך לכתוב תגובה זו. השוני הוא שבכל שנה יש מישהו אחר שחוזר על אותה הקלישאה. "ספטמבר השחור". הנתונים המוצגים שוב ושוב, ממחישים כל פעם מחדש, את "השקר הסטטיסטי". הטבלאות מציגות נתון "קר" לפיו חודש ספטמבר הינו החודש הגרוע ביותר "בממוצע" מכל החודשים בשנה. וזה נכון, סטטיסטית, אך לא במהות. בפועל, מבדיקה שעשיתי, ביחס למדד ה- ,S&P500 על-פני 26 שנה, נמצאו 2 אמיתות: 1. בכל שנה שבה הבורסה עלתה (ינואר – דצמבר), חודש ספטמבר היה חיובי. בכל שנה שבה הבורסה ירדה, חודש ספטמבר היה שלילי. 2. הירידות בחודשי ספטמבר השליליים היו חזקות מאוד, בממוצע ירידות של 5-6%. העליות בחודשי ספטמבר החיוביים היו מתונות יחסית. בממוצע כ- 2%. זו הסיבה שממוצע החודש, בהתייחס לכל השנים, שיקף ירידה חזקה ביותר. באם תעשה בדיקה מעמיקה, ניתן יהיה לראות כי בשנים בהן ספטמבר ירד, החלו ירידות, חזקות מאוד, בחודש אוגוסט (תחילת החודש הייתה חיובית, על-כן, הסגירה של החודש הייתה שלילית אך באופן מתון, שלא שיקף את עוצמת הירידות שהחלה באותו החודש), הירידות המשיכו לאורך כל ספטמבר (כמעט ללא תיקון – ולכן קיבלנו ירידות חזקות בחודשים אלו) ואילו בחוד
  • 1.
    עוד חובבן שצייץ (ל"ת)
    007 09/09/2012 17:44
    הגב לתגובה זו
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.