אילנה ומשה לקראת הפנסיה - איך ירכיבו תיק סולידי בהיקף של 1.1 מיליון שקל?
השבוע נפגשתי במרכז ההשקעות עם אילנה, בת 56 חשבת שכר במקצועה, ובעלה משה, מהנדס בניין בן 57, הגרים ברמת השרון. בני הזוג גרים בדירה בבעלותם, לשניהם קרן פנסיה, קרן השתלמות וחסכונות נוספים נזילים שנצברו עם השנים העומדים על סכום של 1.75 מיליון ש' מתוכם הם מבקשים השקעה בשוק ההון בסכום של 1.1 מיליון ש'. בני הזוג מעוניינים בהשקעה סולידית בעלת סיכון נמוך וחשיפה נמוכה למניות. טווח ההשקעה המבוקש עומד על 7 שנים.
מבנה תיק מומלץ:
החלק המנייתי: 10%, מהם 6% בחו"ל ו-4% בארץ.
הציפיות להמשך השיפור בכלכלה העולמית בכלל וארה"ב בפרט דחפו את שוקי המניות בעולם לפתיחת שנה חיובית. עליות שערים בארה"ב נתמכו מפרסום אינדיקטורים חיוביים כמו מדד מנהלי הרכש והתפוקה התעשייתית שהציגו התאוששות, לצד תוצאות כספיות חזקות של חברות מובילות.
בנוסף, הריבית הנמוכה בארה"ב שהוצהר כי לא תעלה עד 2014 צפויה להמשיך ולתמוך בשוק המניות. כבר מתחילת השנה ניתן לראות ירידה עקבית במדד הפחד ה-VIX. לכן, משקל היתר יהיה מופנה לשוקי חו"ל בדגש על ארה"ב, שם מומלץ להיחשף לענפים בסיכון נמוך, דוגמת חברות המייצרות מוצרי צריכה וחברות בעלות תשואת דיבידנד גבוהה, תוך שימוש ב-ETF מתאים או ברכישה ישירה ומושכלת של מניות.
מתחילת השנה מתקשה הבורסה המקומית בישראל לייצר ערך לציבור המשקיעים. איומים בטחוניים, רגולציה מחמירה ונתונים כלכליים המראים על האטה, יצרו פער משמעותי לטובת שוקי חו"ל. יחד עם זאת, רמת ריבית נמוכה שעדיין יכולה לרדת ומתאם היסטורי חיובי לשוק האמריקני שכאמור עדיין לא נסגר, יכולים לשמש כתמריץ השקעה. בשלב זה חשיפה מומלצת דרך מוצרים מנוהלים דוגמת קרנות נאמנות ובחירה סלקטיבית של מניות.
החלק האג"חי - 90%
מאחר שקיים קושי אמיתי בחיזוי רמת האינפלציה לאורך זמן ורמת האינפלציה ההיסטורית ב-10 השנים האחרונות עומדת בממוצע על 2.2%, מומלץ לאזן בין החלק הצמוד לשקלי.
חלוקת ההשקעה המומלצת כוללת 50% באג"ח מדינה כאשר 20% מתוכו יושקעו בטווח לפדיון ארוך והשאר לטווח קצר, 25% ברמות דירוג AA- ומעלה ו-15% ברמות של A ומעלה לטווח קצר, מתוך כוונה להחזיק בהם עד לפדיון.
השקעה בפועל מומלצת ע"י רכישה של תעודות סל מתאימות, קרנות נאמנות ואגרות חוב ישירות תוך ניתוח יכולת ההחזר של הקרן והריבית.
- 4.בעל פרופיל דומה מאד 29/03/2012 10:18הגב לתגובה זומרכיב המניות נמוך מדי לדעתי. בשלב זה של חייהם ובהנחה שימשיכו לעבוד עד הפנסיה, ובהינתן העובדה שגם באג" ח יש סיכון, אני לא הייתי מחזיק פחות מ- 25 אחוז מניות בתיק כזה. בתיק שלי אני מחזיק 50% מניות, בפיזור בין ישראל ארהב ושאר העולם.
- 3.כלכלן 28/03/2012 22:07הגב לתגובה זוהפער הוא 20 אחוז לעולם והוא יסגר בשנה הקרובה
- 2.הסבר מצויין למה שוק המניות טוב אבל (ל"ת)השקעה רק עם 6 אחוז? 28/03/2012 21:10הגב לתגובה זו
- 1.ואפילו עם 1.1 מיליון 28/03/2012 17:25הגב לתגובה זוכולנו יודעים מי ירוויח מהתיק ~עמלת מינימום~ ~הטבת חצי מינימום~

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.