הנאסד"ק סגר אמש על 14,942.6 נקודות. שיא חדש. לפני שנה היה הנאסד"ק ב-11,640 נקודות - תשואה של 28.5%. בשפל הגדול של מרץ 2020 בעקבות התפרצות מגפית הקורונה הוא ירד ל-6,700 נקודות, אחרי שכבר היה ב-9,700 נקודות. מאז השפל עברה שנה וחצי במהלכה מדד הנאסד"ק  זינק ב-120%. אבל אף אחד לא יודע באמת לתזמן את השוק ולקנות בשפל. גם אם נניח שהחזקתם את המדד על פני זמן, הרי שהקורונה היתה מכה קלה בכנף - המדד עלה ביותר מ-50% מהשיא שהיה לפני התפרצות הקורונה. 

הנאסד"ק שכולל את מניות הטכנולוגיה הנסחרות בארה"ב אומנם תנודתי, אבל בשנים האחרונות הוא מספק תשואה מרשימה ונדירה.  14 שנה לקח למדד הנאסד"ק לשחזר את השיא של תחילת 2020 (תקופת הדוט.נט), וב-2014 הוא שבר ומאז הוא שובר מדי כמה חודשים שיא נוסף. זאת מהפכת הטכנולוגיה, זו הקורונה שהאיצה את התהליכים הדיגיטליים, זו הריבית הנמוכה שגורמת להעברת כספים למניות בעיקר חברות צמיחה, אלו הרווחים האבסולוטיים הפנומנליים של החברות הגדולות. 

חברות הטכנולוגיה מאופיינות בתמחור נדיב על פני חברות תעשייתיות, חברות ערך.  מכפילי הרווח שלהן גבוהים יותר. אם תביטו על הענקיות - אמזון, פייסבוק, אפל, פייסבוק, מיקרוסופט, גוגל, נטפליקס שמהוות חלק משמעותי מהמדד, תמצאו שמכפילי הרווח שלהן הם בין 40 ל-100.  ניקח לדוגמה את אמזון. המניה שלה ב-3,265 דולר והיא צפויה להרוויח השנה 53.2 דולר. מכפיל הרווח - 61. 

מכפיל רווח של 61, מבטא תשואה אפקטיבית של כ-1.6% (1 חלקי מכפיל הרווח). כלומר, השקעה במניית אמזון בהנחה שהרווחים מחולקים תניב תשואה של 1.6% בשנה. זו התיאוריה והיא מצחיקה, כי אמזון מדי יום עולה או יורדת בשיעור כזה (פחות או יותר). 

• הדולר לאן, הביטקוין לאן?
• סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אמזון היא חברת צמיחה (עדיין) ולכן מכפיל לרווח השנה לא מספיק כדי לנתח אותה. כשהרווחים יעלו, המכפיל ייקטן והיא תהיה אטרקטיבית יותר. לכן, המודל "האקדמי" של הישענות על מכפיל לשנה אחת, אינו מספק. נתקדם לשנת 2022. בשנה הזו אמזון צפויה להרוויח  66.8 דולר.  ברווח הזה , המכפיל כבר יורד ל-48.8. מכפיל כזה מבטא תשואה אפקטיבית של 2% (טיפה יותר).

אתם כבר מבינים את הסיפור - רווחים צומחים, מכפיל יורד, ובהנחה שזה מה שיקרה, מה זה משנה המכפיל הנוכחי, עוד 5,6, 10 שנים, הרווחים יהיו פנומנליים והמניה תהיה "זולה" גם במבחן מכפיל הרווח.

לכן, הצמיחה כל כך חשובה למשקיעים במניות הטכנולוגיה, לכן כל פיפס של שינוי מזניק או מפיל מניות צמיחה. וויקס ופייבר ירדו מדרגה בצמיחה והמניות שלהן קרסו במעל 30%. מאנדיי עלתה בקצב הצמיחה ומחיר המניה שלה הוכפל.

• סין מבטלת את חקירת ההגבלים העסקיים נגד גוגל
• קראודסטרייק מזנקת 10% לאור עדכון תחזית של 20 מיליארד דולר ARR עד 2036
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

אמזון - יקרה או זולה?

מכפיל של 48.8 לאמזון בהינתן הרווח שנה הבאה זה יקר או זול? כשמיליארדי דולרים סוחרים במניה מדי יום, אז התשובה של חוכמת ההמונים ברורה - זה המחיר! לא יקר, לא זול. זה המחיר הכלכלי. וכשהם "אומרים" זאת, כדי להקשיב להם.

בתמחור המסורתי, חשבנו שמכפילים של כמה עשרות - 30,40,50, הוא מנופח. עד לפני כמה שנים בודדות מכפילי הרווח של ענקיות הטכנולוגיה היה סביב 20. אפל הגדולה נסחרה במכפיל רווח של 10-15. אלו מכפילים שמבטאים תשואה של 5% (כשהמכפיל 20), או 6.6% (כשהמכפיל 15).

אבל משהו תפיסתי חשוב קרה בשנים האחרונות והוא מוצדק. כשהריבית בשווקים היתה "נורמלית" - כמה אחוזים טובים. אז מרווח של כמה אחוזים לטובת המניות היה מתבקש. המשקיעים במניות ציפו לתשואה עודפת לאור הסיכון במניות - סיכוי לתשואה הולך יחד עם סיכון. השקעה במניות תמיד היתה מסוכנת יותר מהשקעה סולידית והיא ביטאה סיכוי לתשואה גבוה יותר. אז כשהריבית היא 3% ומכאן שגם התשואה על השקעות סוליידות היא סביב המספר הזה, אפשר לצפות לקבל מהמניות עוד 2%-3%, כלומר באזור 6%-7%. מה זה 6%-7%? במונחים של מכפילי רווח זה 15-16. 

אבל, כשהריבית נמוכה, בהתאמה גם הציפיות מהמניות יורדת. כבר עשור שהריבית במגמת ירידה ובשנים האחרונות היא  ממש על האפס. אבל בשווקים הפיננסים תמיד חששו שהנה הריבית הולכת לעלות ולכן לא התייחסו ברצינות המלאה לריבית האפסית. 

אבל האסימון נפל בשנה-שנתיים האחרונות. המשקיעים הפנימו שאם מקבלים 0% או 1% לכל היותר על השקעות סולידיות, אז מהמניות אי אפשר לצפות ל-7%, אלא ל-2%-3%. ומה זה 2%-3%, זה מכפיל רווח של 33-50.

ככה בעצם עלו המכפילים הנדרשים על השקעה במניות וזה שינוי תפיסה מהותי.  לצד זה, הרווחים כאמור עולים, ואז אנחנו פתאום מבינים שמכפיל 50 הוא לא באמת גבוה. הוא אולי גבוה למה שהיה בעבר, אבל בהינתן סביבת הריבית הקיימת הוא לא גבוה. 

ועל רקע זה, אפשר להבין דבר אחד ברור - הריבית הנמוכה היא האחראית על הזינוק במניות. המשך רייבת נמוכה עשוי להמשיך לתדלק את השווקים, מנגד, שינוי כיוון בריבית (כמו שצפוי בסוף 2022) יכול להשפיע דרמטית לרעה על המניות. מי שקובע את כיוון השוק זה לא רק רווחי החברות, זה בעיקר הבנק המרכזי בארה"ב שקובע את גובה הריבית.

ריבית נמוכה יכולה להביא לשבירת שיאים נוספים. זה גם יכול להביא את הנאסד"ק ל-20,000 נקודות. במונחים של מכפילי רווח עוד עלייה של 33% בנאסד"ק ובמניות הטכנולוגיה, זה שקול למכפיל רווח של 80 במקום 60. בהינתן צמיחה, גם 80 הוא אפשרי. 

בצד האיומים יש כמובן את הסיכון שבהעלאת הריבית ויש עוד סיכון שנוטים לשכוח אותו - אנחנו בסייקל חיובי בשווקים הריאליים והפיננסים, סייקל שנמשך כבר עשר שנים בעידוד הממשלות והזרמות הכספים. הצריכה שוברת שיאים, היקף האשראי שובר שיאים. זו לא התנהלות כלכלית נכונה של מדינות, זו התנהלות של אין ברירה. כי ברגע שמישהו ינסה לעצור את זה, ההשפעה תהיה קשה. אז מותחים את הסוף, אבל בלימה של צריכה-צמיחה-אשראי, תפגע בתוצאות של החברות, תפגע כלכלית בציבור, תוריד את המניות. זה יכול להיות כדור שלג, לכן הממשלות והבנקים המרכזיים כל כך חוששים מזה, אבל האם העולם יכול לצרוך ולצורך ללא גבול?

איום נוסף הוא תאוות הבצע - כאשר כל כך קל לגייס כספים, להרוויח בבורסה, צפים הונאות, ספקולציות, הרצות. טבע האדם לא מתגבר על זה, וכשזה ורה ובהמשך נחשף (חלקית), האמון בשוק יורד, משקיעים  לוקחים צעד לאחור וגם זה עלול לעורר כדור שלג של משקיעים שיוצאים מהשווקים.

ההונאות כבר צפות ועולות - קרן גידור גדולה שהיתה הונאת פונזי, כמה ספאקים ששיקרו למשקיעים ועוד. זה יתרחב. 

אז מה יהיה הלאה? הכל יכול להיות, ב-10,000 המדד נראה יקר, גם ב-12,000 המדד נראה יקר, אבל זה בגלל השינוי התפיסתי-מחשבתי. לא בטוח שה-15,000 יקר