ג'י.פי מורגן הכה את התחזיות - "סיימנו לשלם על פרשת מיידוף"
ג'י.פי מורגן, בנק ההשקעות הגדול בארה"ב, פרסם לפני זמן קצר את נתוני הרבעון הרביעי (Q4) לשנת 2013. בנק ההשקעות הוא הראשון לפרסם את הדוחות לרבעון האחרון, ובארה"ב מצפים בכיליון עיניים לדוחות הבנקים הגדולים. ביבשת מקווים כי אם יהיו דוחות חיוביים לבנקים, הדבר יסחוף את השוק לעליות.
בבנק מדווחים כי הרווח המתואם למניה עמד על 1.3 דולר ברבעון האחרון, לעומת 1.39 דולר ברבעון המקביל. עם זאת, יש לזכור כי מדובר ברווח המתואם (GaaP), אשר כולל בתוכו הוצאות חד-פעמיות. ג'י.פי מורגן שילם בשנה החולפת 23 מיליארד דולר בהסכמי פשרה, 2.6 מיליארד מתוכם בעקבות פרשת מיידוף.
ברווח הלא מתואם למניה (non-GaaP) הבנק מדווח דווקא על עלייה לעומת הרבעון המקביל לרווח של 1.4 דולר למניה, ועל-כן הכה את תחזיות האנליסטים - שהעריכו בממוצע רווח של 1.37 דולר. המניה נסחרת בעלייה של0.3% טרם פתיחת המסחר בוול סטריט.
בעקבות הסכמי הפשרה ירד הרווח ברבעון האחרון ל-5.28 מיליארד דולר לעומת 5.69 מיליארד ברבעון המקביל, ירידה של 7%. המחזור ברבעון האחרון עמד על 24.1 מיליארד דולר - ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל.
היו"ר ומנכ"ל ג'י.פי מורגן, ג'יימי דיימון, אמר כי "ביצענו מהלכים חשובים בשנה החולפת והגענו למספר פשרות משמעותיות במישור המשפטי. קבלת האחריות על המקרים הללו היו לטובת החברה ובעלי המניות. סיימנו עם הפשרות הללו ואנחנו ממשיכים הלאה. כעת אנחנו יכולים להתרכז במה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב".
דיימון הוסיף כי "בשנה החולפת הבנק סיפק אשראי וגייס כסף עבור לקוחותיו בהיקף של 2.1 טריליון דולר. אנחנו אופטימיים לגבי העתיד של כלכלת ארה"ב ושמחים לתרום את חלקנו לצמיחה".
בסיכום שנתי, הרווח של בנק ההשקעות הסתכם ב-17.9 מיליארד דולר לעומת 21.3 מיליארד בשנת 2012, והרווח למניה היה 4.35 דולר לעומת רווח של 5.2 דולר למניה שנה קודם לכן. המחזור דווקא נשאר זהה בין 2013 ל-2012 והסתכם ב-99 מיליארד דולר.
- 1.jesuse 14/01/2014 15:54הגב לתגובה זוleumi and diskont to here in Israel
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
