אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

בגלל הסכסוך עם איי.בי.סי: סלקום בדרך להסכם עם בזק

לאחר שהסכסוך עם איי.בי.סי החריף והגיע לחילוט 16 מיליון שקל, סלקום מחפשת פתרון חלופי שיבטיח אינטרנט מהיר ללקוחותיה דרך הרשת של המתחרה הגדולה - בזק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סלקום בזק

סלקום סלקום -0.8%   נמצאת במגעים מול בזק בזק -0.77%   לבדיקת אפשרות לרכישת שימוש בקווי הסיבים האופטיים שלה. המהלך מגיע על רקע משבר אמון וסכסוך משפטי חריף מול שותפתה לשעבר, חברת איי.בי.סי (IBC).

אחרי מחלוקת משפטית עם איי.בי.סי, שבה נחלטו 16 מיליון שקל מערבות של סלקום, סלקום פונה לבזק כדי להבטיח כיסוי אינטרנט מהיר ללקוחות שלה דרך תשתית חלופית, בלי להסתמך רק על פריסה עצמית שעשויה לקחת הרבה זמן.

שורש הסכסוך טמון בהסכם משנת 2019, בו התחייבה סלקום לרכוש זכויות שימוש (IRU) ב-15% מקווי הסיבים שאיי.בי.סי תפרוס. בעוד איי.בי.סי טוענת כי ההתחייבות חלה על כל היקף הפריסה (שהתרחב ל-2.4 מיליון משקי בית), סלקום טוענת כי נקבעה תקרה של 2 מיליון קווים בלבד - יעד שכבר הושג. זה הוביל לחילוט 16 מיליון מתוך 50 מיליון בערבות, והליך משפטי. ניסיונות פשרה מדברים על 8%-10% מצד סלקום מול 15% של איי.בי.סי, הבדל ששווה עשרות עד מאות מיליונים.

כדי לא להישאר תלויה בתוצאות המאבק המשפטי ובכדי להבטיח רצף שירותי, נפגש מנכ"ל סלקום, אלי אדדי, עם מנכ"ל בזק, ניר דוד. כדי לרתום את הפריסה הרחבה והיציבה של בזק כ"רשת ביטחון" עבור סלקום.

לפני חודשים סלקום מכרה את חלקה באיי.בי.סי (23.3%) יחד עם הוט ותעשייה ושירותי נפט תמורת 2.1 מיליארד שקל לקבוצת משקיעים כולל הפניקס וקרן נוי. הסכסוך הזה פגע בוודאות העסקית של סלקום, שצריכה תשתיות סיבים כדי להציע חבילות אינטרנט תחרותיות. פריסה עצמית אפשרית, אבל דורשת השקעות גדולות וזמן.

המעבר האפשרי לבזק נובע מצורך דחוף. התקיימה פגישה בין אלי אדדי, מנכ"ל סלקום, לניר דוד, מנכ"ל בזק. בזק מחזיקה בפריסת סיבים רחבה שמכסה חלק גדול מהמדינה, עם יציבות תפעולית. הסכם כזה ייתן לסלקום רשת ביטחון מול איי.בי.סי ויאפשר הגדלת כיסוי מהר.

המכשול העיקרי הוא רגולטורי. בזק, כשחקנית דומיננטית בשוק הקווים, מוגבלת על ידי משרד התקשורת בעסקאות IRU ארוכות טווח. אלה נותנות ודאות ומחיר נמוך יותר, אבל הרגולטור חושש מניצול כוח שוק. במקום זאת, נבחנות חלופות כמו השכרת קווים לתקופות קצרות, תמחור לפי שימוש או מתווה סיטונאי מפוקח. אלה יקרים יותר לאורך זמן ונותנים פחות שליטה לסלקום, אבל עדיפים על תלות בסכסוך משפטי.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשוק התקשורת הישראלי סיבים אופטיים הם המפתח לגלישת מהירות גבוהה. בזק שולטת בפריסה הגדולה בארץ, בעוד איי.בי.סי נוסדה כדי להכניס תחרות. סכסוך כזה מדגיש את התלות בתשתיות חיצוניות. אם סלקום תחתום עם בזק, זה יחזק את בזק כספקית סיטונאית וייצור לחץ על איי.בי.סי למצוא פשרה. מצד שני, זה עלול להעמיק את התלות בבזק, מה שעשוי לגרום לרגולטור לחסום חיבור שכזה.

ספקיות כמו סלקום צריכות תשתיות כדי לשמר את הלקוחות ולשמור על מחירים תחרותיים. הסכמים כאלה משפיעים על התחרות, על מחירי האינטרנט והחיבורים. משרד התקשורת צריך לאזן. לאפשר גישה לתשתיות אבל מצד שני לא לתת יתרון דומיננטי.

שאלות על סכסוך סלקום-איי.בי.סי ובזק

מה הסיבה העיקרית לסכסוך בין סלקום לאיי.בי.סי?
המחלוקת נובעת מהיקף ההתחייבות של סלקום לרכוש קווי סיבים. איי.בי.סי דורשת 15% מכל הפריסה, כולל 2.4 מיליון משקי בית, בעוד סלקום טוענת לתקרה של 2 מיליון קווים. זה הוביל לחילוט 16 מיליון שקל ולליך משפטי.

מהי מתכונת IRU וכיצד היא משפיעה על סלקום?
IRU היא זכות שימוש בלתי חוזרת בקווים לטווח ארוך, שנותנת ודאות ומחיר נמוך. סלקום רגילה למודל זה, אבל בזק מוגבלת רגולטורית מלהציעו, מה שדוחף לחלופות כמו השכרה שיקרה יותר.

מדוע סלקום פונה לבזק?
בזק מציעה פריסת סיבים רחבה ויציבה כרשת ביטחון מול הסכסוך. פגישה בין המנכ"לים בודקת הסכמים, אבל רק במתווים רגולטוריים כמו סיטונאי, כדי להבטיח כיסוי אינטרנט ללקוחות בלי תלות באיי.בי.סי.

מה ההשלכות על שוק התקשורת?
הסכמי תשתית כאלה משפיעים על תחרות ומחירים. חיזוק בזק עלול להגביר תלות בה, בעוד לחץ על איי.בי.סי ידרב פשרה. משרד התקשורת יצטרך לאזן גישה חופשית עם מניעת ניצול כוח שוק.