המדדים באירופה יורדים עד 0.5%; ASML מאבדת 5%
חששות מהסלמת מלחמת הסחר והחמרת מגבלות היצוא מכבידים על מניות הטכנולוגיה, כש-ASML מאכזבת בדוחות והייניקן מפתיעה לטובה. במקביל, גוגל ניצבת בפני תביעה ייצוגית מהותית בבריטניה
המסחר בבורסות אירופה מתנהל בירידות, כשהחששות הגוברים מהכיוון החדש של מדיניות הסחר האמריקאית מעיבים על תחושת ההתאוששות שהחלה בתחילת השבוע. מדד Stoxx 600 הכלל-אירופי מאבד 0.8%, לאחר עלייה של יותר מ-4% ביומיים האחרונים. את הירידות מובילות מגזר השבבים,
לאחר שחברת ASML ASML Holding N.V. 0.5% פרסמה דוחות חלשים מהצפוי, עם הזמנות חדשות נמוכות מהתחזיות, והתריעה על אי ודאות סביב הסחר
עם ארצות הברית. מניית החברה נופלת ב-5%, וגוררת איתה את ASM International ASM International -0.59% שמאבדת 3.8%.
הירידות לא פסחו גם על המדדים המרכזים ביבשת: הדאקס הגרמני יורד בכ-0.5%, יחד עם פוטסי
100, והקאק 40 הצרפתי נחלש בכ-0.4%. גם החוזים העתידיים על המדדים בוול סטריט מאבדים גובה כאשר הם נסחרים בירידות של כ-1.5%, באסיה נרשמה מגמה שלילית, למרות דיווח מפתיע שלפיו כלכלת סין צמחה בקצב של 5.4% ברבעון הראשון, מעל התחזיות. עם זאת, ההסלמה במלחמת המכסים הובילה
מספר בנקים להשקעות לקצץ את תחזיות הצמיחה השנתיות עבור סין. הנייקי ירד ב-1%, ההאנג סאנג ב-1.9%, ומנגד מדד שנגחאי עלה בכ-0.3%.
לצד התנודתיות בשוקי המניות, גם נתוני המאקרו תרמו לעצב את התחושה בשווקים.בבריטניה, נתוני האינפלציה שהתפרסמו
היום סיפקו מעט אופטימיות, כשמדד המחירים לצרכן עלה בקצב שנתי של 2.6% במרץ - נמוך מהתחזית שעמדה על 2.7%. מדובר בהאטה לעומת פברואר (2.8%) וינואר (3%), אך עדיין רחוק מרמת היעד של הבנק המרכזי.
ASML מאכזבת, הייניקן מפתיעה לטובה
במקביל, המשקיעים עוקבים בדריכות אחר דוחות כספיים של חברות מפתח, שממחישים כיצד השפעות המאקרו מתחילות להתגלם בתוצאות העסקיות. במוקד המסחר עמדו היום גם שתי ענקיות הולנדיות, יצרנית ציוד השבבים ASML ויצרנית הבירה הייניקן, שפרסמו תוצאות רבעוניות מעורבות, שכל אחת מהן חושפת את המתח בין ביצועים עסקיים סולידיים לבין סביבה מאקרו-כלכלית תנודתית. ASML, מהחברות הקריטיות ביותר לשרשרת האספקה של שבבים מתקדמים, דיווחה על הכנסות של 7.74 מיליארד אירו ברבעון הראשון, כמעט בהתאם לציפיות השוק. הרווח הנקי אף הפתיע לטובה והסתכם ב־2.36 מיליארד אירו. אולם הנתון המדאיג הגיע מצד הזמנות חדשות (net bookings), שעמדו על 3.94 מיליארד אירו בלבד - מתחת משמעותית לציפיות שעמדו על 4.89 מיליארד.
- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל החברה כריסטוף פוקה ציין כי הביקוש לשבבים, ובעיקר לציוד לייצורם, ממשיך להיות
מונע מהבינה המלאכותית, אך התריע כי חוסר הוודאות סביב המכסים שהטיל הממשל האמריקאי עשוי לדחוף את ההכנסות השנתיות לתחתית תחום התחזית, בין 30 ל־35 מיליארד אירו. עוד הדגיש פוקה כי "המכסים החדשים יוצרים אי-ודאות הן ברמה המאקרו-כלכלית והן ביחס לביקושים בשוק", במיוחד
כשמדובר בסין, שוק יעד מרכזי עבור החברה. במקביל, נרשמה מגמה שלילית במניות טכנולוגיה אמריקאיות בעקבות הודעת אנבידיה על מחיקה צפויה של 5.5 מיליארד דולר בעקבות הגבלות יצוא לשווקים כמו סין. כל אלו יחד חידדו את הפגיעות של תעשיית השבבים מול עימותי הסחר.
בתוך כך, הייניקן Heineken -0.75% , יצרנית הבירה השנייה בגודלה בעולם, הציגה דוחות טובים מהצפוי, שהתקבלו באופטימיות יחסית בשוק. המכירות ברבעון הראשון אמנם ירדו ב־2.1% מבחינת היקף הבירה, אך ההכנסות האורגניות
עלו ב־0.9%, הפתעה חיובית לעומת תחזית לירידה של 0.6%. החברה דיווחה על גידול במכירת מותגים יוקרתיים, במיוחד המותג Heineken עצמו, ורשמה שיפור במכירות בשווקים כמו וייטנאם, שסבלו מביצועים חלשים בשנים האחרונות.
המנכ"ל דולף ואן דן ברינק ציין כי החברה
"פועלת בטווח הציפיות למרות התנודתיות הצרכנית והגיאופוליטית", ואף שמרה על תחזית הצמיחה השנתית לרווח תפעולי אורגני של 4% עד 8%. עם זאת, החברה הזהירה כי קיימים סיכונים משמעותיים קדימה, בראשם ההשלכות האפשריות של מכסים אמריקאיים חדשים, כולל כאלו שמכוונים לבירה
בפחיות, לצד ירידה בביטחון הצרכני, אינפלציה ולחצי מטבע. האנליסט לורנס ווייאט מבנק ברקליס ציין כי "הסקפטים אולי יצביעו על סיכוני המכסים, אך אנו רואים חברה חזקה ועמידה יותר מזו של השנה שעברה". המשקיעים הגיבו בהתאם, ומניית הייניקן עולה בכ־3%.
- פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
- סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
גוגל בתביעה ייצוגית על מיליארדים בבריטניה
גוגל Alphabet 0.18% ניצבת בפני תביעה ייצוגית משמעותית בבריטניה, במסגרתה נתבעת החברה על פיצויים בסך של למעלה מ־5 מיליארד ליש"ט (כ־6.6 מיליארד דולר), בטענה כי עשתה שימוש לרעה ב"דומיננטיות הכמעט מוחלטת שלה" בשוק החיפוש המקוון כדי להעלות מחירים למפרסמים. את התביעה הגישה פרופ’ אור ברוק, חוקרת בתחום דיני ההגבלים העסקיים, בשמה של קבוצה רחבה של עסקים וארגונים בבריטניה שהשתמשו בשירותי הפרסום של גוגל בין 2011 למועד הגשת התביעה.
לטענתה, גוגל נקטה פעולות שנועדו לדחוק מתחרים מהשוק ולבסס את שליטתה, לרבות עסקאות בלעדיות עם יצרני סמארטפונים ועם אפל, והעדפה של מוצריה בתוך כלי ניהול הפרסום שלה - Search Ads 360. בדבריה, הזהירה ברוק כי כיום לעסקים הבריטיים "כמעט אין אלטרנטיבה מלבד לפרסם דרך גוגל", והוסיפה כי החברה ניצלה את מעמדה בשוק כדי לגבות יתר על המידה עבור שירותי הפרסום שלה. הנתונים מחזקים את הטענה: לפי רשות התחרות הבריטית (CMA), גוגל שלטה בכ-90% מהכנסות שוק הפרסום בחיפוש כבר ב-2020.
מדובר בעוד חוליה בשרשרת של תביעות והליכים רגולטוריים שמנהלות מדינות רבות נגד ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. גוגל עצמה עדיין מערערת על קנס של 4.3 מיליארד אירו שהוטל עליה על ידי האיחוד האירופי עוד ב־2018, בשל כפיית התקנות של האפליקציות שלה על יצרני מכשירים
מבוססי אנדרואיד. בבריטניה, ממש במקביל, נפתחו גם הליכים נגד מיקרוסופט ואמזון בטענה להגבלות תחרות בשוק מחשוב הענן, במסגרת חקיקה חדשה שמרחיבה את סמכויות ההתערבות של הרגולטור המקומי בעידן הדיגיטלי. התביעה נגד גוגל מצטרפת לשורה של לחצים רגולטוריים שמעמיסים על ענקיות
הטכנולוגיה האמריקאיות, בדיוק בשעה שבה שווקים גלובליים מתמודדים עם תנודתיות הולכת וגוברת בשל מדיניות הסחר של ממשל טראמפ. בינתיים, באירופה, נראה שהמשקיעים שומרים על גישה זהירה, לפחות עד שתתבהר התמונה הגיאופוליטית.
המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
שבוע אחרי ש נובה 4.45% גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8% 425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב.
ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.
יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%.
אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%.
- קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
- עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.
כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.