בנימין נתניהו
צילום: פורום ההתיישבות הצעירה

הנה ההבטחות של הליכוד - אבל אף אחד לא מתייחס לשאלה האמיתית: מאיפה יביאו את הכסף?

בליכוד מפזרים הבטחות כלכליות כמו העלאת שכר לחיילים ולוחמים, הקפאת מחירי החשמל, הדלק, המים והארנונה, חינוך חינם מגיל אפס, רכבות סופר מהירות, תקצוב חקלאים כולל פנסיה, סבסוד תשתיות לדיור ומחיר למשתכן ועוד - להבטיח זה קל, אבל האם יש עשרות ואולי אפילו מאות מיליארדי שקלים פנויים לכל הטוב הזה? (אין)
נתנאל אריאל | (21)

מפגלת הליכוד מפרסמת הערב רשימה של הטבות ומהלכים כלכליים שהיא מתכננת לקדם בממשלה הבאה. חלק מהדרישות סבירות, חלק כמובן פופוליסטיות, כמיטב המסורת הפוליטית שצריך 'לשחד' את הציבור. 

אבל גם אם הכוונות של הליכוד טובות, השאלה היא מאיפה מביאים עשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את כל זה? הליכוד לא מדבר על העלאות מסים אבל האמת הפשוטה היא שאם רוצים להוציא יותר צריך גם שהממשלה תכניס יותר. אז נכון, אף אחד לא יגיד לכם 'אנחנו הולכים להעלות מסים', אבל אם לא - אז מאיפה תביאו את הכסף? להבטיח זה קל, אבל האם יש עשרות ואולי אפילו מאות מיליארדי שקלים פנויים לכל הטוב הזה? (אין)

וצריך לזכור - עודפי תקציב של שנה אחת זה לא כסף. אי אפשר לבנות על זה התחייבויות של שנים קדימה, פשוט כי עודפים זה חד פעמי. זה כמו שאתם תגידו 'איזה כיף, קיבלתי החודש באופן חד פעמי עוד 2,000 שקל במשכורת אז בואו נקנה רכב חדש ונתחייב להוציא כל חודש 1,000 שקל'. האם זו פעולה כלכלית הגיונית? ברור שלא.

בכל מקרה, הנה הרשימה של הליכוד. צאו מנקודת הנחה שלא הכל יקרה:

חיילי צה״ל:

העלאת שכר חיילי החובה ב-20%.

העלאת שכר הלוחמים בחצי השנה האחרונה לשירותם לשכר המינימום. 

מימון מלא ״ממדים ללימודים״ - 100% מלגת לימודים לחיילים.

מלחמה ביוקר המחייה:

חינוך חינם 0-3.

תוכנית חירום לבלימת יוקר המחייה במסגרתה יוקפאו זמנית העליות במחירי החשמל, המים, הדלק והארנונה.

מסלול ירוק ומהיר לייבוא של מוצרים בעלי תקן אירופאי ללא צורך בתקינה ישראלית.

צמצום דרמטי של הרגולציה לעסקים קטנים ועצמאים. 

דיור:

הגדלת תוכנית ״מחיר למשתכן״. 

סבסוד התשתיות לצורך שחרור מלאי הדירות המתוכננות (300,000) לשם בלימת עליית מחירי הדיור.

קיצור בירוקרטיה בהליכי שיווק קרקעות. 

זירוז מתן היתרי בנייה. 

תחבורה:

השקת תכנית רב-שנתית ל״רכבת קליע״ חוצת ישראל, כולל הקצאת התקציבים הדרושים לתכנון וביצוע עם תום התכנון. 

תמרוץ מעבר לתחבורה חשמלית. 

מימוש תוכנית המטרו.

חקלאות:

תקצוב הגנה על החקלאים השומרים על אדמות המדינה והבטחת זכויות החקלאים שהגיעו לגיל פרישה.

הורדת מכסים תוך סבסוד החקלאי הישראלי.

פריפריה:

השלמת חיבור תחבורתי מהיר של הצפון והדרום למרכז. 

קידום מהיר של פרויקטים להפיכת הנגב והגליל למרכז ביו-טק ותעשיות חקלאות מתקדמת. 

השלמת תוכנית ממשלות הליכוד להעברת צה״ל ופעילות הסייבר לנגב. 

חינוך:

הגדלת ההנחה בתחבורה ציבורית לסטודנטים. 

הגדלת מלגות לסטודנטים יוצאי צבא ושירות לאומי. 

חיזוק החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ובפרט חיזוק לימודי המתמטיקה, האנגלית והמדעים. 

תגבור לימודי אנגלית בבית ספר יסודי. 

העמקת תוכנית הלימודים בהיסטוריה של הציונות ובמורשת כלל עדות ישראל. 

ביטול רפורמת שאשא-ביטון והשבת חובת הבגרות בהיסטוריה, תנ״ך, ספרות ואזרחות. 

העדפה מתקנת ליוצאי צבא בפקולטות לרפואה, משפטים, מדעי המחשב, ראיית חשבון ומקצועות ההנדסה. 

חיזוק ההשכלה הגבוהה ובפרט יישום החלטות הממשלה בנושא אוניברסיטת אריאל. 

משפט ומשילות:

רפורמה להבטחת המשילות ויכולת ביצוע מדיניות הממשלה: 

ביטול נבחרת הדירקטורים ומתן אפשרות למינוי דירקטורים מכלל שדרות הציבור העומדים בתנאי סף מתאימים. 

חיזוק מעמד הכנסת והשבת האיזון הראוי בין הרשויות, בין היתר באמצעות חקיקת חוק יסוד:החקיקה. 

רפורמה בשירות הציבורי ומעבר למשרות אמון בתפקידים מרכזיים במשרדי הממשלה ההכרחיים לשם ביצוע מדיניות הממשלה. 

עלייה וגיור:

הגדלת תקציבי משרד הקליטה לשם ניצול ההזדמנויות הקיימות לגידול משמעותי בעלייה לישראל.

הרחבת מערך הגיור הממלכתי והנגשתו לציבור המעוניינים בגיור. 

רפורמה ברישוי המקצועי שתאפשר לעולים חדשים לעבוד במקצועות שרכשו בארץ מוצאם. 

תקשורת:

הגברת התחרות בשוק התקשורת. 

המגזר הערבי:

הקצאת משאבים וכלי אכיפה לשם מיגור הפשיעה בחברה הערבית. 

המשך השקעה בתשתיות. 

בניית תוכנית חומש להשכלה ותעסוקה עבור צעירים במגזר הערבי, הדרוזי, הבדואי והצ׳רקסי.

תרבות וספורט:

תוכנית חומש להקמת מאות מגרשי ספורט רב-תכליתיים.

ייזום פרויקט שילוב ספורטאי עבר מצטיינים במערכת החינוך.

עידוד הפקות מקור לרבות בנושאי ציונות ומורשת. 

תוכנית חומש להעמקת ההשכלה המוזיקלית במסגרתה ייבנו 10 מרכזי מוזיקה (קונסרבטוריונים) שיציעו לימודי מוזיקה, לרבות לימודים ברמה אקדמית. 

התיישבות (יהודה ושומרון):

בלימת הבנייה הבלתי-חוקית וההשתלטות על שטחי C.

מימוש מתווה אביתר בהתאם להחלטת הממשלה היוצאת.

הסדרת ההתיישבות הצעירה לרבות חיבורי חשמל ומים. 

הבטחת המשך הפעילות של הישיבה בחומש. 

חיזוק ההתיישבות היהודית בכל חלקי ארץ ישראל. 

חוץ:

העמקה משמעותית של שיתוף הפעולה עם מדינות ״הסכמי אברהם״ ומחויבות של כלל משרדי הממשלה לקידום שת״פ זה.

קידום הסכמי שלום נוספים כדי לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי. 

קידום הסכם ויזות מהיר עם ארה״ב. 

סביבה:

חקיקת חוק האקלים כולל קביעת יעד הפחתת פליטות גזי החממה. 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    עופר 23/11/2022 12:13
    הגב לתגובה זו
    איך לא ידענו למה מגיע לנו כל הטוב הזה.שייחלקו גם שק קנאביס לכל אזרח גדי שנתמסטל ונשכח את ההבטחות
  • 12.
    מאיפה יביאו את הכסף? החילונים יעבדו !!!! (ל"ת)
    ירחמיאל 23/11/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    איך הגענו למצב שצעירים ששרתו בצבא משלמים מיסים רוצים לע (ל"ת)
    דירות 23/11/2022 06:21
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הצחקתם אותנו 22/11/2022 23:29
    הגב לתגובה זו
    עד מתי אנחנו נממן את הלולבים הפרזיטים שחיים על חשבון מיסנו , ועד מתי נמשיך לממן ליכודניקים שמקבלים ביטוח לאומי בזמן שהם עובדים בשחור. ימים של משבר כלכלי לפנינו נחיה ונראה איזה הבטחות יקויימו בממשלת האייתולות של ביביסטן
  • 9.
    אריה גפני 22/11/2022 23:11
    הגב לתגובה זו
    שסומכת על טמטום בוחריה, ששורפים את עתיד ילדיהם ונכדיהם...
  • 8.
    חחח ושובחחח 22/11/2022 22:12
    הגב לתגובה זו
    בסוף החיילים לא יתנדבו עבור החרדים ונוכלי השטחים גם אם כל חייל יקבל דירה...חחח..
  • אנונימי 23/11/2022 01:23
    הגב לתגובה זו
    תפסיק להתבכיין , העם אמר את דברו
  • 7.
    8 22/11/2022 22:07
    הגב לתגובה זו
    אלה הבטחות של סוציאליסטים. אעשה לכם סדר – רשימת ההבטחות הסוציאליסטיות, וכנגדן הבטחה שהייתי מצפה מקפיטליסטים. במקום העלאת שכר חובה, ביטול גיוס החובה ומעבר לצבא מקצועי. במקום הקפאת מחירי החשמל, פתיחת שוק החשמל לתחרות. במקום הגדלת מחיר למשתכן, חיסול רמ"י והוועדות המחוזיות והאזוריות. במקום סבסוד החקלאי הישראלי, חיסול מועצת החלב, מועצת הלול, מועצת הפרי והירק. אפשר להמשיך עוד, אבל הרעיון מובן.
  • 6.
    נ.ש. 22/11/2022 21:58
    הגב לתגובה זו
    10-15 מיליארד שקל. רק הורדת הכסף מההתחייבות של הממשלה הקודמת לרעם מחזירה את זה ל4 שנים הקרובות.
  • גם ביבי עשה את החשבון הזה להבדיל מהלפידיוט חחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 23/11/2022 04:19
    הגב לתגובה זו
  • מבחוח 22/11/2022 22:19
    הגב לתגובה זו
    רק מציין עובדות, ההתחייבות הממשלה לאוכלוסיה הערבית בסך של כ-50 מילארד ש"ח שתפרס ע"פ 5 שנים ניתנה ע"י ממשלת ביבי-גנץ.
  • נעמי פלד 22/11/2022 22:09
    הגב לתגובה זו
    המספרים שלך לא מחוברים למציאות. כל ההתחייבויות פה של הממשלה זה עשרות מיליארדים בוודאות. ממש כסף צומח על העצים. מטורף
  • גברת את לא קראת את העקרונות - הקצאת כסף לתשתית מהמדינה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 23/11/2022 07:48
  • 5.
    גולדפינגר 22/11/2022 21:24
    הגב לתגובה זו
    צריך להוסיף שפרת המזומנים שנקראת מיסי נדל"ן מתכווצת הולכת, ממש 7 הפרות הרזות
  • 4.
    ברזל יצוק 22/11/2022 21:05
    הגב לתגובה זו
    חינוך חינם מגיל 0 וקיבוע מחירי החשמל והמים הם לא מלחמה ביוקר המחיה. חינוך חינם מגיל 0 הוא העברת הון מאנשים עם מעט ילדים לאנשים עם הרבה ילדים ( המ..המ.. חרדים). גם בנוגע למחירי החשמל והמים אין קסמים, אין לממשלה עץ של כסף. המימון לדבר הזה יבוא מהמיסים של כולנו. בקיצור מדובר בעבודה בעיניים שלא תגדיל את סך העוגה שנקראת תקציב מדינת ישראל אלא רק תחלק אותו אחרת. כנראה לרעה.
  • אחד 23/11/2022 00:17
    הגב לתגובה זו
    האם לחרדי ממוצע יש יותר ילדים עד גיל 3 מחילוני? מאיפה השטויות האלה? מה הם יולדים בשלישיות ורביעיות?
  • שולמן 22/11/2022 22:22
    הגב לתגובה זו
    תמיד אפשר להיכנס לגרעון ולהשית את החובות על הדורות הבאים אולי גם על הממשלה שתקום בעוד 4 שנים.
  • 3.
    אנונימי 22/11/2022 20:44
    הגב לתגובה זו
    נחזיק להם אצבעות שיצליחו לבצע אפילו חצי מההבטחות אבל אם בסוף הקדנציה הרוב יהיה בלוף. אז צריך לצלוב את אמא שלהם. את כולם כולל כולם.
  • ניר 23/11/2022 00:36
    הגב לתגובה זו
    מי יממן את כל השיט הזה? עוד העברת כסף למי שעובד לטובת פרזיטים שום רפורמות שום מנועי צמיחה פופוליזם
  • 2.
    אזרח 22/11/2022 20:41
    הגב לתגובה זו
    יהדות התורה שס בעיקר יקחו הכספים לאנשים שלהם...ביבי חלש ושבעיקר שבוי בידיהם בגלל המצב שלו
  • 1.
    תהיו בטוחים שהכסף לא יבוא מהכיס של ביבי (ל"ת)
    אפק 22/11/2022 20:30
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.