בנימין נתניהו
צילום: פורום ההתיישבות הצעירה

הנה ההבטחות של הליכוד - אבל אף אחד לא מתייחס לשאלה האמיתית: מאיפה יביאו את הכסף?

בליכוד מפזרים הבטחות כלכליות כמו העלאת שכר לחיילים ולוחמים, הקפאת מחירי החשמל, הדלק, המים והארנונה, חינוך חינם מגיל אפס, רכבות סופר מהירות, תקצוב חקלאים כולל פנסיה, סבסוד תשתיות לדיור ומחיר למשתכן ועוד - להבטיח זה קל, אבל האם יש עשרות ואולי אפילו מאות מיליארדי שקלים פנויים לכל הטוב הזה? (אין)
נתנאל אריאל | (21)

מפגלת הליכוד מפרסמת הערב רשימה של הטבות ומהלכים כלכליים שהיא מתכננת לקדם בממשלה הבאה. חלק מהדרישות סבירות, חלק כמובן פופוליסטיות, כמיטב המסורת הפוליטית שצריך 'לשחד' את הציבור. 

אבל גם אם הכוונות של הליכוד טובות, השאלה היא מאיפה מביאים עשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את כל זה? הליכוד לא מדבר על העלאות מסים אבל האמת הפשוטה היא שאם רוצים להוציא יותר צריך גם שהממשלה תכניס יותר. אז נכון, אף אחד לא יגיד לכם 'אנחנו הולכים להעלות מסים', אבל אם לא - אז מאיפה תביאו את הכסף? להבטיח זה קל, אבל האם יש עשרות ואולי אפילו מאות מיליארדי שקלים פנויים לכל הטוב הזה? (אין)

וצריך לזכור - עודפי תקציב של שנה אחת זה לא כסף. אי אפשר לבנות על זה התחייבויות של שנים קדימה, פשוט כי עודפים זה חד פעמי. זה כמו שאתם תגידו 'איזה כיף, קיבלתי החודש באופן חד פעמי עוד 2,000 שקל במשכורת אז בואו נקנה רכב חדש ונתחייב להוציא כל חודש 1,000 שקל'. האם זו פעולה כלכלית הגיונית? ברור שלא.

בכל מקרה, הנה הרשימה של הליכוד. צאו מנקודת הנחה שלא הכל יקרה:

חיילי צה״ל:

העלאת שכר חיילי החובה ב-20%.

העלאת שכר הלוחמים בחצי השנה האחרונה לשירותם לשכר המינימום. 

מימון מלא ״ממדים ללימודים״ - 100% מלגת לימודים לחיילים.

מלחמה ביוקר המחייה:

חינוך חינם 0-3.

תוכנית חירום לבלימת יוקר המחייה במסגרתה יוקפאו זמנית העליות במחירי החשמל, המים, הדלק והארנונה.

מסלול ירוק ומהיר לייבוא של מוצרים בעלי תקן אירופאי ללא צורך בתקינה ישראלית.

צמצום דרמטי של הרגולציה לעסקים קטנים ועצמאים. 

דיור:

הגדלת תוכנית ״מחיר למשתכן״. 

סבסוד התשתיות לצורך שחרור מלאי הדירות המתוכננות (300,000) לשם בלימת עליית מחירי הדיור.

קיצור בירוקרטיה בהליכי שיווק קרקעות. 

זירוז מתן היתרי בנייה. 

תחבורה:

השקת תכנית רב-שנתית ל״רכבת קליע״ חוצת ישראל, כולל הקצאת התקציבים הדרושים לתכנון וביצוע עם תום התכנון. 

תמרוץ מעבר לתחבורה חשמלית. 

מימוש תוכנית המטרו.

חקלאות:

תקצוב הגנה על החקלאים השומרים על אדמות המדינה והבטחת זכויות החקלאים שהגיעו לגיל פרישה.

הורדת מכסים תוך סבסוד החקלאי הישראלי.

פריפריה:

השלמת חיבור תחבורתי מהיר של הצפון והדרום למרכז. 

קידום מהיר של פרויקטים להפיכת הנגב והגליל למרכז ביו-טק ותעשיות חקלאות מתקדמת. 

השלמת תוכנית ממשלות הליכוד להעברת צה״ל ופעילות הסייבר לנגב. 

חינוך:

הגדלת ההנחה בתחבורה ציבורית לסטודנטים. 

הגדלת מלגות לסטודנטים יוצאי צבא ושירות לאומי. 

חיזוק החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ובפרט חיזוק לימודי המתמטיקה, האנגלית והמדעים. 

תגבור לימודי אנגלית בבית ספר יסודי. 

העמקת תוכנית הלימודים בהיסטוריה של הציונות ובמורשת כלל עדות ישראל. 

ביטול רפורמת שאשא-ביטון והשבת חובת הבגרות בהיסטוריה, תנ״ך, ספרות ואזרחות. 

העדפה מתקנת ליוצאי צבא בפקולטות לרפואה, משפטים, מדעי המחשב, ראיית חשבון ומקצועות ההנדסה. 

חיזוק ההשכלה הגבוהה ובפרט יישום החלטות הממשלה בנושא אוניברסיטת אריאל. 

משפט ומשילות:

רפורמה להבטחת המשילות ויכולת ביצוע מדיניות הממשלה: 

ביטול נבחרת הדירקטורים ומתן אפשרות למינוי דירקטורים מכלל שדרות הציבור העומדים בתנאי סף מתאימים. 

חיזוק מעמד הכנסת והשבת האיזון הראוי בין הרשויות, בין היתר באמצעות חקיקת חוק יסוד:החקיקה. 

רפורמה בשירות הציבורי ומעבר למשרות אמון בתפקידים מרכזיים במשרדי הממשלה ההכרחיים לשם ביצוע מדיניות הממשלה. 

עלייה וגיור:

הגדלת תקציבי משרד הקליטה לשם ניצול ההזדמנויות הקיימות לגידול משמעותי בעלייה לישראל.

הרחבת מערך הגיור הממלכתי והנגשתו לציבור המעוניינים בגיור. 

רפורמה ברישוי המקצועי שתאפשר לעולים חדשים לעבוד במקצועות שרכשו בארץ מוצאם. 

תקשורת:

הגברת התחרות בשוק התקשורת. 

המגזר הערבי:

הקצאת משאבים וכלי אכיפה לשם מיגור הפשיעה בחברה הערבית. 

המשך השקעה בתשתיות. 

בניית תוכנית חומש להשכלה ותעסוקה עבור צעירים במגזר הערבי, הדרוזי, הבדואי והצ׳רקסי.

תרבות וספורט:

תוכנית חומש להקמת מאות מגרשי ספורט רב-תכליתיים.

ייזום פרויקט שילוב ספורטאי עבר מצטיינים במערכת החינוך.

עידוד הפקות מקור לרבות בנושאי ציונות ומורשת. 

תוכנית חומש להעמקת ההשכלה המוזיקלית במסגרתה ייבנו 10 מרכזי מוזיקה (קונסרבטוריונים) שיציעו לימודי מוזיקה, לרבות לימודים ברמה אקדמית. 

התיישבות (יהודה ושומרון):

בלימת הבנייה הבלתי-חוקית וההשתלטות על שטחי C.

מימוש מתווה אביתר בהתאם להחלטת הממשלה היוצאת.

הסדרת ההתיישבות הצעירה לרבות חיבורי חשמל ומים. 

הבטחת המשך הפעילות של הישיבה בחומש. 

חיזוק ההתיישבות היהודית בכל חלקי ארץ ישראל. 

חוץ:

העמקה משמעותית של שיתוף הפעולה עם מדינות ״הסכמי אברהם״ ומחויבות של כלל משרדי הממשלה לקידום שת״פ זה.

קידום הסכמי שלום נוספים כדי לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי. 

קידום הסכם ויזות מהיר עם ארה״ב. 

סביבה:

חקיקת חוק האקלים כולל קביעת יעד הפחתת פליטות גזי החממה. 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    עופר 23/11/2022 12:13
    הגב לתגובה זו
    איך לא ידענו למה מגיע לנו כל הטוב הזה.שייחלקו גם שק קנאביס לכל אזרח גדי שנתמסטל ונשכח את ההבטחות
  • 12.
    מאיפה יביאו את הכסף? החילונים יעבדו !!!! (ל"ת)
    ירחמיאל 23/11/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    איך הגענו למצב שצעירים ששרתו בצבא משלמים מיסים רוצים לע (ל"ת)
    דירות 23/11/2022 06:21
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הצחקתם אותנו 22/11/2022 23:29
    הגב לתגובה זו
    עד מתי אנחנו נממן את הלולבים הפרזיטים שחיים על חשבון מיסנו , ועד מתי נמשיך לממן ליכודניקים שמקבלים ביטוח לאומי בזמן שהם עובדים בשחור. ימים של משבר כלכלי לפנינו נחיה ונראה איזה הבטחות יקויימו בממשלת האייתולות של ביביסטן
  • 9.
    אריה גפני 22/11/2022 23:11
    הגב לתגובה זו
    שסומכת על טמטום בוחריה, ששורפים את עתיד ילדיהם ונכדיהם...
  • 8.
    חחח ושובחחח 22/11/2022 22:12
    הגב לתגובה זו
    בסוף החיילים לא יתנדבו עבור החרדים ונוכלי השטחים גם אם כל חייל יקבל דירה...חחח..
  • אנונימי 23/11/2022 01:23
    הגב לתגובה זו
    תפסיק להתבכיין , העם אמר את דברו
  • 7.
    8 22/11/2022 22:07
    הגב לתגובה זו
    אלה הבטחות של סוציאליסטים. אעשה לכם סדר – רשימת ההבטחות הסוציאליסטיות, וכנגדן הבטחה שהייתי מצפה מקפיטליסטים. במקום העלאת שכר חובה, ביטול גיוס החובה ומעבר לצבא מקצועי. במקום הקפאת מחירי החשמל, פתיחת שוק החשמל לתחרות. במקום הגדלת מחיר למשתכן, חיסול רמ"י והוועדות המחוזיות והאזוריות. במקום סבסוד החקלאי הישראלי, חיסול מועצת החלב, מועצת הלול, מועצת הפרי והירק. אפשר להמשיך עוד, אבל הרעיון מובן.
  • 6.
    נ.ש. 22/11/2022 21:58
    הגב לתגובה זו
    10-15 מיליארד שקל. רק הורדת הכסף מההתחייבות של הממשלה הקודמת לרעם מחזירה את זה ל4 שנים הקרובות.
  • גם ביבי עשה את החשבון הזה להבדיל מהלפידיוט חחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 23/11/2022 04:19
    הגב לתגובה זו
  • מבחוח 22/11/2022 22:19
    הגב לתגובה זו
    רק מציין עובדות, ההתחייבות הממשלה לאוכלוסיה הערבית בסך של כ-50 מילארד ש"ח שתפרס ע"פ 5 שנים ניתנה ע"י ממשלת ביבי-גנץ.
  • נעמי פלד 22/11/2022 22:09
    הגב לתגובה זו
    המספרים שלך לא מחוברים למציאות. כל ההתחייבויות פה של הממשלה זה עשרות מיליארדים בוודאות. ממש כסף צומח על העצים. מטורף
  • גברת את לא קראת את העקרונות - הקצאת כסף לתשתית מהמדינה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 23/11/2022 07:48
  • 5.
    גולדפינגר 22/11/2022 21:24
    הגב לתגובה זו
    צריך להוסיף שפרת המזומנים שנקראת מיסי נדל"ן מתכווצת הולכת, ממש 7 הפרות הרזות
  • 4.
    ברזל יצוק 22/11/2022 21:05
    הגב לתגובה זו
    חינוך חינם מגיל 0 וקיבוע מחירי החשמל והמים הם לא מלחמה ביוקר המחיה. חינוך חינם מגיל 0 הוא העברת הון מאנשים עם מעט ילדים לאנשים עם הרבה ילדים ( המ..המ.. חרדים). גם בנוגע למחירי החשמל והמים אין קסמים, אין לממשלה עץ של כסף. המימון לדבר הזה יבוא מהמיסים של כולנו. בקיצור מדובר בעבודה בעיניים שלא תגדיל את סך העוגה שנקראת תקציב מדינת ישראל אלא רק תחלק אותו אחרת. כנראה לרעה.
  • אחד 23/11/2022 00:17
    הגב לתגובה זו
    האם לחרדי ממוצע יש יותר ילדים עד גיל 3 מחילוני? מאיפה השטויות האלה? מה הם יולדים בשלישיות ורביעיות?
  • שולמן 22/11/2022 22:22
    הגב לתגובה זו
    תמיד אפשר להיכנס לגרעון ולהשית את החובות על הדורות הבאים אולי גם על הממשלה שתקום בעוד 4 שנים.
  • 3.
    אנונימי 22/11/2022 20:44
    הגב לתגובה זו
    נחזיק להם אצבעות שיצליחו לבצע אפילו חצי מההבטחות אבל אם בסוף הקדנציה הרוב יהיה בלוף. אז צריך לצלוב את אמא שלהם. את כולם כולל כולם.
  • ניר 23/11/2022 00:36
    הגב לתגובה זו
    מי יממן את כל השיט הזה? עוד העברת כסף למי שעובד לטובת פרזיטים שום רפורמות שום מנועי צמיחה פופוליזם
  • 2.
    אזרח 22/11/2022 20:41
    הגב לתגובה זו
    יהדות התורה שס בעיקר יקחו הכספים לאנשים שלהם...ביבי חלש ושבעיקר שבוי בידיהם בגלל המצב שלו
  • 1.
    תהיו בטוחים שהכסף לא יבוא מהכיס של ביבי (ל"ת)
    אפק 22/11/2022 20:30
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".

מימון הגירעון התבסס על גיוס חוב מקומי נטו של 59.2 מיליארד שקל מאז תחילת השנה וגיוס חוב נטו בחו"ל של 15.9 מיליארד שקל. כמו כן נרשמו הכנסות מהפרטות בסך 11.7 מיליארד שקל, בעיקר ממכירת קרקעות מדינה.

יעד הגירעון לשנת 2025, כפי שנקבע בתקציב הנוסף שאושר בספטמבר, עומד על 5.2% מהתוצר. לפי נתוני האומדן המעודכן, הממשלה נמצאת במסלול שמציב אותה מתחת ליעד הזה, בעיקר בזכות הצמיחה בהכנסות ממסים והתמתנות יחסית בצד ההוצאות.

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.