מערכת חשבים חדשה
צילום: Andrey Popov;Istock

חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר

חברת חשבים, מקבוצת קו מנחה, המובילה בישראל במתן שירותי מידע פיננסיים ומשפטיים, הודיעה היום על השקת עשרות מחוללים חדשים בתחום דיני עבודה, תחת המוצר "כל עובד"
קו מנחה |

חברת חשבים, מקבוצת קו מנחה, המובילה בישראל במתן שירותי מידע פיננסיים ומשפטיים, הודיעה היום על השקת עשרות מחוללים חדשים בתחום דיני עבודה, תחת המוצר "כל עובד". המחוללים החדשים יאפשרו מתן תשובות מדויקות לשאלות רבות תוך פרק זמן קצר ובצורה אינטואיטיבית ונוחה.

בחשבים מוסרים כי השירות החדש, שיושק היום, ה-23.5, הוא מענה לבקשת אלפי לקוחות החברה לקבל מידע מקוון, ללא מגע אדם, בכל שעה ובכל נושא. כל זאת, על בסיס ידע ונסיון שהצטברו מזה עשרות שנים בחברה באמצעות צוות עורכי הדין של מחלקת כל עובד.

המחוללים עוסקים בסוגיות משפטיות כגון: סיום יחסי עבודה, הפקדות מעסיק לגמל ופיצויים, הגבלות על פיטורי עובדת בהיריון, שעות עבודה ומנוחה, הגבלות על פיטורי עובד במילואים, הפקדות סוציאליות לעובדים זרים ועוד עשרות סוגיות שונות. המחוללים יעלו לאוויר היום באתר "כל עובד" ויהיו פתוחים בשלב הראשון לשימוש המנויים בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.