"מקום ביצוע העבודה" - הפירוש הראוי אינו במובן הפיזי אלא בהקשר רחב יותר
תקציר ע"מ 1235/06 בר רפאל נ' פקיד שומה חולון
תקציר ע"מ 1235/06
בר רפאל נ' פקיד שומה חולון
בית המשפט המחוזי קבע כי אין לפרש את סעיף 4א(א)(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") בהקשר המצומצם של המקום הפיזי שבו מתבצעת העבודה, אלא יש לפרש אותו בהקשר רחב יותר של המקום שבו המדינה יכולה לפרוש את חסותה השלטונית, וככזו היא מעמידה לרשות מבצע העבודה תשתיות שלטוניות שאלמלא הן - לא יכול היה להפיק את ההכנסה.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
מדובר בטייס בחברת "אל-על" (מעבידה תושבת ישראל, כמובן) המוגדר תושב חוץ לצורכי מס הכנסה. במסגרת עבודתו הוא עובד בקו ניו יורק-תל אביב, ומהכנסתו ממשכורת נוכה מס במקור. פקיד השומה סירב להשיב את הסכום שנוכה במקור, בטענה כי מדובר בהכנסות תושב חוץ שנצמחו בישראל (השנים נשוא הערעור אינן חשובות).
פקיד השומה טען כי מכוח כללי המשפט הבין לאומי, הריבונות הישראלית חלה גם על כלי טיס של חברה תושבת ישראל. נוסף על כך הפנה המשיב לסעיף 4(7) לאמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה לגבי מסים על הכנסה (להלן: "האמנה"), ככלי עזר פרשני התומך בעמדתו.
המערער העלה כמה טענות עיקריות, וביניהן טענה מעניינת שלפיה ככלל מקום התושבות של המעסיק אינו קובע את מקום הפקת ההכנסה - אלא אם נקבע כך במפורש בפקודה, דוגמת הוראות מקום ההכנסה החלות על הכנסות דיפלומטים. עוד טען המערער כי מאחר שלשיטתו לא קיימת חבות במס בישראל (תושב חוץ שאינו מפיק הכנסה בישראל), הרי אין מקום לערב את האמנה ולפרשה כאילו היא יוצרת מקור חיוב יש מאין.
דיון
בית המשפט קיבל בעצם את טענות פקיד השומה וקבע כי את לשון החוק, גם אם היא ברורה, יש לפרש לנוכח התכלית האובייקטיבית והסובייקטיבית - והנה סעיף 4א(א)(4) לפקודה יוצר זיקה טריטוריאלית בין ההכנסה למדינת ישראל. זיקה זו מקורה בדוקטרינת "הנאמנות הכלכלית", שלפיה מאחר שהמדינה מעניקה למפיק ההכנסה את התשתיות הרלוונטיות ואת הביטחון, הרי זכותה למסות את הכנסותיו שהיא שותף נסתר להן.
נוסף על כך מאמץ בית המשפט את עמדת פקיד השומה, וקובע כי הן דיניה הפנימיים של מדינת ישראל והן כללי המשפט הבין לאומי קובעים, בין היתר, כי כלי טיס הרשום במדינה מסוימת נתון לסמכותה הריבונית של אותה מדינה.
אשר על כן נקבע מקום הפקת ההכנסה של המערער בישראל, והוא חייב במס בגין הכנסות אלו מכוח סעיף 2 לפקודה.
תוצאה
הערעור נדחה.
הערת מערכת:
נקודה חשובה ומעניינת שאמנם אינה חדשה בפסיקה היא סוגיית פרשנות החוק. כבוד השופט אלטוביה מציין כי גם במקרה שבו לשון החוק ברורה, איננו פטורים מהחובה לפרש את סעיף החוק בהתאם לתכליתה. אם כן, נראה כי כאשר אנו משיבים לשאלה בתחומי המס, לא נסיים את מלאכתנו בעיון ובמציאת התשובה בלשון הסעיף, אלא עלינו לשלוף גם את דברי ההסבר לחוק ולנסות ולהבין את מניעי המחוקק.
אצטט את הסעיף באמנה תוך יישום העניין שלפנינו: "הכנסה שקיבל יחיד בעת ביצוע עבודה... בין כשכיר או במעמד של עצמאי, יראו אותה כהכנסה ממקורות שבתחומי המדינה המתקשרת רק בשיעור ששירותים כאמור מבוצעים באותה מדינה מתקשרת. ההכנסה משירותים אישיים המבוצעים בכלי שיט או כלי טיס שמפעיל תושב של אחת מן המדינות המתקשרות... יראו אותה כהכנסה ממקורות שבתחומי אותה מדינה מתקשרת, אם ניתנו על ידי איש הצוות הרגיל של כלי הטיס."
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב
לפני כב' השופט מגן אלטוביה
ניתן ב-16.9.2012


גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"
שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% ל-186.1 אלף, בעיקר עקב רישום רטרואקטיבי של עובדים שיצאו לחל״ת ביוני ושבו לעבודה ביולי; הירידה בלטה במיוחד בקרב נשים, צעירים וחרדים
שירות התעסוקה משקף את מצב שוק העבודה לחודש אוגוסט, וממנו עולה כי מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% (ירידה של 32.1 אלף) לעומת יולי, לרמה של 186.1 אלף דורשי עבודה בלבד. מדובר בירידה חדה וחריגה לעונה זו של השנה, בה בדרך כלל נרשמת עלייה זמנית במספר דורשי העבודה
בשל תופעת פיטורי הקיץ.
הירידה מוסברת בעיקר בהכרה רטרואקטיבית בזכאות לחל״ת לעובדים שהוצאו לחל״ת במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני. עובדים אלו חזרו בפועל לעבודתם כבר ביולי, אך נדרשו להירשם כדורשי עבודה בשירות התעסוקה על מנת לממש את זכאותם לדמי חל״ת. התופעה ניפחה את מספר דורשי העבודה ביולי, וכעת עם מיצויה, נרשמה ירידה חדה במיוחד באוגוסט, על אף שפיטורי קיץ נרשמו גם השנה (כ-4.3 אלף עובדים).
נזכיר שברקע גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
הירידה בלטה בקרב נשים, צעירים וחרדים
הירידה במספר דורשי העבודה הורגשה בכל קבוצות הגיל אך בלטה בקרב צעירים עד גיל 34, כאשר מספרם ירד בכ-20.6% וחתך את חלקם מכלל דורשי העבודה ל-29.4%. מספר הנשים דורשות העבודה ירד אף הוא ב-16.5% לעומת יולי, לעומת ירידה של 12.5% בלבד בקרב גברים, כך ששיעור הנשים
מכלל דורשי העבודה ירד ל-57.8% לאחר חודשים של עלייה עקבית. גם בקרב החברה החרדית נרשמה ירידה חדה במיוחד של 23.1% לעומת יולי, אף שפיטורי הקיץ מאפיינים אוכלוסייה זו יותר, ושיעורם ירד ל-9.8% בלבד מכלל דורשי העבודה.
- האטה נוספת בשוק התעסוקה בארה"ב, איך זה ישפיע על הריבית?
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הירידה הכללית נרשם שינוי בתמהיל
דורשי העבודה: שיעור האשכולות הנמוכים (1–3) ירד ב-0.4 נקודות האחוז, בעוד שיעור האשכולות הגבוהים (8–10) עלה ב-0.4 נקודות האחוז והגיע ל-20.1% לעומת 16.8% בלבד באוגוסט 2023. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בענפי תעסוקה הרגישים למצבי משבר, כמו מלצרים ומוזגי משקאות
(-70.7%), מעצבי שיער ועובדים במכוני יופי (-63.3%), מנהלי בתי מלון ומסעדות (-59.9%) ומוכרים בחנויות (-59.2%). מנגד, היחידים שבהם נרשמה עלייה היו מורים בחינוך העל-יסודי (7.1%), כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ.