הפגיעה הזו ניכרת גם בשוק העבודה הרחב יותר: שיעור הנשים שאינן עובדות עלה מ-10% לפני ה-7 באוקטובר ל-14% כיום. בקרב נשים שלא עבדו קודם לכן, כמעט מחציתן הצטרפו לשוק העבודה, בעיקר כשכירות. לעומת זאת, אחת מכל עשר נשים שהייתה שכירה, חדלה מלעבוד בעקבות שירות המילואים של בן הזוג. 

יותר ממחצית ממוסדות הלימודים לא סיפקו הקלות מותאמות

גם בתחום האקדמי נרשמה השפעה של ממש: 47% מהסטודנטיות שבני זוגן משרתים במילואים דיווחו על פגיעה בציונים. 29% מהן נאלצו לדחות קורסים, ו-8% אף הפסיקו את לימודיהן לחלוטין. עם זאת, ב-45% מהמקרים, מוסדות הלימוד סיפקו הקלות מותאמות,  אם כי אין ודאות לגבי האפקטיביות של ההקלות הללו. 

דווקא הסטודנטים ששירתו בעצמם הצליחו לעיתים לגלות עמידות מפתיעה. שיעור ביטול ההרשמה בקרב משרתי מילואים עמד על 11.6%, לעומת 14.4% בכלל האוכלוסייה. שיעור ההפסקה לאחר שנה היה נמוך גם כן,  4.7% בלבד, מול 8.5% בכלל הסטודנטים. 

ככל שהשירות מתארך הקושי הכלכלי מתגבר

34% מבנות הזוג דיווחו על קושי כלכלי כללי, אך הנתון מזנק בקרב גרושות (58%) ויחידניות עם ילדים (48%). גם מבט לפי זרועות השירות מגלה שונות ברורה: משפחות של משרתי זרוע היבשה חוו קושי כלכלי בשיעור של 37% – הגבוה ביותר מכלל הצבא. 

• באר יעקב: 50 אלף זכאים על 844 דירות - הסיכוי האמיתי של מילואימניק לזכות? שואף לאפס
• הושק מועדון הטבות חדש ללוחמי המילואים, "Fighter"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקשר בין אורך השירות לעומק הפגיעה ברור: בקרב משפחות של משרתי מילואים ששירתו עד 50 יום, 28% דיווחו על קושי כלכלי. בקרב מי ששירתו מעל 250 יום, השיעור קפץ ל-38%.