הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

פורצים התנגדות ומאבדים גובה - המסחר בשוק המט"ח

האירו / דולר פורץ התנגדות, הדולר / שוויצרי שומר על מגמת ירידה והשוק מקומי ממשיך לרדת
מחלקת מחקר מט"ח24 |

סקירת מט"ח יומית | שוק המט"ח העולמי ניתוח טכני | אירו/דולר | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי הצמד אירו/דולר פרץ אתמול את רמת ההתנגדות 1.3914 בכיוון מעלה, ראייה המצביעה על חידוש מגמת העלייה בשוק. כעת, אנו מניחים כי, הצמד ימשיך במגמה זו כאשר תוקף אותה הנחה (מגמת העלייה) מותנה בשמירה על שער חליפין מעל לרמת השפל האחרונה בשוק 1.3652 דולרים. נקודות התנגדות: 1.4055, 1.4105, 1.4260 נקודות תמיכה: 1.3650, 1.3585, 1.3495, 1.3360 ניתוח טכני | אירו/דולר | תחזית טווח המסחר להיום טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 1.3765 ולבין רמת ההתנגדות 1.4035. בהסתמך על פתיחת המערכה האסיאתית, שמירה על שער חליפין מעל לרמת הפיבוט 1.3900 עשויה להוביל לעליות עד לרמה 1.3975 דולרים עם צפי לנגיעה בנקודה 1.4035 דולרים. מאידך, פריצה מטה של נקודת הפיבוט 1.3900 עשויה להוביל לירידות אל היעד 1.3840 דולרים עם האפשרות לנגיעה בנקודה 1.3765 דולרים. ניתוח טכני | דולר/פרנק שוויצרי | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי הצמד דולר/שוויצרי מתנהג על פי התחזית ושומר על מבנה שוק יורד. אנו נמשיך לאמץ את הנחת השוק היורד ככל ששער החליפין יימצא מתחת לרמת השפל האחרונה 0.9083 פרנק. נקודות התנגדות: 0.8888, 0.9083, 0.9315, 0.9340, 0.9370 נקודות תמיכה: 0.8683, 0.8647, 0.8555, 0.8525 ניתוח טכני | דולר/פרנק שוויצרי | תחזית טווח המסחר להיום טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 0.8715 ולבין רמת ההתנגדות 0.9005. בהסתמך על פתיחת המערכה האסיאתית, שמירה על שער חליפין מתחת לרמת הפיבוט 0.8860 עשויה להוביל לירידות עד לרמה 0.8770 פרנק עם צפי לנגיעה בנקודה 0.8715 פרנק. מאידך, פריצה מעלה של נקודת הפיבוט 0.8860 עשויה להוביל לעליות אל היעד 0.8915 פרנק עם האפשרות לנגיעה בנקודה 0.9005 פרנק. ניתוח טכני | ניו זלנדי/דולר | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי הצמד ניוזלנדי/דולר בדומה לשאר המטבעות העיקריים נהנה אף הוא מהמומנטום האנטי אמריקאי וממשיך לשמור על מבנה שוק שוורי עולה. במצב הטכני הנוכחי, תוקף הנחת השוק השוורי מותנה בשמירה על שער חליפין מעל לרמת השפל האחרונה בשוק 0.7873 דולרים. נקודות התנגדות: 0.8117, 0.8340, 0.8382 נקודות תמיכה: 0.7873, 0.7860, 0.7742, 0.7637 ניתוח טכני | ניו זלנדי /דולר | תחזית טווח המסחר להיום טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 0.7945 ולבין רמת ההתנגדות 0.8160 . בהסתמך על פתיחת המערכה האסיאתית, שמירה על שער חליפין מתחת לרמת הפיבוט 0.8050 עשויה להוביל לירידות עד לרמה 0.7995 דולרים עם צפי לנגיעה בנקודה 0.7945 דולרים. מאידך, פריצה מעלה של נקודת הפיבוט 0.8050 עשויה להוביל לעליות אל היעד 0.8105 דולרים עם האפשרות לנגיעה בנקודה 0.8160 דולרים. סקירת מט"ח יומית | שוק המט"ח המקומי ניתוח טכני | דולר/שקל | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי הצמד דולר/שקל שומר על מבנה שוק יורד חרף העליות אשר נרשמו אתמול והמקוטלגות כתיקון טכני אופייני למהלך הירידות האחרון בשוק. נציין כי, רמת השיא האחרונה בשוק נמצאת בנקודה 3.7800 שקלים, על כן שמירה על שער חליפין מתחת לאותה רמה מחייבת לעבוד תחת הנחת השוק הדובי. נוסיף גם כי, אנו מדברים על המגמה המינורית בלבד ובהתבסס על ביצועי השוק על הגרף היומי. נקודות התנגדות: 3.6600, 3.6950, 3.7360, 3.7420, 3.7820 נקודות תמיכה: 3.6240, 3.6110, 3.6000 , 3.5750 ניתוח טכני | דולר/שקל | תחזית טווח המסחר להיום טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 3.6040 ולבין רמת ההתנגדות 3.6770. בהסתמך על פתיחת יום המסחר הנוכחי, שמירה על שער חליפין מעל לרמת הפיבוט 3.6410 עשויה להוביל לעליות עד לרמה 3.6590 שקלים עם צפי לנגיעה בנקודה 3.6770 שקלים. מאידך, פריצה מטה של נקודת הפיבוט 3.6410 שקלים עשויה להוביל לירידות אל היעד 3.6230 שקלים עם האפשרות לנגיעה בנקודה 3.6040 שקלים. סקירת שוק הסחורות ניתוח טכני | זהב | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי אין שינוי בהנחת העבודה האחרונה שלנו לגבי הזהב הצפוי להמשיך ולהיסחר בין רמת התמיכה 1585.00 ולבין רמת ההתנגדות 1700.00 דולרים. נקודות התנגדות: 1696.80, 1705.40, 1725.80, 1765.40 נקודות תמיכה: 1604.70, 1596.60, 1585.00, 1532.70 ניתוח טכני | זהב | תחזית טווח המסחר להיום טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 1624.05 דולר ולבין רמת ההתנגדות 1677.40 דולר. בהסתמך על פתיחת יום המסחר הנוכחי, שמירה על מחיר אונקיה מעל לרמת הפיבוט 1650.70 דולר עשויה להוביל לעליות עד לרמה 1664.80 דולר עם צפי לנגיעה בנקודה 1677.40 דולר. מאידך, פריצה מטה של נקודת הפיבוט 1650.70 דולר עשויה להוביל לירידות אל היעד 1638.20 דולר עם האפשרות לנגיעה בנקודה 1624.05 דולר. על המחבר: שאדי בחוס MSTA, אנליסט ראשי חדר עסקאות מט"ח 24. הראשון במדינת ישראל שהוסמך על ידי הפדרציה הבינלאומית לאנליסטים הטכניים IFTA, חבר בלשכת המנתחים הטכניים בבריטניה STA, מרצה בבית הספר לשוק ההון בקריה האקדמית אונו. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |
נושאים בכתבה הסדר כופר שי בייליס פורמולה ונצ'רס

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |
נושאים בכתבה רשות המסים דיבידנד רווחים כלואים

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל. 


להמשך הכתבה לחץ כאן