המסחר בדולר מול הפרנק השוויצרי מתנהל בהססנות רבה

מחלקת מחקר מט"ח24 |

ניתוח טכני | אירו/דולר | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי

אין שינוי במבנהו הטכני של הצמד אירו/דולר. מדובר בצמד הנסחר עדיין בתוך מגמת ירידה הנמצאת בשלב תיקון טכני.

נקודות התנגדות: 1.3837, 1.4015, 1.4055, 1.4260, 1.4328

נקודות תמיכה: 1.3495, 1.3428, 1.3244

ניתוח טכני | אירו/דולר | תחזית טווח המסחר להיום

טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 1.3515 ולבין רמת ההתנגדות 1.3900. בהסתמך על פתיחת המערכה האסיאתית, שמירה על שער חליפין מעל לרמת הפיבוט 1.3705 עשויה להוביל לעליות עד לרמה 1.3825 דולרים עם צפי לנגיעה בנקודה 1.3900 דולרים. מאידך, פריצה מטה של נקודת הפיבוט 1.3705 עשויה להוביל לירידות אל היעד 1.3630 דולרים עם האפשרות לנגיעה בנקודה 1.3515 דולרים.

ניתוח טכני | דולר/פרנק שוויצרי | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי

המסחר על הצמד דולר/שוויצרי מתנהל בהססנות רבה. כך עולה מצורת הנרות במהלך שלושת ימי המסחר האחרונים. שני גורמים טכניים למצב הנוכחי. הראשון, מצב קניות היתר אליו הגיע שער החליפין לאחרונה, מה שמפחית את אטרקטיביות עסקאות הלונג החדשות בשוק. הגורם השני, מבנהו הטכני של השוק, אשר נותר מבנה שוורי עולה. שתי ראיות אלה המנוגדות אחת לשנייה, בנוסף להצהרתו של הבנק המרכזי השוויצרי משבוע קודם, גורמים לאי-וודאות גבוהה באשר לכיוונו העתידי של השוק.

נקודות התנגדות: 0.8928, 0.8945, 0.9014, 0.9126, 0.9340

נקודות תמיכה: 0.8730, 0.8555, 0.8525, 0.8280, 0.8240

ניתוח טכני | דולר/פרנק שוויצרי | תחזית טווח המסחר להיום

טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 0.8655 ולבין רמת ההתנגדות 0.8905. בהסתמך על פתיחת המערכה האסיאתית, שמירה על שער חליפין מתחת לרמת הפיבוט 0.8780 עשויה להוביל לירידות עד לרמה 0.8710 פרנק עם צפי לנגיעה בנקודה 0.8655 פרנק. מאידך, פריצה מעלה של נקודת הפיבוט 0.8780 עשויה להוביל לעליות אל היעד 0.8835 פרנק עם האפשרות לנגיעה בנקודה 0.8905 פרנק.

ניתוח טכני | דולר/קנדי | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי

הנחת העבודה האחרונה שלנו לגבי הצמד דולר/קנדי נותרה על כנה וגורסת כי, המסחר צפוי להתנהל ביומיים הבאים בין רמת התמיכה 0.9829 ולבין רמת ההתנגדות 1.0025 קנדי. בנוסף, מבנהו הטכני של השוק, מגמת הטווח הקצר, הינו מבנה שוורי עולה, ראייה המותירה סיכוי להמשך העליות בשוק.

נקודות התנגדות: 1.0025, 1.0057, 1.0140, 1.0209

נקודות תמיכה: 0.9829, 0.9775, 0.9725

ניתוח טכני | דולר/קנדי | תחזית טווח המסחר להיום

טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 0.9800 ולבין רמת ההתנגדות 0.9990. בהסתמך על פתיחת המערכה האסיאתית, שמירה על שער חליפין מעל לרמת הפיבוט 0.9895 עשויה להוביל לעליות עד לרמה 0.9945 קנדי עם צפי לנגיעה בנקודה 0.9990 קנדי. מאידך, פריצה מטה של נקודת הפיבוט 0.9895 עשויה להוביל לירידות אל היעד 0.9850 דולרים עם האפשרות לנגיעה בנקודה 0.9800 קנדי.

ניתוח טכני | ניוזלנדי/דולר | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי

הצמד ניוזלנדי/דולר חידש את הירידות שלו בהתאם לתחזית שלנו מאתמול. כעת, בריאותה של מגמת הירידה הנוכחית תיבחן לאחר הצלחת שער החליפין בפריצת רמת התמיכה 0.8117 דולרים בכיוון מטה. כשל הסגירה היומית מתחת לאותה רמה כאמור, עשוי להוביל למהלך עליות חדש מאוחר יותר.

נקודות התנגדות: 0.8270, 0.8382, 0.8425, 0.8573, 0.8620

נקודות תמיכה: 0.8110, 0.8008, 0.7971, 0.7963

ניתוח טכני | ניוזלנדי /דולר | תחזית טווח המסחר להיום

טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 0.8070 ולבין רמת ההתנגדות 0.8320 . בהסתמך על פתיחת המערכה האסיאתית, שמירה על שער חליפין מתחת לרמת הפיבוט 0.8195 עשויה להוביל לירידות עד לרמה 0.8130 דולרים עם צפי לנגיעה בנקודה 0.8070 דולרים. מאידך, פריצה מעלה של נקודת הפיבוט 0.8195 עשויה להוביל לירידות אל היעד 0.8250 דולרים עם האפשרות לנגיעה בנקודה 0.8320 דולרים.

ניתוח טכני | דולר/שקל | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי

הצמד דולר/שקל צפוי לפרוץ את מחסום התמיכה 3.7000 שקלים בכיוון מטה, אך מדובר עדיין במהלך מתקן ולא בשינוי מגמה אשר נותרה מגמת עלייה.

נקודות התנגדות: 3.7370 , 3.7505, 3.7740

נקודות תמיכה: 3.7000, 3.6590, 3.6330, 3.6110

ניתוח טכני | דולר/שקל | תחזית טווח המסחר להיום

טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 3.7050 ולבין רמת ההתנגדות 3.7380. בהסתמך על פתיחת יום המסחר הנוכחי, שמירה על שער חליפין מתחת לרמת הפיבוט 3.7220 עשויה להוביל לירידות עד לרמה 3.7120 שקלים עם צפי לנגיעה בנקודה 3.7050 שקלים. מאידך, פריצה מעלה של נקודת הפיבוט 3.7220 שקלים עשויה להוביל לעליות אל היעד 3.7280 שקלים עם האפשרות לנגיעה בנקודה 3.7380 שקלים.

סקירת שוק הסחורות

ניתוח טכני | נפט | ניתוח מגמת הטווח הקצר על הגרף היומי

הנפט סובל "ממשבר גיל ה-90" ומתקשה להיסחר מעל לאותה רמה. המסחר בטווח הקצר מתנהל בין רמת התמיכה 83.00 ולבין רמת ההתנגדות 90.50 דולרים. נזכיר כי, הצפי שלנו לעליות אל מעבר לאותה רמת 90 דולרים נותר בר-קיימא, אך הדבר מותנה בסגירה יומית מעל לרמה זו קודם לכן.

נקודות התנגדות: 90.48, 94.50

נקודות תמיכה: 83.20, 82.95, 79.38, 76.15

ניתוח טכני | נפט | תחזית טווח המסחר להיום

טווח המסחר הצפוי להיום נע בין רמת התמיכה 86.40 ולבין רמת ההתנגדות 91.80 בהסתמך על פתיחת יום המסחר הנוכחי, שמירה על מחיר חבית מתחת לרמת הפיבוט 89.10 עשויה להוביל לירידות עד לרמה 87.65 דולר עם צפי לנגיעה בנקודה 86.40 דולר. מאידך, פריצה מעלה של נקודת הפיבוט 89.10 דולר עשויה להוביל לעליות אל היעד 90.35 דולר עם האפשרות לנגיעה בנקודה 91.80 דולר.

על המחבר : שאדי בחוס MSTA, אנליסט ראשי חדר עסקאות מט"ח 24. הראשון במדינת ישראל שהוסמך על ידי הפדרציה הבינלאומית לאנליסטים הטכניים IFTA, חבר בלשכת המנתחים הטכניים בבריטניה STA, מרצה בבית הספר לשוק ההון בקריה האקדמית אונו

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.