שבוע גדוש בנתוני מאקרו - איך יושפע מכך שוק המט"ח?
דו"ח התעסוקה ללא המגזר החקלאי Non-Farm Payroll הראה, כי המשק האמריקני לא הוסיף אף משרה חדשה בחודש אוגוסט לעומת צפי לתוספת של 90 אלף משרות. שיעור האבטלה נותר ברמתו האחרונה 9.1%. הנתון הספיק להחזיר את אי הוודאות לשווקים והעלה את החששות מפני כניסה למיתון שני.
על רקע נתוני התעסוקה האחרונים בארה"ב, השווקים ננעלו בירידות חדות. מדד הדאו ג'ונס ירד ביום שישי האחרון בשיעור 2.2%, מדד 500S&P ירד בשיעור 2.53%. שוק המט"ח הצביע על חזרת המשקיעים למטבעות חוף המבטחים דוגמת הפרנק השוויצרי במקביל לעלייה בביקוש למתכת הצהובה.
השבוע הנוכחי טעון בנתונים כלכליים חשובים. היום, יום שני 05/09/2011 יתפרסמו בגוש האירו כל אחד מהנתונים הבאים: אמון המשקיעים של מכון ה-Sentix לחודש ספטמבר, ההערכות הן לירידה עד לרמה 18.00- לעומת 13.50- בחודש הקודם. נתון המכירות הקמעונאיות לחודש יולי הצפוי להראות תוצאה ללא שינוי לעומת 0.6% בחודש הקודם. בנוסף, מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור PMI לחודש אוגוסט, הצפוי גם הוא להראות תוצאה זהה לעומת החודש הקודם 51.50.
ביום שלישי 06/09/2011 יחל יום המסחר עם החלטת הריבית באוסטרליה. הערכות הן כי היא צפויה להישאר על כנה, ברמה 4.75%. בנוסף, פרסום נתוני החשבון השוטף באוסטרליה לרבעון השני 2Q. המערכה הלונדונית London Session תכלול את פרסום מדד המחירים לצרכן בשוויץ לחודש אוגוסט עם צפי לירידה בשיעור של 0.2% לעומת 0.8% בחודש הקודם. לאחר מכן יתפרסם נתון התוצר הלאומי ברבעון השני 2Q באירופה ומדד מנהלי הרכש במגזר הלא יצרני לחודש אוגוסט ISM Non-Manufacturing בארה"ב.
ביום רביעי 07/09/2011 יודיע הבנק המרכזי היפני BOJ על החלטתו בנושא הריבית כאשר לא צפוי לנו כל שינוי והריבית תמשיך לעמוד על 0.1%. בהמשך היום יתפרסמו הנתונים הבאים: התוצר הלאומי באוסטרליה ברביע השני 2Q הצפוי להראות עלייה בשיעור 1.0% לעומת ירידה של 1.2% ברביע הקודם. הייצור התעשייתי בבריטניה צפוי להראות 0% שינוי בחודש יולי בדומה לחודש יוני. עוד באותו יום, הבנק המרכזי של קנדה BOC יודיע על החלטת הריבית לחודש ספטמבר כאשר ההערכות הן להותיר את הריבית על כנה ברמה של 1.0%. בסוף, הפד יפרסם את ספר הביג' Fed Beige Book המתאר לנו את ביצועי המשק האמריקאי בתקופה האחרונה.
יום חמישי 08/09/2011 המסחר יפתח עם נתוני האבטלה באוסטרליה ובשוויץ כאשר האבטלה צפויה להישאר ברמתה האחרונה, 5.1% ו-3.0% בהתאמה. הבנק המרכזי של אנגליה BOE והבנק המרכזי באירופה ECB יודיעו על החלטת הריבית לחודש ספטמבר הצפויה להישאר על כנה בשניהם, 0.5% ו-1.5% בהתאמה. מאוחר יותר באותו היום יתפרסם מאזן הסחר בארה"ב לחודש יולי.
יום שישי 09/09/2011 יכלול את מדד המחירים לצרכן CPI בגרמניה לחודש אוגוסט עם צפי לירידה בשיעור 0.1%, מדד מחירי היצרן PPI בבריטניה ואת דו"ח האבטלה בקנדה הצפויה להראות עלייה עד לרמה 7.3% לעומת 7.2% בחודש הקודם.
על המחבר:
שאדי בחוס MSTA, אנליסט ראשי חדר עסקאות מט"ח 24. הראשון במדינת ישראל שהוסמך על ידי הפדרציה הבינלאומית לאנליסטים הטכניים IFTA, חבר בלשכת המנתחים הטכניים בבריטניה STA, מרצה בבית הספר לשוק ההון בקריה האקדמית אונו.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
