הדובים חוגגים באסיה: מדד הקוספי בקוריאה צנח 6.2%, מניות היצוא חטפו חזק

מנהל השקעות: "זה כמו לתפוס סכין נופלת, ולצערי הסכין חדה מאוד". מדד הניקיי שיל 2.5%, מדד ההאנג סאנג ירד 3%. דויטשה בנק הוריד הבוקר (ו') את תחזית הצמיחה שלו לכלכלה הסינית
סתיו שירייב | (8)

לאחר 'הפוגרום' אמש בוול סטריט הדובים הגיעו הבוקר גם לבורסות אסיה, שם נרשמות ירידות שערים חדות בצל החשש מפני המיתון העולמי. מבין הסקטורם שרושמים את הירידות החדות נציין את מניות היצוא, אשר רגישות ביותר לרמת הצמיחה העולמית. בנוסף, הורדת תחזית הצמיחה לכלכלה הסינית מוסיפה לפאניקה בשווקים.

"פחד, זאת המילה. אין יותר ביטחון בשווקים," אמר טום כהאן, מנהל מחלקת ניירות ערך ב-Louis Capital בהונג קונג. "זה כמו לתפוס סכין נופלת, ולצערי הסכין חדה מאוד".

המדדים המובילים

עם סגירת המסחר בבורסות אסיה, מדד הניקיי שיל 2.5%, מדד ההאנג סאנג ירד 3%, הבורסה בשנחאי איבדה 0.9% ואילו מדד הקוספי צנח 6%.

גם סין חוטפת

במקביל, דויטשה בנק הוריד הבוקר (ו') את תחזית הצמיחה שלו לכלכלה הסינית וזאת בהתבסס על ההאטה הגלובלית ואפילו על מיתון אפשרי בכלכלות אירופה וארה"ב. "סין צריכה אנשים שיקנו את הטובין שלה על מנת להמשיך לצמוח. אם שאר העולם מאט גם סין תראה סימני האטה".

המסחר בוול סטריט

המסחר בוול סטריט ננעל אתמול במגמה שלילית כאשר המדדים הציגו ירידות שערים חדות. החשש של המשקיעים מפני מיתון גלובאלי התווסף לפחד הקיים מהעמקה של משבר החובות באירופה, דבר שהתבטא בגל מכירות אדיר במהלך המסחר, כאשר את המגמה מובילים מניות הבנקים והפיננסים. גם נתוני המאקרו שפורסמו אתמול העיבו על המסחר.

כאמור החשש של המשקיעים ממיתון גלובאלי קרב ובא קיבל אתמול חיזוק לאחר פרסום עדכון לתחזית הצמיחה הגלובלית של מורגן סטנלי. בסקירה המעודכנת, צופה הבנק כי הצמיחה הגלובלית של הכלכלות המובילות ירדו ל-3.9% מ-4.2% עבור 2011 ו-4.2% מ-4.5% עבור 2012.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    זהירות זו רק ההתחלה של הירידות בשוק המניות (ל"ת)
    סוחר ותיק 20/08/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רואה הכול 19/08/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
    ב2008 המדדים היו 40 אחוז פחות מעכשיו ובגלל שזה אןתו המשבר אם לא חמור ממנו רק שם תהיה תחתית
  • 5.
    לברוחחחחחח !!!!!!!!!!! (ל"ת)
    חיים 19/08/2011 10:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איזה דוב חמוד 19/08/2011 09:31
    הגב לתגובה זו
    יותר דובים יותר בזול...
  • הדוב נראה כבר רגוע... (ל"ת)
    ש 19/08/2011 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יצחק 19/08/2011 09:18
    הגב לתגובה זו
    איזה כניסה מי שלא יצאה הלך הכסף המלצה אישית להישאר בחוץ זה החוף מיבטחים הכי טוב קרגע לא לישכוח חודש הבא ניקרה ספטמבר השחור נ.ב
  • 2.
    Pony Run Run (ל"ת)
    Run Run 19/08/2011 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון 19/08/2011 08:44
    הגב לתגובה זו
    דווקא עכשיוו זה הזמן להכנס (תשאלו את באפט)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.