הארכת ההמתנה לפטור לדירה נוספת לשמונה שנים
בתיקון לחוק מיסוי מקרקעין קיימת הוראה המאריכה את תקופת ההמתנה לפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק לשמונה שנים. נדון ברשימה זו על משמעות ההארכה
בתיקון לחוק מיסוי מקרקעין קיימת הוראה המאריכה את תקופת ההמתנה לפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק לשמונה שנים. נדון ברשימה זו על משמעות ההארכה
השבוע תמה חקיקה מזורזת שנועדה להקל על מצוקת הדיור, וחוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), התשע"א-2011 יצא לדרך (להלן: "התיקון לחוק"). חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") עבר תהפוכות כשהוגשה הצעה רחבה ביותר לשינוי קבוע של כל משטר הפטורים. הדיון בהצעה זו נדחה לעתיד, ובתום ההליך קבעה הכנסת את התיקון לחוק כהוראת שעה משלימה לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: "חוק הגדלת ההיצע").
התיקון לחוק עוסק בהוספת דירות משרדים במסגרת החוק להגדלת ההיצע כדי "לשחרר" דירות משרדים לדירות מגורים, ונוסף על כך הוארכה תקופת ההמתנה בין מכירה למכירה של דירה שאינה יחידה לפי סעיף 49ב(1) לחוק, בין השנים 2020-2013, מארבע שנים לשמונה שנים.
תכליתו של שינוי זה שנולד אגב דיוני ועדת הכספים של הכנסת היא יצירת "מקל" לציבור בעלי הדירות להשקעה, כדי לעודדו למכור דירות המצויות בידו בתקופת חוק הגדלת ההיצע עד סוף 2012. כלומר, עידוד הציבור להשתמש ב"גזר" הפטור כאן ועכשיו או שייאלץ להמתין תקופה ארוכה. לאור התכלית נבחן את השפעותיו ואת הפרשנות הראויה לעניינו אשר יכולה למנוע צורך לתיקונו בחקיקה.
למען הסר ספק, לא יחול העיכוב על בעל דירה יחידה שאין לו בו זמנית יותר מדירה אחת, לרבות דירות להחלפה. נישומים אלו ייהנו מפטור אחת ל-18 חודשים.
לעומת זאת, מי שמכר דירה או השתמש בכל מכסת הדירות במסגרת חוק הגדלת ההיצע ויהיה מעוניין למכור דירה משנת 2013 ואילך, ייאלץ להמתין שמונה שנים מן המכירה האחרונה שלו בפטור.
לכך עלולה להיות השפעה מנוגדת לתכלית המקורית. כיוון שמניין שמונה השנים אינו מתחיל משנת 2013 ואילך אלא מן המכירה האחרונה בפטור, אדם שברשותו דירה עם שבח גבוה שאינה דירה יחידה ונוסף על כך דירה עם שווי נמוך הכשירה לקבל פטור מלא לפי חוק הגדלת ההיצע, ומכר את דירתו האחרונה בפטור בשנת 2005 - בניגוד לתכלית החוק, יהסס להשתמש בהוראות חוק הגדלת ההיצע ולהיות "כלוא" עם הדירה בעלת השבח הגבוה ללא אפשרות למכירתה בפטור.
התכלית האמיתית שלאורה יש לפרש את הוראת סעיף העיכוב, נועדה לחול אך ורק על הדירות שאפשר היה לממש בעניינן את חוק הגדלת ההיצע אך הוא לא מומש.
דהיינו, לטעמנו לא יחול סעיף העיכוב על מי שמכר, בהתאם לכמות דירותיו, את מלוא המכסה האפשרית מבחינתו בחוק הגדלת ההיצע. לכן לטעמנו, התיקון לחוק אינו צריך לחול על דירות שלא היו בידי בעליהן בתקופת חוק הגדלת ההיצע, בין שהיו בבנייה ובין שנרכשו לאחר מכן, וממילא לא ניתן היה להפעיל לעניינן את ה"גזר" שבחוק הגדלת ההיצע.
פרשנות זו ראויה גם מכיוון שאין ודאות כי החוסר בדירות יסתיים בתחילת שנת 2013. נוסף על כך, פרשנות מילולית צרה עלולה ליצור תוצאה מנוגדת לתכלית של סטגנציה מוחלטת בשוק הדיור מתחילת 2013.
הכותבים - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ומשרד אלתר עורכי דין
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
