בעקבות דרישת הרשות: כור תכיר בהפסד של 1.8 מיליארד ש' בהשקעה בקרדיט סוויס
לאחר דיונים עם רשות לניירות ערך, חברת כור צפויה להכיר בהפסד מירידת ערך בהשקעה במניות קרדיט סוויס בסך של 1.8 מיליארד שקל במסגרת הדוחות הכספיים לרבעון השני של השנה.
בנוסף, הודיעה החברה כי לאחר הרבעון השני ירידות ערך בגין ההשקעה יזקפו ישירות לרווח והפסד ואילו עליות ערך, אם יהיו, ייזקפו לרווח כולל אחר (קרן הון) ואילו כל רווח או הפסד ממימוש ייזקף לרווח והפסד.
עוד הדגישה כור בדיווח כי ההכרה בהפסד לא משנה את הונה העצמי המיוחס לבעלי המניות, לעומת הונה העצמי לולא ההכרה בהפסד. כמו כן מציינים בכור כי סך של כ-1.2 מיליארד שקל מההפסד בהשקעה בקרדיט סוויס שיוכר בדוחות הרבעון השני, כבר התבטא בהון העצמי של החברה בדוחות הרבעון הראשון.
במקביל הודיעה החברה כי היא הגיעה להסכם עם רשות ניירות ערך לפיו תוכל לבצע אימוץ מוקדם לתקן חשבונאות IFRS 9 , במסגרתו תינתן לה אפשרות שלא לייעד את הירידה במחיר מניית קרדיט סוויס בהפסד בדוחות רווח והפסד. בכור ניסו להכיר בתקן באופן רטרואקטיבי אך נתקלו בסירוב מרשות ניירות ערך, שכן עמדת הרשות הייתה כי היישום לראשונה של התקן יכול להתחיל רק בשנת דיווח, כלומר 2012.
החברה ממשיכה לבחון את אפשרות אימוצו המוקדם של התקן החל מהרבעון הראשון של שנת 2012 , כאשר למועד הדוח טרם קיבלה החלטה בעניין זה.
אתמול הודיעה החברה כי היא הצליחה להוריד בצורה משמעותית את המחיר בו יהיה לבנקים המלווים זכות להעמדת האשראי שניתן לפירעון מיידי וזאת לאחר שנטלה הלוואה של חצי מיליארד שקלים מחברות האם. המחיר החדש שנקבע הוא 18 פרנק - רחוק ב-25% ממחיר המניה היום בבורסה בשוויץ. אתמול צניחו מניות החברה בכ-5% לרמה של 22.63 פרנק.
כור השקיעה בבנק השוויצרי 6.97 מיליארד שקל והגיעה להחזקה של כ-3.2% מהון המניות של הבנק, כאשר מתוך סך זה מימנו הבנקים הזרים 2.8 מיליארד שקל. כיום שווי המניות עומד על 4.3 מיליארד שקל כך שכור מופסדת על הנייר ב-2.7 מיליארד שקל.
- 6.אליהו הנביא 09/08/2011 19:49הגב לתגובה זוהגיע זמן שהציבור ידע כי החברה הזו בהנגדת נוחי היא ספקולנטית מהסוג הגרוע בחסות הגורו רנטגן. כל המהלכים שלו בעת האחרונה מטרתם לעשות סיבוב ולגזור קופון. הפעם קופון שלילי עם חור הכיס.
- 5.המבין 09/08/2011 14:13הגב לתגובה זומגיע לך - על כל מה שעשית למודיעין יהש. אלוהים משלם - לך תתלונן אצל הרנטגן או אצל כל הבובות האפסיות.
- 4.הצופה האמיתי 09/08/2011 12:43הגב לתגובה זובספטמבר יתפרסם דוח המשאבים והעתודות בגבראלה אותו מכינה חברת גוסטבסון עבור אדירה אנרג' י בעלת 30% בגבריאלה (ומודיעין 70%), עם פרסום הדוח יש לחתור מיד לביצוע הקידוחים בגבריאלה כי נפט כבר נמצא במרחק 15 ק" מ מחופי ת" א בשנת 1994 בקידוח ים - יפו שבוצע על ידי ישראמקו בגבריאלה.
- 3.אבנר 09/08/2011 11:33הגב לתגובה זוהלואי שאלו ההפסדים הם כאין וכאפס לעומת תשלומי הריבית של הקונצרן אידיבי
- 2.פפה 09/08/2011 11:01הגב לתגובה זואיפה אייל סוגניק כשצריכים אותו? הצליח להכניס לכולנו את העז של ה IFRS ועכשיו אוכל אותה בגדול. נגמר הסוס.
- משקיע 09/08/2011 12:04הגב לתגובה זותחשוב לבד מה זה אומר
- 1.חניבעל 09/08/2011 09:33הגב לתגובה זוזה לא בור ללא תחתית זה מהמר ללא מעצורים - פעם ההימור פוגע ופעם מביא לקטסטרופה. אין לו כל יתרון בניהול חברות השקעה וחברות אחזקה. קשרו כתרים לראשו אבל עד היום לא יצר כל ערך כלכלי אמיתי לא למדינה ולא למשקיעים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
