יוסי בכר: "יצירת שני שערי ריבית במשק לא תעצור את עליית מחירי הדירות"
יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט, סיפק היום (ה') בוועידת העסקים של ענף הבנייה והנדל"ן סיכום שנתי מעודד למצב המשק עם סיום 2010.
"כמעט כל מה שקורה היום בשוק הנדל"ן קשור למצב המשק הישראלי", אמר בכר. "לא במקרה למשק הישראלי יש את העוצמה בה אנו חוזים כיום, כל אינדיקטור ממחיש שהשוק חזק. הממשלה מגלה מדיניות סבירה של החזקת גירעון של הרבה פחות מ-4%, במיוחד בהשוואה למדינות אחרות בעולם".
לדברי בכר, הפחתת חלקה של הממשלה במשק היא אינדקיציה לצמיחה. "בתחילת העשור שערי הריבית היו מאוד גבוהים והתקשנו למצוא מקורות למימון הגירעון. כיום רמת הגירעון בחלק גדול ממדינות אירופה עולה על 100%, מדינות אליהן נשאנו את פנינו, בעבר היינו מסכניי השכונה, היום אנחנו דיי ג'בארים. בעולם מתפעלים מהיכולת של המשק הישראלי להסתגל למצבים משתנים וטוענים כי היא בלתי נתפסת, כל אירוע שקורה משפיע על המשק אך מהר מאוד אנחנו חוזרים חזרה לצמיחה".
"אנחנו יודעים לפתור בעיות כשהממשלה יציבה ובמצבי משבר", מציין בכר. "בחו"ל מתייחסים אלינו כאל פלא, שיעור הצמיחה כיום עבור 2010 עומד על 4%, לדעתי הנתון יהיה יותר גבוה".
בכר מוסיף כי הריבית הנמוכה מאיצה את שוק הנדל"ן ומבקר את נסיונות האוצר ובנק ישראל להפחתת הביקושים. "לדעתי הנסיונות לקרר את שוק הנדל"ן באמצעות יצירת שני שערי ריבית במשק ומגבלות במתן אשראי לא יועילו בעצירת עליית המחירים, לא צפויה עליית מחירים כפי שראינו בשנים האחרונות. הממשלה צריכה לפתור את מצוקת הנדל"ן היכן שצריכים לעזור, זאת על ידי מתן מענקיי מקום כדי לשחרר את הלחץ".
בכר מוטרד מהפערים החברתיים במדינה וטוען כי אסור שיהיה הבדל בין מה שמקבל אזרח עשיר למה שמקבל אזרח עני. "אסור שנעבור להפרדה בין החינוך הציבורי והפרטי, מדיניות מתן הקצבאות היא הרסנית מבחינה כלכלית וחברתית". כמו כן, שולל בכר את הביקורת השלילית המופנית כלפי כרישי הנדל"ן או טייקונים נחשבים לגורמים שליליים, הם האחראיים ליצירת מקומות עבודה ולצמיחה כלכלית".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
