אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, הודיע ביום רביעי האחרון כי התכנית הנוכחית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, התמ"א 38, נכשלה וכי יש לנקוט באמצעים חלופיים לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה. Bizportal ליקט מספר דרכים אלטרנטיביות שעשויות לזרז את תהליך חיזוק המבנים ולמנוע את האסון הבא.

בישראל ישנם עשרות אלפי מבני מגורים שאינם ערוכים לרעידת אדמה, מרביתם נבנו לפני שנות ה-80. ב- 2005 קבעה הממשלה תכנית מתאר ארצית שנועדה להעניק ליזמים פרטיים תמריצים כלכליים לחזק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. במסגרת התכנית, היזם מחזק את יסודות המבנה ומשפץ את חזית המבנה ובתמורה הוא מקבל אישור לבנות קומה נוספת, אשר מהווה את הרווח לקבלן. אלא שהתוכנית אינה צולחת בערי הפריפריה שבהן הביקוש לדירות חדשות נמוך.

"יש פער בין מה שחושבים בציבור לבין מה שקורה בפועל בתחום התמ"א 38, יש מאות פרויקטים בהתהוות", אומר עו"ד עמיר פולטין, ממשרד פולטין גרונברג. "יש רווחים במרכז, אולם מדובר בקטסטרופה לאומית כי קצב ההתנהלות של הממשלה מאוד איטי ואין לה פתרונות לפריפריה". פולטין מציע לעודד קבלנים לחזק מבנים בפריפריה באמצעות הענקת הטבות מס בפרויקטים במרכז, על ידי מתן העדפה במכרזים ומתן הנחות לרכישת קרקעות באזורי הביקוש.

עו"ד אליעזר אשל, ממשרד יורם ל.כהן, אשלגי, אשל, טוען כי מתן הלוואות בערבות מדינה יועיל בהוצאה לפועל של פרויקטים רבים נוספים. "כיום הבנקים ממעטים להעניק הלוואות ליזמי תמ"א 38 כי הנושא עדיין לא חדש ולא הוכיח את עצמו כלכלית, ברגע שהמדינה תעניק ערבויות הבנקים יתחרו ביניהם מי יעניק תנאי מימון טובים יותר, ייתן רוח גבית לנושא". אשל מאמין כי יש להעניק מענקים ותמריצים לחיזוק מבנים בפריפריה וטוען כי ניוד זכויות מורכבת מדיי מבחינת ניצול ומעטים יעדיפו לנצל אופציה זו.

עו"ד קרן כהן- בלחרסקי אומרת כי על הממשלה להתחיל בפעילות חקיקה ענפה כדי לקדם את נושא חיזוק הבניינים. "על הממשלה לפעול להורדת שיעור רוב בעלי הדירות הנדרש לביצוע פרויקטים מסוג זה ל-51%, לאשר ולאפשר ניוד של זכויות בניה מערים בפריפריה בהם התועלת הכלכלית נמוכה לערים במרכז הארץ ולשחרר את המעצורים הבירוקרטים הקשורים בהליכים לקבלת היתר בניה וזאת בין השאר באמצעות פתיחת מחלקות ייעודיות במשרדים השונים לפרויקטים מסוג זה".

אביב טסה ואייל אוכמן, בעלי חברת אגם שביט, מציעים מודל המשלב חיזוק מבנים בפריפרייה וייצור אנרגיה נקייה. על פי המודל, חברה תחזק את המבנה ובמקום להוסיף קומות ויחידות דיור חדשות תתקין על הגג פאנלים סולאריים. ברווח ממכירת החשמל למדינה תחזק החברה את המבנה כנגד רעידות אדמה.

אוכמן מציין כי "התקנת מערכת סולארית על גג בניין בבאר שבע תניב אחרי כל הוצאות ההתקנה וחיזוק המבנה תשואה שנתית של 13 אחוז. לעומת זאת הוספת קומה שתכלול דירות פנטהאוז על אותו מבנה תסתיים בהפסד של כ-28 אחוז. באר שבע מהווה יעד אטרקטיבי לחיזוק מבנים. מניתוח הבניינים בעיר עולה שקיימים מבנים רבים ששטחי הגגות שלהם מהווים כדאיות כלכלית גבוהה".