תמ"א 38 - כבר לא: אתר Bizportal ריכז מספר פתרונות אלטרנטיביים - למניעת האסון הבא
אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, הודיע ביום רביעי האחרון כי התכנית הנוכחית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, התמ"א 38, נכשלה וכי יש לנקוט באמצעים חלופיים לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה. Bizportal ליקט מספר דרכים אלטרנטיביות שעשויות לזרז את תהליך חיזוק המבנים ולמנוע את האסון הבא.
בישראל ישנם עשרות אלפי מבני מגורים שאינם ערוכים לרעידת אדמה, מרביתם נבנו לפני שנות ה-80. ב- 2005 קבעה הממשלה תכנית מתאר ארצית שנועדה להעניק ליזמים פרטיים תמריצים כלכליים לחזק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. במסגרת התכנית, היזם מחזק את יסודות המבנה ומשפץ את חזית המבנה ובתמורה הוא מקבל אישור לבנות קומה נוספת, אשר מהווה את הרווח לקבלן. אלא שהתוכנית אינה צולחת בערי הפריפריה שבהן הביקוש לדירות חדשות נמוך.
"יש פער בין מה שחושבים בציבור לבין מה שקורה בפועל בתחום התמ"א 38, יש מאות פרויקטים בהתהוות", אומר עו"ד עמיר פולטין, ממשרד פולטין גרונברג. "יש רווחים במרכז, אולם מדובר בקטסטרופה לאומית כי קצב ההתנהלות של הממשלה מאוד איטי ואין לה פתרונות לפריפריה". פולטין מציע לעודד קבלנים לחזק מבנים בפריפריה באמצעות הענקת הטבות מס בפרויקטים במרכז, על ידי מתן העדפה במכרזים ומתן הנחות לרכישת קרקעות באזורי הביקוש.
עו"ד אליעזר אשל, ממשרד יורם ל.כהן, אשלגי, אשל, טוען כי מתן הלוואות בערבות מדינה יועיל בהוצאה לפועל של פרויקטים רבים נוספים. "כיום הבנקים ממעטים להעניק הלוואות ליזמי תמ"א 38 כי הנושא עדיין לא חדש ולא הוכיח את עצמו כלכלית, ברגע שהמדינה תעניק ערבויות הבנקים יתחרו ביניהם מי יעניק תנאי מימון טובים יותר, ייתן רוח גבית לנושא". אשל מאמין כי יש להעניק מענקים ותמריצים לחיזוק מבנים בפריפריה וטוען כי ניוד זכויות מורכבת מדיי מבחינת ניצול ומעטים יעדיפו לנצל אופציה זו.
עו"ד קרן כהן- בלחרסקי אומרת כי על הממשלה להתחיל בפעילות חקיקה ענפה כדי לקדם את נושא חיזוק הבניינים. "על הממשלה לפעול להורדת שיעור רוב בעלי הדירות הנדרש לביצוע פרויקטים מסוג זה ל-51%, לאשר ולאפשר ניוד של זכויות בניה מערים בפריפריה בהם התועלת הכלכלית נמוכה לערים במרכז הארץ ולשחרר את המעצורים הבירוקרטים הקשורים בהליכים לקבלת היתר בניה וזאת בין השאר באמצעות פתיחת מחלקות ייעודיות במשרדים השונים לפרויקטים מסוג זה".
אביב טסה ואייל אוכמן, בעלי חברת אגם שביט, מציעים מודל המשלב חיזוק מבנים בפריפרייה וייצור אנרגיה נקייה. על פי המודל, חברה תחזק את המבנה ובמקום להוסיף קומות ויחידות דיור חדשות תתקין על הגג פאנלים סולאריים. ברווח ממכירת החשמל למדינה תחזק החברה את המבנה כנגד רעידות אדמה.
אוכמן מציין כי "התקנת מערכת סולארית על גג בניין בבאר שבע תניב אחרי כל הוצאות ההתקנה וחיזוק המבנה תשואה שנתית של 13 אחוז. לעומת זאת הוספת קומה שתכלול דירות פנטהאוז על אותו מבנה תסתיים בהפסד של כ-28 אחוז. באר שבע מהווה יעד אטרקטיבי לחיזוק מבנים. מניתוח הבניינים בעיר עולה שקיימים מבנים רבים ששטחי הגגות שלהם מהווים כדאיות כלכלית גבוהה".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
