מכה קשה לקבוצות הרכישה: בועדת הכספים הוחלט היום על השוואת התנאים לקבלנים
ועדת הכספים בראשותו של ח"כ משה גפני אישרה היום הטלת מע"מ על קבוצות רכישה. על פי החלטת הוועדה, בכל מקום שבו מתארגנת קבוצה לרכישת דירות והמארגן מקבל תשלום כלשהו, בין אם במישרין או בעקיפין יוטל מע"מ על מוכר הקרקע.
לפי החלטת הוועדה, על קבוצות הרכישה יוטל מע"מ בגובה של 16%, בכך למעשה השוותה ועדת הכספים את התנאים בין קבלנים ומארגני קבוצות הרכישה. יצויין כי החלטה זו מצטרפת להנחיות בנק ישראל להשוואת הקצאת המזומנים כנגד האשרא המחולק לקבוצות הרכישה, לזה הניתן לקבלנים- 100% במקום 35%.
סגן נשיא התאחדות הקבלנים, איציק אמסלם שהשתתף היום בדיון בועדת הכספים ציין כי התאחדות הקבלנים הובילה בשנים האחרונות מהלך להשוואת התנאים בענף הבנייה וביטול האפליה שנוצרה לטובתם של מארגני הקבוצות. "אנו שמחים שועדת הכספים השוותה את התנאים של כל העוסקים בענף , אנו מאמינים כי מדובר במהלך לטובתם של רוכשי הדירות שנאלצו להסתכן בהתקשרות עם גופים לא מקצועיים על מנת לזכות בהטבת מס אך בסופו של דבר שילמו יותר לאור עיכובים בהשלמת הפרויקטים , דרישות לתוספות תשלום במהלך שלבי הבנייה או בשל התפרקותן של קבוצות במהלך הפרויקט".
קרן בן דוד, מבעלי חברת מגדלים, אמרה ל- Bizportal כי הרפורמה בנושא קבוצות הרכישה תוביל להתייקרות במחירי הדירות. "מצד אחד מנסים לאפשר לזוגות הצעירים לרכוש דירות במחירים מוזלים, מצד שני מונעים מהם את האופציה החסכונית של רכישה במסגרת קבוצת רכישה. ב-2009-2010 כ-25% מהעסקאות היו במסגרת קבוצות הרכישה, עבור 75% מהרוכשים מדובר היה ברכישת דירה ראשונה. הלחץ של הקבלנים המפחדים מתחרות והרצון של המדינה להגדיל את היקף ההכנסות יגרמו לקבוצות הרכישה למות, למרות שאין ספק שהחזקות ישרדו".
גיל עובדיה, סמנכ"ל שיווק בחברת אמפא מליבו אומר כי "על העובדה שקבוצות מצליחות לבצע פרויקטים בפרק זמן קצר ולהעמיד יחידות דיור רבות בהשוואה ליזמי נדל"ן אין כל וויכוח. לכן, טוב תעשה המדינה אם היא תבין שקונספט זה הוא אחד הפתרונות האופטימאליים למצוקת הדיור כיום. בפועל, חלק גדול מקבוצות הרכישה הבינו שהתדמית הציבורית שנוצרה גורמת לרתיעה של הציבור גם אם לא בצדק. בעקבות כך, הקבוצות בעצמן מגבשות נוסחאות פעולה שהם לא קבוצות רכישה קונוונציונאליות".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
