צמיחה באורתם סהר: שילשה את הרווח הנקי ברבעון השלישי ורשמה גידול של 90% ברווח התפעולי
חברת הבנייה והתשתיות אורתם סהר סיימה את הרבעון השלישי של 2010 עם רווח נקי של כ-6.5 מיליון שקל, עליה חדה של פי 3 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז הסתכם הרווח הנקי בכ-2.1 מיליון שקל. העלייה ברווח הנקי מקורה הן בגידול בהכנסות והן בשיפור בשיעורי הרווח הגולמי.
ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-202.7 מיליון שקל, גידול של כ- 18% לעומת כ-171.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נבע בעיקרו ממגזר הבנייה למגורים שהכנסותיו הוכפלו והסתכמו בכ-104.8 מיליון שקל, לעומת 53.5 ברבעון המקביל של 2009. הרווח התפעולי של החברה הרבעון הסתכם בכ-9.5 מיליון, זינוק של כ-90% לעומת התקופה המקבילה אשתקד כאשר הרווח התפעולי עמד על כ-5 מיליון שקל.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי צמח בכ- 51% לכ-15.6 מיליון שקל, לעומת כ-10.3 מיליון שקל. שיעור הרווח הגולמי של החברה עמד ברבעון השלישי של השנה על כ-7.6% וזאת לעומת שיעור רווח גולמי של כ-6% ברבעון המקביל.
השיפור בשיעור הרווח הגולמי ניכר בשלושת מגזרי הפעילות של החברה: מגזר הבנייה למגורים רשם ברבעון השלישי שיעור רווח גולמי של כ- 5% לעומת 4.5% ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי מפעילות מגזר התשתיות עמד ברבעון השלישי על כ-13.3% לעומת כ- 5.1% ברבעון השלישי של 2010. ובמגזר הבנייה הציבורית גדל שיעור הרווח לכ- 9.1% לעומת כ- 7.4% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם בכ -9.5 מיליון שקל, גידול של כ- 90% לעומת כ- 5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הונה העצמי של החברה נכון ליום ה- 30 בספטמבר 2010 עמד על כ- 72.9 מיליון שקל. כמו כן, בקופתה של החברה מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף של כ-102.1 מיליון שקל.
אמיר נחום, מנכ"ל החברה אמר היום: "הרבעון השלישי המשיך את מגמת הצמיחה שמאפיינת אותנו מתחילת השנה. לחברה צבר הזמנות גבוה, שאנו מאמינים כי יבוא לידי ביטוי בהמשך הצמיחה גם ברבעונים הבאים".
לפני כשלושה שבועות השלימה החברה בהצלחה הנפקת איגרות חוב, וגייסה כ-100 מיליון שקל סכום הגבוה ב-30 מיליון שקל מהסכום אותו התכוונה לגייס במקור. אגרות החוב שהונפקו הן מסדרה חדשה (ד'), צמודות למדד, ובעלות מח"מ של 4 שנים, אשר יעמדו לפירעון ב-4 תשלומים שווים בין השנים 2013-2016. בשלב המוסדי והציבורי של ההנפקה נרשמו ביקושים בהיקף של כ-266 מיליון שקל.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
