צמיחה באורתם סהר: שילשה את הרווח הנקי ברבעון השלישי ורשמה גידול של 90% ברווח התפעולי
חברת הבנייה והתשתיות אורתם סהר סיימה את הרבעון השלישי של 2010 עם רווח נקי של כ-6.5 מיליון שקל, עליה חדה של פי 3 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז הסתכם הרווח הנקי בכ-2.1 מיליון שקל. העלייה ברווח הנקי מקורה הן בגידול בהכנסות והן בשיפור בשיעורי הרווח הגולמי.
ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-202.7 מיליון שקל, גידול של כ- 18% לעומת כ-171.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נבע בעיקרו ממגזר הבנייה למגורים שהכנסותיו הוכפלו והסתכמו בכ-104.8 מיליון שקל, לעומת 53.5 ברבעון המקביל של 2009. הרווח התפעולי של החברה הרבעון הסתכם בכ-9.5 מיליון, זינוק של כ-90% לעומת התקופה המקבילה אשתקד כאשר הרווח התפעולי עמד על כ-5 מיליון שקל.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי צמח בכ- 51% לכ-15.6 מיליון שקל, לעומת כ-10.3 מיליון שקל. שיעור הרווח הגולמי של החברה עמד ברבעון השלישי של השנה על כ-7.6% וזאת לעומת שיעור רווח גולמי של כ-6% ברבעון המקביל.
השיפור בשיעור הרווח הגולמי ניכר בשלושת מגזרי הפעילות של החברה: מגזר הבנייה למגורים רשם ברבעון השלישי שיעור רווח גולמי של כ- 5% לעומת 4.5% ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי מפעילות מגזר התשתיות עמד ברבעון השלישי על כ-13.3% לעומת כ- 5.1% ברבעון השלישי של 2010. ובמגזר הבנייה הציבורית גדל שיעור הרווח לכ- 9.1% לעומת כ- 7.4% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם בכ -9.5 מיליון שקל, גידול של כ- 90% לעומת כ- 5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הונה העצמי של החברה נכון ליום ה- 30 בספטמבר 2010 עמד על כ- 72.9 מיליון שקל. כמו כן, בקופתה של החברה מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף של כ-102.1 מיליון שקל.
אמיר נחום, מנכ"ל החברה אמר היום: "הרבעון השלישי המשיך את מגמת הצמיחה שמאפיינת אותנו מתחילת השנה. לחברה צבר הזמנות גבוה, שאנו מאמינים כי יבוא לידי ביטוי בהמשך הצמיחה גם ברבעונים הבאים".
לפני כשלושה שבועות השלימה החברה בהצלחה הנפקת איגרות חוב, וגייסה כ-100 מיליון שקל סכום הגבוה ב-30 מיליון שקל מהסכום אותו התכוונה לגייס במקור. אגרות החוב שהונפקו הן מסדרה חדשה (ד'), צמודות למדד, ובעלות מח"מ של 4 שנים, אשר יעמדו לפירעון ב-4 תשלומים שווים בין השנים 2013-2016. בשלב המוסדי והציבורי של ההנפקה נרשמו ביקושים בהיקף של כ-266 מיליון שקל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
