יציבות באלרוב ישראל: זינוק של 108% ברווח התפעולי, אך ירידה בתיק ניירות הערך
חברת אלרוב ישראל מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ-120 מיליון שקל, זאת לעומת 215.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער נובע מהחזר מס בסך של 55 מיליון שקל אשתקד ומשינויים בתיק ניירות הערך.
מתחילת השנה מדווחת החברה על פי שיטת השווי ההוגן, ולא על פי שיטת העלות, כלומר שיערוך הנכסים המניבים מופיע במאזן בסעיף נדל"ן להשקעה נטו. שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי בהקמה ואת מלונות החברה בירושלים) הסתכם הנדל"ן להשקעה בכ- 4.163 מיליארד שקל לעומת כ- 4.118 מיליארד שקל בסוף שנת 2009. עיקר הגידול נבע מהתחזקות הפרנק השוויצרי שתרמה לעלייה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בשוויץ וכן מהמשך השקעה בפרויקט ממילא.
מתחילת השנה ירד תיק ניירות הערך של הקבוצה בסכום של כ-23 מיליון שקל, מתוכו כ-11.1 מיליון שקל נזקף לקרן הון (לא כולל את מניות פרוטליקס ואפוסנס), והיתרה בסך של כ-11.9 מיליון שקל נרשמה כהפסד.
שווי תיק ניירות הערך של הקבוצה נכון ליום 30.9.2010 מסתכם בכ- 926.6 מיליון שקל ולמועד החתימה על הדו"ח בכ- 973 מיליון שקל. 99% משווי תיק ניירות הערך הינו מניות בנק לאומי (אשר ההשקעה בו מסתכמת בכ- 803.8 מיליון שקל ליום המאזן וכ- 842.3 מיליון שקל ליום פרסום הדוחות) ובנק הפועלים (אשר ההשקעה בו מסתכמת בכ- 112 מיליון שקל ליום המאזן וכ- 118.9 מיליון שקל ליום פרסום הדוחות).
ברבעון רשמה החברה עליה ב שווי של ניירות ערך בסך כולל של כ-191.2 מיליון שקל, מתוכם כ-98 מיליון שקל נרשם כרווח מניירות ערך בדוח רווח והפסד וכ- 93.2 מיליון שקל נרשמו כעליית ערך מניירות ערך זמינים למכירה דרך קרן הון (לא כולל פרוטליקס).
העודף התפעולי שנבע ממלון מצודת דוד ברבעון הסתכם בכ- 20 מיליון שקל, לעומת כ- 9.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בעודף התפעולי נבעה בעיקר מעליה בשיעור התפוסה במלון בשל העלייה בתיירות הנכנסת לישראל. העודף התפעולי שנבע ממלון ממילא ברבעון הסתכם בכ- 1.75 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי ברבעון המקביל אשתקד. החברה הותירה את תחזיתה לעודף התפעולי ממגזר המלונות (מצודת דוד וממילא בירושלים) בשנת 2010 ומעריכה כי יעמוד על כ- 75 מיליון שקל. מלון לוטיסיה בפריז נכלל לראשונה בתוצאות מגזר המלונות של החברה, המלון תרם בחודשים אוגוסט וספטמבר כ- 4.6 מיליון שקל לעודף התפעולי של המגזר.
עם פרסום דוחות אלרוב נדלן לפני כשבוע התייחס אלפרד אקירוב, למצבה העסקי של הקבוצה ומסר: "מנועי הצמיחה העיקריים שלנו הינם מצד אחד תחום המלונאות בארץ ובעולם ומצד שני המשך פיתוח פרוטפוליו הנכסים המניבים שלנו בשוויץ ובצרפת. ההשקעה ברכישת המלונות באירופה והסבת שני בתי המלון בלונדון ואמסטרדם תסתכם לכ- 2.3 מיליארד שקל וזאת עוד בטרם תוכנן ותוקצב שיפוצו של מלון לוטיסיה, להערכתי השקעתנו בתחום המלונות בקבוצה, לרבות שווי שני בתי המלון שלנו בירושלים, תעמוד בסופו של תהליך על כ- 3.5 מיליארד שקל".
אקירוב מוסיף כי לאחרונה השלימה הקבוצה מהלך אשר הביא לכך כי החזקות הציבור באלרוב נדל"ן הינן מעל 20% והחברה עומדת בתנאי הסף לכניסה למדד ת"א 75. "אני מקווה כי אלרוב נדל"ן תצטרף למדד זה בעדכון המדדים הקרוב ומשקיעים שמדיניות השקעתם מנעה מהם להשקיע בחברה יצטרפו אלינו כשותפים לדרך."
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
