תוכנית הפנסיה שלכם: ככה תחסכו עשרות אלפי שקלים - בקלות

ירון שמיר, המומחה הפנסיוני של Bizportal, מסביר מדוע אם יש לכם פוליסת ביטוח מנהלים או פוליסת ביטוח פרטית ואתם מעוניינים לחסך כסף, הטור הזה מיועד לכם
ירון שמיר |

בהמשך לטור הקודם שעלה תחת הכותרת חוסכים שקל לשקל? ככה תעשו עוד 150 אלף, בלי להתאמץ, החלטנו להמשיך לשחק עם עניין החיסכון המהותי גם השבוע. בואו ונניח את הסיטואציה הבאה: אתם נכנסים לחנות בכדי לקנות מוצר , בחנות קיימים שני מדפים. על שניהם תמצאו את המוצר אותו חיפשתם על מדף אחד תמצאו את המוצר במחיר של 100 שקלים ואילו במדף השני תמצאו את אותו מוצר בדיוק אבל ב-300 שקלים! משהו נראה לכם מוזר?

עכשיו נתרגם את אותה סיטואציה, שנראית די הזויה, לעסקה מתמשכת ורב פעמית בעולם הביטוח

רב רוכשי פוליסות הביטוח בין השנים 1992 ל-2004 נחשפו בלי ידיעתם לסיטואציה מוזרה כגון זו המתוארת לעיל. כאשר רכשת פוליסת ביטוח מנהלים (או שרכשת פוליסה באופן פרטי), חלק מהפרמיה אותה אתה משלם מופקדת למטרת קניית ביטוח חיים ונגרעת מהחסכון.

היקף הפרמיה שהוקצתה למטרת קניית ביטוח במסגרת התוכנית נעה בין 0% ל-כ-30% מההפקדה. חשוב לציין כי במידה ולא צויין אחרת ברירת המחדל הינה של כ-30%. למוצר זה נקרא התוכנית הבסיסית.

נניח לדוגמא שכיר שמרויח שכר הדומה לשכר הממוצע במשק, כ-7,500 שקלים ומעסיקו רכש עבורו ביטוח מנהלים (הפרשות בגובה של 18.33% מהשכר). סה"כ הפרמיה ששולמה מידי חודש הינה 1375 שקלים וכ-16,750 שקלים בשנה.

במקרה שלא נקבע אחרת, כ-4,600 שקלים מהפרמיה הופקדה למטרת קניית ביטוח חיים, ורק כ-70% מהפרמיה הופקדה לחסכון כלומר עוד לפני שנוכו מהתוכנית דמי ניהול כאלה ואחרים, 30% מהפרמיה לא נצברה בטור החסכון.

אם נחשב את סה"כ ההוצאה של אותו אדם לביטוח נראה כי במהלך 30 שנה שולמו כ- 140,000 שקלים למטרה זו , פרמיה נגרעה כאמור מהחסכון הצפוי וזאת כמובן מבלי לקחת בחשבון את התשואה שנמנעה על הפרמיה.

עד כאן הכל בסדר, הרי ביטוח חיים הוא דבר חשוב שצריך לרכוש על מנת להגן על התא המשפחתי. כל זה היה נכון אם לא היה על ה"מדף" מוצר זהה לחלוטין המאפשר לרכוש ביטוח חיים אבל במחיר נמוך לעיתים בכ-70%.

כן, אנחנו מדברים על אותו כיסוי, אותו ביטוח, רק זול בעשרות אחוזים, ביטוח זה לא נקנה כחלק בלתי נפרד מתוכנית ביטוח המנהלים אלא נקנה כרכיב נוסף . למוצר זה נקרא התוכנית הנוספת.

כך לדוגמא לקוח שהצטרף למוצר ביטוח המנהלים בהיותו בן 25 ו-28% מהפרמיה אותה הוא משלם מופנית לרכישת ביטוח, קונה במסגרת הביטוח שלו היום (גיל 35) סכום ביטוח של כ- 630,000 שקלים ומשלם בתוכנית הבסיסית עבור סכום הביטוח 380 שקלים מידי חודש.

אותו לקוח, במידה והיה קונה את הביטוח במסגרת התוכנית הנוספת, יכול היה לקנות את אותם 630,000 שקלים במוצר זהה לחלוטין אבל בפרמיה של 55שקלים לחודש בלבד. בחישוב שנתי 660 שקלים לעומת 4,600 שקלים על אותו מוצר!

יאמר לזכותם של סוכני הביטוח כי חלק מהם ביצע כבר בעבר את פעילות התיקון ודאג להפחית את הפרמיה של המבוטחים לביטוח במסגרת התוכנית הבסיסית לפעמים עד כדי 5% ובמקביל רכש את כיסוי הביטוח בתוכנית הנוספת כדי לא לפגוע בגובה הכיסוי הביטוחי הכולל.

אבל עדיין קימות תוכניות רבות אשר חלק נכבד מהפרמיה מופנה לרכישת ביטוח ולא במסגרת האופציה הזולה.

אז מה לעשות?

לבדוק את פוליסת הביטוח שלך. לראות את עלות הביטוח ולפנות לסוכן הביטוח בכדי להתאים את גובה הפרמיה. כאמור שינוי כזה צריך להעשות רק בהתיעצות עם איש מקצוע אשר ידאג לכך שלא תהיה פגיעה בגובה הכיסוי הביטוחי ויבדוק האם חל שינוי במצב הבריאות דבר שלא מאפשר לבצע את השינוי.

בנוסף חשוב לדעת כי שינוי זה מחייב המשך מעקב אחרי עלות הביטוח, למה ואיך עושים את זה בטור הבא. כאמור אם רכשת פוליסה בין השנים 1992 ל-2004 בדיקה פשוטה ושינוי פשוט במידה ונדרש יכול להביא לחסכון של עשרות אלפי שקלים.

הערות:החישוב נעשה לגבר בן 35 לא מעשן. החישובים נעשו לתוכניות עדיף עם יחס ביטוח חסכון 72/28. תוכניות דומות נמכרו החל משנת 2000 ביחס של 80/20 ועלות ביטוח חיים נמוכה במעט מהמצויין בכתבה.

מנגנון התוכנית הבסיסית מפחית מידי חודש את סכום הביטוח בהתאם לגילו של המבוטח בעוד שבתוכנית הנוספת סכום הביטוח נשאר קבוע והפרמיה משתנה בהתאם לגיל.

*עו"ד ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול, עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של Bizportal .

*האמור לעיל אינו מהווה משום המלצה ו/או ייעוץ כלשהו ואינו מהווה תחליף לייעוץ/ שיווק פנסיוני, המתחשב בנתונים או בצרכים המיוחדים של כל אדם, ותכליתו לשמש כהבהרה והסברה בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: שאול לנדנר

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד

כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה

מנדי הניג |

משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".

הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.

מאחורי המספרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה את העמקים.

גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.