מדד המחירים לצרכן במארס: רשם עלייה של 0.1% בהתאם לתחזיות המוקדמות
מדד המחירים לצרכן בישראל בחודש מארס עלה ב-0.1% וזאת בהתאם להערכות המוקדמות בשוק. נזכיר כי המדד לחודש הקודם רשם עלייה מפתיעה ואילו בשני בשני חודשים שקדמו לו נרשמה ירידה גבוהה מן הציפיות.
לאור הנתונים של היום ניתן לראות כי האינפלציה ב-12 חודשים ירדה מ-3.6% ל-3.2%, אך נותרה גבוהה זה חמישה חודשים מתחום יציבות המחירים.
סעיף הדיור רשם עלייה של 0.125% בחודש במארס ואילו את העלייה הגבוהה ביותר רשם ענף מחירי המלפפונים עם עלייה של 22%. את הירידות המשמעותיות ביותר רשם ענף החשמל עם ירידה של 4.7% וסעיף הלבשה רשם ירידה של 4.2% בעקבות מבצעים רבים ברשתות השיווק לקראת החגים.
במחלקת השקעות ואסטרטגיה של מזרחי טפחות מתייחסים להחלטות הריבית הבאות:
ראשית מציינים בבנק 5 סיבות לעליית ריבית:
-בנק ישראל רוצה להביא את הריבית לרמה הנורמלית.
-ברצונו של הבנק לבלום עליית מחירים במחירי הנדל"ן והמניות בשוק המקומי.
סעיף הדיור, המהווה 20% מהמדד, עדיין דומיננטי: בלעדיו עלה המדד בכ-1.2%, בקצב שנתי, בארבעת החודשים האחרונים ? נמוך מהעלייה במדד הכללי, שהסתכמה ב 1.7%.
-בנק ישראל ינסה לשמור על יעד האיפלציה וזאת לנוכח העובדה כי קצב האינפלציה חורג זה חמישה חודשים מיעדו.
-בצד ההיצע מסתמן לחץ: מדד המחירים ליצרן ללא דלקים עלה 1%, כמו עלייתו בכל השנה החולפת.
מנגד מציינים בבנק גורמים אחרים אשר תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי:
-בנק ישראל נאלץ להלחם בירידת שער הדולר ולכן אם הריבית תעלה שער החליפין של המטבע הירוק ירד עוד יותר.
-התאוששות המשק עדיין לא גוררת לחץ מחירים: המדד ללא מזון ואנרגיה (שמחירם תלוי בסחורות בחו"ל) עלה ב-0.7 אחוז פחות מהמדד הכללי בשנה החולפת.
-הריביות במדינות אחרות לא תשתנינה בקרוב (אמנם ברובן קצב האינפלציה נמוך מאשר בארץ).
לסיכום מעריכים במחלקת השקעות ואסטרטגיה של מזרחי טפחות כי הריבית תישאר ללא שינוי או תעלה 0.25% בחודש מאי.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
