שבוע ראשון, המניות שבלטו: נפטא המריאה 26.4%, מדדי היתר פתחו מבערים
השבוע הראשון של שנת 2010 הסתיים היום (ה') בירידות שערים קלות, אולם בסיכום שבועי המשקיעים חוו הסתערות על השוק תוך שהמניות הקטנות בלטו במיוחד. קשה מאוד לקבוע על פי התנהגות השוק האם המגמה בשנת 2010 תהיה המשך ישיר לראלי העצמתי של שנת 2009, אולם בינתיים נראה כי "אפקט חודש ינואר" מורגש בהחלט.
מדד המעו"ף פתח את השבוע הראשון של השנה האזרחית החדשה בעלייה של 1.85%, מדד ת"א 100 טיפס 2.73%, מדד ת"א 75 עלה 5.2%, מדד היתר 120 רשם שבוע מרשים במיוחד עם עלייה של 6.79% ומדד ה-VIX של ת"א השיל השבוע 11.6%.
בהקשר של השבוע הראשון של השנה האזרחית החדשה, "אפקט ינואר" היא הנטייה הברורה של מדדי המניות להניב בחודש ינואר תשואת יתר, לעומת שאר חודשי השנה. תופעה זו, אשר מורגשת בעיקר במניות הקטנות, ויש כאלו שיפרשו את האפקט ככזה שמורגש אך ורק במניות הקטנות.
מבין המניות הבולטות השבוע בבורסה נציין את מניית נפטא עם נסיקה שבועית של 26.4%, את מניית דלק נדל"ן שקפצה השבוע 17.5% ואת מניית ישראמקו, עם שבוע "עדין" יחסית שכלל עלייה של 8.3%.
בשיחה שערך השבוע Bizportal עם גלעד שמעוני, מנכ"ל הקרנות של אקסלנס נשואה, אמר שמעוני בהקשר של נסיקת המניות הקטנות כי "ישנן שלוש סיבות עיקריות לעליות במדדי היתר. ראשית, בשבוע שעבר עודכנו המדדים ובתגובה לכך ירד המדד בכ-8%". המשקיעים המוסדיים, כמו גם הציבור הרחב, נוטים למכור חלק מאחזקותיהם בתקופה של החלפת מדדים בכדי להימנע מספיגת הפסדים, הוסיף שמעוני.
סיבה נוספת לעליות הינו 'אפקט ינואר' והמגמה החיובית שנמצאים בה השווקים בתקופה האחרונה, כמו גם האווירה האופטימית ששוררת כלפי שנת 2010. המדדים הפגינו כאמור עלייה מרשימה במהלך השנה החולפת ומסתמן כי העליות ממשיכות לתוך שנת 2010.
בתוך כך, גם מניית כלכלית ירושלים פתחה את שנת 2010 בסערה והוסיפה לערכה 16.1%. ממגזר הפיננסים בלטה מניית מזרחי טפחות עם עלייה של 3.1%. שבוע סוער עבר גם על מניית כיל, עם זינוק של 7.8% מתחילת השנה על רקע שבוע חלומי במניות הדשנים בוול סטריט.
"אפקט ינואר" גם מעבר לים?
בתוך כך, מקורו של "אפקט חודש ינואר" הינו בארה"ב ומבדיקת ביצועי המניות הקטנות מעבר לים, עולה תמונה דומה בין השוק המקומי לשוק האמריקני בסיכום שבועי (לא כולל את ימי המסחר של חמישי ושישי בוול סטריט).
מדד הראסל 2000, הכולל חברות בעלות שווי שוק נמוך במונחי שוק ההון האמריקאי, המאופיינות בתחזית הצמיחה ומכפילי ההון הנמוכים ביותר, רשם השבוע עלייה של 2%. טוב מביצועי מדד הדאו ג'ונס וה-S&P 500 בשלושת ימי המסחר הראשונים של השנה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
