סוף שנת המס 2009-הפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות

קופות גמל לפיצויים

-------------------------------------

לפני תשלום לקופת פיצויים - יש לבדוק, אם אפשר לנכות את התשלום מההכנסה החייבת במס, ואם תשואת קרן הפיצויים מצדיקה הפקדה בקופה.

את סך ההתחייבויות לתשלום פיצויים, תגמולים ודמי חופשה, כולל לבעלי שליטה בחברה, מוטב לשלם עד סך התקרות המותרות לפני תום שנת המס. פיצויים ותגמולים, שלא ייפרעו השנה, לא יותרו לניכוי בשנת המס העכשווית. מי שלא מדווח בשיטת המזומנים, יכול לנכות כהוצאה תשלומים סדירים לקופ"ג בקשר לפיצויים, לתגמולים ולקצבה בעבור דצמבר 2009, בתנאי שהם ייפרעו עד סוף ינואר 2010.

יש לערוך את חישוב הסכומים הדרושים לכיסוי התחייבות לפיצויי פרישה של העובדים. הסכומים יותרו לניכוי רק אם הופקדו, עד תום שנת המס ובהתאם לכללים, בקופה לפיצויים מאושרת.

יש לבדוק, אם אין עודפי כספים ביעודה לפיצויים על העתודה לפיצויים, העולים על העתודה (בתוספת שיעור תוספת היוקר כשהסכום שלו מוגדל ב-10%). במקרה זה, יש לצמצם את סכום ההפקדות בקופה לפיצויים.

תשלום פער שוטף בקופ"ג לפיצויים אפשרי עד יום 31.12.2009 באישור מנהל רשות המסים בישראל.

בעקבות תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, קופות פיצויים ימשיכו להתקיים עד תום שנת 2010. כמו כן אי אפשר להפקיד בקופה בגין עובד, שעד תום שנת 2007 לא הפקידו בעבורו בקופה.

המשמעות - החל מחודש ינואר 2008 מעביד אינו יכול לפתוח חשבון חדש בקופה מרכזית לפיצויים.

הפרשה על הכנסה משכר המהווה בסיס לפנסיה

---------------------------------------------------------------------------

החל משנת 2008 חלה חובה על כל מעביד לדאוג לכל עובד שאין לו "הסדר פנסיוני מטיב", שיפקיד בעבורו לביטוח פנסיוני מקיף באמצעות הפקדת עובד ומעביד.

הפקדות עובד ומעביד - כל אחד - יהיו 0.833% בשנת 2008 ויגיעו ל-5% עד שנת 2013.

ההפקדה אמורה להיות על השכר המשולם לעובד, או על השכר הממוצע במשק, הנמוך מביניהם.

פירוט ראו בצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק המדינה על פי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.

קופות גמל לקצבה

------------------------------------

קופות גמל

כמו בכל שנה, גם השנה נעשו שינויים בתחום קופות הגמל.

תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (חוק קופות הגמל), קובע למעשה שקופות הגמל לתגמולים לא יוכלו לפעול במתכונת הקיימת, והן יפעלו כקופות גמל לקצבה. החוק מגדיר שני סוגי קופות חדשות: קופה משלמת לקצבה; וקופה שאינה משלמת לקצבה. לפיכך, הפכו קופות הגמל ההוניות להיות סוג של קופת גמל לקצבה.

קופת גמל לא משלמת לקצבה הנה קופת גמל לקצבה לכל דבר, פרט לכך שבמועד הפרישה הכספים שנצברו בה לא יימשכו כקצבה באמצעותה, אלא באמצעות קופת גמל אחרת - משלמת לקצבה - שאליה יועברו הכספים שנצברו, כדי שתשלם קצבה לפורש. בכך מתבטל למעשה מסלול התגמולים.

בהיותה קופת גמל לקצבה, החוק לא מאפשר למשוך ממנה את הכספים שנצברו בה באופן חד-פעמי (הוני). עם זאת, בהגיע העמית לגיל פרישה, יוכל להוון חלק מכספי הצבירה כחוק. כלומר ההיוון יחוב במס כהיוון קצבה, אם יוכיח הפורש שמובטח לו סכום קצבה מזערי בסך 3,850 ש"ח (שיעודכן בחודש מארס של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד), לתקופה של כ-200 חודשים.

משיכת הכספים באופן חד-פעמי על ידי מי שאינו עומד בתנאים האמורים (גיל, הוכחת קצבת מינימום), מהווה "משיכה שלא כדין", שחייבת במס מינימלי בשיעור 35% (עד לגובה המס השולי - הגבוה מביניהם), על פי סעיף 87 לפקודה.

כלומר, נישום שצבר בקופת גמל משלמת לקצבה כ-3,850 ש"ח לחודש, למשך כ-200 חודשים בעתיד, יוכל להוון את יתרת הכספים שמעבר לסכום האמור. מי שירצה להוון, יחוב במס על היוון הקצבה. אין מדובר במשיכה של קופ"ג הונית בהיתר, אלא מדובר בהיוון קצבה לכל דבר ועניין. למען הסר ספק, מדובר רק בכספים שהופקדו לקופות השונות החל מ-1.1.2008.

יש להפנות תשומת לב למשיכה מקופ"ג לקצבה רק בגיל פרישה. אם רוצים פטור ממס בגין משיכה כדין, הרי משיכה מקופ"ג הונית ללא חבות במס חלה אף מגיל 60.

הזיכוי בגין הפקדה בכל סוגי הקופות בשנת 2009 עומד על 35%.

הפקדה לביטוח חיים במסגרת פוליסת פרט תעניק זיכוי בשיעור 25%.

ההפקדה המרבית שיכול מעביד להפקיד לקופת גמל עבור עובד, בלי שייזקף שווי לעובד, עומדת בשנת המס 2009 על 7.5% מ-380,544 ש"ח (4 פעמים תקרת השכר הממוצע במשק).

כיום, יש אי חבות במס על קצבה בסך 7,520 ש"ח לחודש. אי חבות ולא פטור של הכול, בהנחה שלנישום אין הכנסות נוספות. 35% מן הקצבה פטורים ממס. יתרת הקצבה (65%) אינה מקימה חבות במס, מאחר שיש נקודות זיכוי לעובד.

השיעור המרבי להפקדת מעביד עבור עובד שכיר לקופת גמל ולאובדן כושר עבודה + קצבת שאירים עומד על 7.5%.

שיעור ההפקדה המרבית המותרת לביטוח מפני אובדן כושר עבודה עומדת בשנת 2009 על 3.5% מתקרה של 380,544 ש"ח.

מעביד שיפקיד עבור עובדו לקופת גמל בשיעור העולה על 4% (חלק המעביד), יצטרך להפחית משיעור ההפקדה המרבי לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

דוגמה: מעביד הפקיד עבור עובדו לקופת גמל 6%.

היתרה המותרת להפקדה לאובדן כושר עבודה:

3.5%-2%=1.5% 6%-4%=2%

סיכום ביניים - קופ"ג לקצבה לא משלמת, אלא אם כן יועברו הכספים לקופ"ג משלמת לקצבה. הכספים ישולמו כקצבה (אם לא נצברו 3,850 ש"ח לחודש), או בהיוון (אם נצברו 3,850 ש"ח בקצבה לחודש, לתקופה של כ-200 חודשים).

כעת נפרט את צורת ההפקדה לעמית שכיר ולעמית עצמאי. הבחנה נוספת שיש לבצע היא בין עובד רגיל לבין בעל שליטה.

בעל שליטה

על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה, ההפרשה לקופת גמל לקצבה או לפיצויים עבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס 2009 היא: 10,980 ₪ לשנה.

סכום שמעביד יפקיד לקופת גמל לפיצויים עבור בעל שליטה יקוזז מתקרה זו ויפחית את ההוצאה המותרת לתגמולים.

לכן לא כדאי (מיסויית) למעביד להפקיד בקופת גמל לפיצויים בעד בעל השליטה.

המלצתנו להפקיד בקופ"ג לקצבה את הסכום המרבי.

סוגי העמיתים

מלבד הבחנה בין עמית שכיר (שמעביד גם מפקיד בעבורו בקופ"ג) ועמית עצמאי (שייתכן והינו שכיר, אולם המעביד לא מפקיד בעבורו בקופ"ג, אלא העובד משלם בעבורו בקופ"ג), יש שלושה סוגי עמיתים נוספים.

עמית מוטב יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו - בקופ"ג לקצבה, בשנת 2009, כ-16% מהשכר הממוצע שעומד על סך של 15,222 ש"ח.

עמית יחיד - יחיד שאינו עמית מוטב שמתקיים בו אחד מאלה:

1. הוא נולד לפני שנת 1961.

2. הייתה לו בשנת המס הכנסה מעבודה, שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה.

יחיד - אינו עמית מוטב, ואינו עמית יחיד (כך לפי הגדרת הפקודה: לעניין קופת גמל דין עמית יחיד ודין יחיד היינו הך).

ניכוי בגין הפקדה בקופ"ג

---------------------------------------------

עמית מוטב יכול ליהנות מניכוי בגין הפקדות בקופ"ג לקצבה שלו, או של בן זוגו, או של ילד מעל גיל 18.

כל עמית אחר ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים) בגין הפקדה שלו או של בן זוגו.

הניכוי בעמית מוטב

1. 11% מן ההכנסה לעמית עצמאי. ההכנסה לעמית עצמאי היא 93,600 ש"ח.

2. נוסף על כך 11%-7% מן ההכנסה הנוספת.

הכנסה נוספת היא הנמוכה מבין אלה:

א. הכנסה חייבת של יחיד לפני הניכוי בגין תשלום לביטוח לאומי, ובגין הפקדה בקופ"ג, שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 93,600 ש"ח בשנה.

ב. הכנסה חייבת של יחיד לפני הניכוי בגין תשלום לביטוח לאומי, ובגין הפקדה בקופ"ג עד לסכום של 376,800 ש"ח לשנה, בניכוי ההכנסה המבוטחת, או סכום של 376,800 ש"ח, על פי הגבוה מביניהם.

לעתים ניתן לקבל זיכוי גבוה מ-7% בגין הכנסה נוספת, אם ההפקדה היא מעל 12%, ואז ניתן לקבל שיעור נוסף על הניכוי של 7% עד תקרה מרבית של 11%.

הניכוי כעמית יחיד/יחיד

7% מהכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה, ובמקרה זה הכנסה מזכה יהיו 132,000 ש"ח. אם לעמית הייתה גם הכנסת עבודה, ינכו מן הסכום לעיל 93,600 ש"ח, או הכנסת עבודה כנמוך.

ניתן לקבל ניכוי מעל 7%, אם הופקדו מעל 12% ובמקסימום 16%, וכך יינתן ניכוי מרבי של 7% בתוספת 4% (מקסימום 11%).

אם יש הכנסת עבודה: כנמוך מבין 5% מן ההכנסה המזכה - 93,600 ש"ח, שההכנסה שבגינה הפקידו אינה מבוטחת, או 5% מהכנסה של 376,800 ש"ח בניכוי הכנסה מבוטחת כנמוך.

זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג

-------------------------------------------

עמית מוטב מקבל זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג לקצבה, בגין הפקדה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל 18.

כל העמיתים מקבלים זיכוי גם בגין הפקדה בעבור בן זוג. הזיכוי ניתן רק מחלק שלא ניתן זיכוי בגינו, למישהו אחר.

זיכוי עמית מוטב

כגבוה מבין:

1. 1,752 ש"ח.

2. כנמוך מבין:

א. לא הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, 5% מן ההכנסה בסך 187,200 ש"ח.

ב. הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, אזי סיכום של:

1. 7% מהכנסתו המבוטחת עד למקסימום של 93,600 ש"ח (לא אם מדובר בעצמאי או שכיר).

2. 5% מהכנסתו, שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 187,200 ש"ח בניכוי סכום של 93,600 ש"ח, או סכום הכנסתו המבוטחת כנמוך, רק בתנאי שהייתה הפקדה באופן עצמאי (כעמית עצמאי).

עמית יחיד/יחיד

כגבוה מבין:

1. 1,725 ש"ח.

2. א. 5% מהנמוך בין הכנסה מזכה לבין תקרה של עד 132,000 ש"ח, אם למבוטח לא הייתה הכנסת עבודה.

ב. 7% מהנמוך בין הכנסת עבודה עד לתקרה של 93,600 ש"ח, אם למבוטח הייתה הכנסת עבודה.

ביטוח מפני אובדן כושר עבודה

---------------------------------------------------

מדיניות רשות המסים בדבר התרת ההוצאה בניכוי בגין פרמיה המשולמת לתוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, לשכיר שמעבידו אינו רוכש אותה בעבורו, היא כדלקמן:

א. עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה, רשאי ליהנות מהטבת מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה, כאמור.

ב. הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד 3.5% ממשכורתו (שאינה מבוטחת, כאמור בסעיף א' לעיל), תקרת המשכורת לצורך הפקדה היא ארבע פעמים השכר הממוצע במשק.

ג. תוכנית הביטוח לא תוכר כקופ"ג, ולא תותר בגין הפרמיה הטבת מס נוספת באמצעות זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה, או ניכוי לפי סעיף 47 לפקודה.

ד. ההוצאה תותר בניכוי כפוף להגשת דוח לפקיד שומה על הכנסות המבוטח.

ה. הכנסות, המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, חייבות במס לפי סעיף 3(א) לפקודה, ובדרך כלל נחשבות להכנסה מיגיעה אישית.

ו. היה והופקד לעובד לקופ"ג בשיעור של יותר מ-4%, אזי יפחיתו אחוז אחד משיעור ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה כאשר שיעור ההפקדה בקופ"ג עולה על 4%. לדוגמה, הופקדו 6% בקופ"ג, יפחיתו 2% משיעור ההפקדה המרבי לאכ"א.

ז. כללי ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה לעצמאי ולבעל שליטה זהים למפורט לעיל.

ח. משכורת לעניין זה, למעט שווי שימוש ברכב.

המאמר המלא מתפרסם בירחון "ידע למידע" לחודש נובמבר 2009 ובאתר האינטרנט "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ"