בצל ההישגים המבצעיים של צה"ל במבצע "עם כלביא" ובמטרה להרחיב את שיתופי הפעולה הביטחוניים בין שתי ישראל לתת-היבשת, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, יצא לביקור עבודה ראשון בהודו. ברעם נפגש עם בכירים בצמרת המדינית-ביטחונית ההודית, בראשם היועץ לביטחון לאומי אג'יט דובאל (Ajit Doval) ומנכ"ל משרד ההגנה Shri Rajesh Kumar Singh, במטרה להעמיק את הקשרים הביטחוניים, המחקריים והתעשייתיים בין המדינות.

לדברי ברעם, הביקור מגיע על רקע "חלון הזדמנויות אסטרטגי" שנפתח בעקבות שורת הצלחות מבצעיות של ישראל, שבמהלכן הופגנו יכולות טכנולוגיות מתקדמות רבות מהן תוצר של שיתופי פעולה עם הודו. הפגישות התמקדו גם בקידום מחקר ופיתוח משותפים, מו"פ ביטחוני, העברת ידע, וכן תמרוץ לייצור משותף של אמצעי לחימה ומערכות הגנה לשוק ההודי והבינלאומי כאחד. ברעם התייחס: "הודו היא ידידה חשובה של מדינת ישראל והשותפות האסטרטגית בין המדינות הוכיחה עצמה בתקופות מורכבות. ההישגים המבצעיים האחרונים והאתגרים הביטחוניים המשותפים לישראל ולהודו מייצרים כעת חלון הזדמנויות להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני-תעשייתי בין המדינות".

הקשרים הביטחוניים בין הודו לישראל החלו להתהדק עוד בשנות ה-90, אבל בעשור האחרון הפכו לברית של ממש. ישראל היא אחת הספקיות המרכזיות של ציוד ביטחוני להודו, ובין המדינות מתקיים שיתוף פעולה הדוק בתחומי סייבר, לוויינות, מערכות הגנה אווירית, כלי טיס בלתי מאוישים ועוד.

הודו רוכשת מישראל ציוד בהיקף של מאות מיליוני דולרים מדי שנה, כולל מערכות כגון Barak-8 להגנה אווירית (שפותחה בשיתוף פעולה עם רפאל ו-DRDO), מערכות מכ"ם מתקדמות, וכן מערכות יירוט נגד כלי טיס בלתי מאוישים.

• המניות הביטחוניות מקבלות רוח גבית מהשוק הגלובלי והמקומי
• 270,000 מילואימניקים קיבלו הטבות נופש בסך כולל של כ-750 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשנים האחרונות חלה מגמה של שינוי בדפוסי שיתוף הפעולה: לא רק עסקאות מכירה, אלא דגש גובר על ייצור משותף וחדשנות טכנולוגית. מגמה זו מתיישרת עם מדיניות "Make in India" שמוביל ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שמעוניין לעודד ייצור מקומי ולהקטין תלות ביבוא. ישראל, בזכות יתרונה בטכנולוגיות מתקדמות וגמישות תעשייתית, נתפסת כשותפה אידיאלית למהלך זה.

במסגרת זו, נחתמו בשנים האחרונות מספר הסכמים בין חברות ביטחוניות ישראליות - רפאל, אלביט והתעשייה האווירית - לבין גופים הודים, לצורך הקמת קווי ייצור מקומיים, הקמה של מרכזי מצוינות משותפים והעברת טכנולוגיה.

השותפות בין ישראל להודו היא לא מוגבלת לתחום הצבאי. בעשור האחרון נרשמה העמקה משמעותית גם בתחומים אזרחיים כגון ניהול מים, אנרגיה מתחדשת, חקלאות חכמה, סייבר ופינטק. יותר מ-30 מרכזי מצוינות חקלאיים ישראליים פועלים כיום ברחבי הודו ומספקים לחקלאים המקומיים הכשרות בטכנולוגיות השקיה, דישון, הדברה וגידול מדויק.

• מנהל בסיטי כתב פוסט נגד ישראל - ונדרש להסיר
• גדות רוכשת את גרין אויל ותיכנס לתחום מיחזור השמנים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
• הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?

גם חברות הייטק ישראליות, בעיקר בתחום הסייבר והפינטק, מחפשות דריסת רגל בשוק ההודי העצום - בשיתוף פעולה עם מוסדות פיננסיים מקומיים, ענקיות טכנולוגיה וחברות ממשלתיות.