מנכ״ל משרד הביטחון אלוף (במיל׳) ברעם, לצד עמיתו ההודי, צילום: משרד הביטחוןמשלחת מדינית-בטחונית להודו: לחיזוק השותפות
צמרת מדינית-בטחונית בהובלת משרד הביטחון יצאה להודו כדי להעמיק ולחזק את השותפות בין המדינות; מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: ״חלון הזדמנויות אסטרטגי״
בצל ההישגים המבצעיים של צה"ל במבצע "עם כלביא" ובמטרה להרחיב את שיתופי הפעולה הביטחוניים בין שתי ישראל לתת-היבשת, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, יצא לביקור עבודה ראשון בהודו. ברעם נפגש עם בכירים בצמרת המדינית-ביטחונית ההודית, בראשם היועץ
לביטחון לאומי אג'יט דובאל (Ajit Doval) ומנכ"ל משרד ההגנה Shri Rajesh Kumar Singh, במטרה להעמיק את הקשרים הביטחוניים, המחקריים והתעשייתיים בין המדינות.
לדברי ברעם, הביקור מגיע על רקע "חלון הזדמנויות אסטרטגי" שנפתח בעקבות שורת הצלחות מבצעיות של ישראל, שבמהלכן הופגנו יכולות טכנולוגיות מתקדמות רבות מהן תוצר של שיתופי פעולה עם הודו. הפגישות התמקדו גם בקידום מחקר ופיתוח משותפים, מו"פ ביטחוני, העברת ידע, וכן תמרוץ לייצור משותף של אמצעי לחימה ומערכות הגנה לשוק ההודי והבינלאומי כאחד. ברעם התייחס: "הודו היא ידידה חשובה של מדינת ישראל והשותפות האסטרטגית בין המדינות הוכיחה עצמה בתקופות מורכבות. ההישגים המבצעיים האחרונים והאתגרים הביטחוניים המשותפים לישראל ולהודו מייצרים כעת חלון הזדמנויות להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני-תעשייתי בין המדינות".
הקשרים הביטחוניים בין הודו לישראל החלו להתהדק עוד בשנות ה-90, אבל בעשור האחרון הפכו לברית של ממש. ישראל היא אחת הספקיות המרכזיות של ציוד ביטחוני להודו, ובין המדינות מתקיים שיתוף פעולה הדוק בתחומי סייבר, לוויינות, מערכות הגנה אווירית, כלי טיס בלתי מאוישים ועוד.
הודו רוכשת מישראל ציוד בהיקף של מאות מיליוני דולרים מדי שנה, כולל מערכות כגון Barak-8 להגנה אווירית (שפותחה בשיתוף פעולה עם רפאל ו-DRDO), מערכות מכ"ם מתקדמות, וכן מערכות יירוט נגד כלי טיס בלתי מאוישים.
- ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר
- מנכ"ל משרד הביטחון: חתמנו על עסקאות ייצוא בכ-2.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות חלה מגמה של שינוי בדפוסי שיתוף הפעולה: לא רק עסקאות מכירה, אלא דגש גובר על ייצור משותף וחדשנות טכנולוגית. מגמה זו מתיישרת עם מדיניות "Make in India" שמוביל ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שמעוניין לעודד ייצור מקומי ולהקטין תלות ביבוא. ישראל, בזכות יתרונה בטכנולוגיות מתקדמות וגמישות תעשייתית, נתפסת כשותפה אידיאלית למהלך זה.
במסגרת זו, נחתמו בשנים האחרונות מספר הסכמים בין חברות ביטחוניות ישראליות - רפאל, אלביט והתעשייה האווירית - לבין גופים הודים, לצורך הקמת קווי ייצור מקומיים, הקמה של מרכזי מצוינות משותפים והעברת טכנולוגיה.
השותפות בין ישראל להודו היא לא מוגבלת לתחום הצבאי. בעשור האחרון נרשמה העמקה משמעותית גם בתחומים אזרחיים כגון ניהול מים, אנרגיה מתחדשת, חקלאות חכמה, סייבר ופינטק. יותר מ-30 מרכזי מצוינות חקלאיים ישראליים פועלים כיום ברחבי הודו ומספקים לחקלאים המקומיים הכשרות בטכנולוגיות השקיה, דישון, הדברה וגידול מדויק.
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
גם חברות הייטק ישראליות, בעיקר בתחום הסייבר והפינטק, מחפשות דריסת רגל בשוק ההודי העצום - בשיתוף פעולה עם מוסדות פיננסיים מקומיים, ענקיות טכנולוגיה וחברות ממשלתיות.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
