
משלחת מדינית-בטחונית להודו: לחיזוק השותפות
צמרת מדינית-בטחונית בהובלת משרד הביטחון יצאה להודו כדי להעמיק ולחזק את השותפות בין המדינות; מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: ״חלון הזדמנויות אסטרטגי״
בצל ההישגים המבצעיים של צה"ל במבצע "עם כלביא" ובמטרה להרחיב את שיתופי הפעולה הביטחוניים בין שתי ישראל לתת-היבשת, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, יצא לביקור עבודה ראשון בהודו. ברעם נפגש עם בכירים בצמרת המדינית-ביטחונית ההודית, בראשם היועץ
לביטחון לאומי אג'יט דובאל (Ajit Doval) ומנכ"ל משרד ההגנה Shri Rajesh Kumar Singh, במטרה להעמיק את הקשרים הביטחוניים, המחקריים והתעשייתיים בין המדינות.
לדברי ברעם, הביקור מגיע על רקע "חלון הזדמנויות אסטרטגי" שנפתח בעקבות שורת הצלחות מבצעיות של ישראל, שבמהלכן הופגנו יכולות טכנולוגיות מתקדמות רבות מהן תוצר של שיתופי פעולה עם הודו. הפגישות התמקדו גם בקידום מחקר ופיתוח משותפים, מו"פ ביטחוני, העברת ידע, וכן תמרוץ לייצור משותף של אמצעי לחימה ומערכות הגנה לשוק ההודי והבינלאומי כאחד. ברעם התייחס: "הודו היא ידידה חשובה של מדינת ישראל והשותפות האסטרטגית בין המדינות הוכיחה עצמה בתקופות מורכבות. ההישגים המבצעיים האחרונים והאתגרים הביטחוניים המשותפים לישראל ולהודו מייצרים כעת חלון הזדמנויות להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני-תעשייתי בין המדינות".
הקשרים הביטחוניים בין הודו לישראל החלו להתהדק עוד בשנות ה-90, אבל בעשור האחרון הפכו לברית של ממש. ישראל היא אחת הספקיות המרכזיות של ציוד ביטחוני להודו, ובין המדינות מתקיים שיתוף פעולה הדוק בתחומי סייבר, לוויינות, מערכות הגנה אווירית, כלי טיס בלתי מאוישים ועוד.
הודו רוכשת מישראל ציוד בהיקף של מאות מיליוני דולרים מדי שנה, כולל מערכות כגון Barak-8 להגנה אווירית (שפותחה בשיתוף פעולה עם רפאל ו-DRDO), מערכות מכ"ם מתקדמות, וכן מערכות יירוט נגד כלי טיס בלתי מאוישים.
- משרד הביטחון חתם על עסקה לפיתוח חיישני אינפרא אדום ב-380 מיליון שקל
- "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות חלה מגמה של שינוי בדפוסי שיתוף הפעולה: לא רק עסקאות מכירה, אלא דגש גובר על ייצור משותף וחדשנות טכנולוגית. מגמה זו מתיישרת עם מדיניות "Make in India" שמוביל ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שמעוניין לעודד ייצור מקומי ולהקטין תלות ביבוא. ישראל, בזכות יתרונה בטכנולוגיות מתקדמות וגמישות תעשייתית, נתפסת כשותפה אידיאלית למהלך זה.
במסגרת זו, נחתמו בשנים האחרונות מספר הסכמים בין חברות ביטחוניות ישראליות - רפאל, אלביט והתעשייה האווירית - לבין גופים הודים, לצורך הקמת קווי ייצור מקומיים, הקמה של מרכזי מצוינות משותפים והעברת טכנולוגיה.
השותפות בין ישראל להודו היא לא מוגבלת לתחום הצבאי. בעשור האחרון נרשמה העמקה משמעותית גם בתחומים אזרחיים כגון ניהול מים, אנרגיה מתחדשת, חקלאות חכמה, סייבר ופינטק. יותר מ-30 מרכזי מצוינות חקלאיים ישראליים פועלים כיום ברחבי הודו ומספקים לחקלאים המקומיים הכשרות בטכנולוגיות השקיה, דישון, הדברה וגידול מדויק.
- ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
גם חברות הייטק ישראליות, בעיקר בתחום הסייבר והפינטק, מחפשות דריסת רגל בשוק ההודי העצום - בשיתוף פעולה עם מוסדות פיננסיים מקומיים, ענקיות טכנולוגיה וחברות ממשלתיות.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
נאום ראש הממשלה על מעבר אפשרי למשק אוטרקי והודאה בבידוד המדיני גרמו לירידות שערים בתל אביב, הגבירו את חששות המשקיעים מפגיעה בהשקעות הזרות והובילו לבריחה גוברת למטבע האמריקאי, שממשיך לטפס במסחר הרציף
שער הדולר זינק ב-0.6% למול השקל, לאחר הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הודה בבידוד המדיני הגובר של ישראל והזהיר מפני מעבר לכלכלה סגורה יותר. הדולר סגר את המסחר הרשמי בעלייה של 0.4% והמשיך לטפס בכ-0.2% נוספים במסחר הרציף.
נתניהו נשא את דבריו בכנס החשב הכללי באוצר, ובהם חשף תמונת מצב קודרת של ישראל מדינית וכלכלית. "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר, תוך שהוא מודה כי המושג "נואה עליו" אישית כחסיד השוק החופשי. הדברים הובילו לתגובה מיידית בשוק המט"ח. השווקים הגיבו בחשש לחזון הכלכלי שהציג ראש הממשלה. המעבר לכלכלה אוטרקית - משק שמספק את צרכיו בעצמו ללא תלות בעולם - מנוגד לכל מה שמניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. זו היפוך מוחלט של התפיסה הכלכלית שבה דגל נתניהו עצמו לאורך השנים כחסיד השוק החופשי.
השפעה מיידית על המשקיעים הזרים
הבורסה בתל אביב עברה לירידות מיד לאחר הנאום, כאשר המשקיעים הזרים מקבלים מסר שהמשק הישראלי עלול להפוך פחות אטרקטיב להשקעות. מי ירצה להשקיע במדינה שמכריזה על מעבר למשק סגור יותר? פחות השקעות זרות אומר פחות דולרים נכנסים למשק ועלייה של הדולר.
נתניהו תיאר מציאות שבה סנקציות על ישראל מגבילות את יכולתה לייבא נשק וחלקי נשק, מה שמחייב פיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. אבל זה רק התחלה - אם המגמה תמשיך, גם תחומים אחרים יושפעו. נתניהו הסביר שהמיעוטים המוסלמים באירופה הפכו לקבוצת לחץ משמעותית שמשפיעה על הממשלות המקומיות בסוגיית המלחמה בעזה. "מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל", אמר. התוצאה - ישראל נותרת מחוץ לגושים הכלכליים הגדולים.
- נאום נתניהו, הירידות בבורסה והדולר
- נעילה שלילית בת"א: איידיאי צנחה 7.7%, הראל ומנורה 5.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקושי בייבוא והשפעתו על הדולר
אם ישראל תהיה מוגבלת יותר בייבוא, יהיה לה פחות צורך בדולרים. יבואנים קונים דולרים מהבנקים כדי לשלם לספקים בחו"ל. אם היקף הייבוא יקטן - פחות יבואנים יצטרכו דולרים, אז הביקוש לדולרים יירד. אבל במקביל, גם הכמות של דולרים שנמכרת בשוק המקומי תקטן - כי פחות חברות זרות ופחות משקיעים ירצו להכניס כסף למשק מבודד. התוצאה: פחות דולרים זמינים לקנייה (פחות היצע), מה שמעלה את המחיר.