טכנולוגיה זה נחמד אבל עד האוסקר: PwC ממשיכים בספירה ידנית של ההצבעה
למרות התקדמות הטכנולוגיה, רואי החשבון מ-PwC ממשיכים גם השנה בספירה ידנית של הקולות; אמצעי הזהירות הננקטים בדרך לטקס: הגעה במכוניות נפרדות, מסלולים סודיים ושינון שמות הזוכים. כחלק מהקשר הנמשך כבר 75 שנים עם האקדמיה לאומנויות ומדעי הקולנוע, הודיעה רשת רואי החשבון הבינלאומית PricewaterhouseCoopers (PwC), בה חברה הפירמה הישראלית קסלמן וקסלמן, כי בראד אולטמנס וריק רוסאס יובילו את תהליך ספירת הקולות בטקס פרסי האקדמיה ה-81. אולטמנס ורוסאס יהיו האנשים היחידים שידעו את זהותם של הזוכים באוסקר לפני הכרזת שמם לעיני העולם כולו, במהלך שידור הטקס ביום ראשון, ה-22 בפברואר 2008. הקשר בין PwC והאקדמיה החל בשנת 1934, ומאז הובילו 12 שותפים ב-PwC את תהליך ספירת הקולות בטקסי האוסקר. על מנת להבטיח את החשאיות, אולטמנס ורוסאס יובילו צוות של רואי חשבון שתקנים, אשר יעבדו על הפרויקט במיקום סודי במשך מספר ימים. ישנם 5,810 חברי אקדמיה בעלי זכות הצבעה ותהליך ספירת הקולות דורש כ-1,700 שעות עבודה מדי שנה, עד לסיום הספירה ואימות הקולות. סיד גאניס, נשיא האקדמיה לאומנויות ומדעי הקולנוע, מסר כי "האקדמיה גאה לומר כי במהלך 75 השנים האחרונות, PwC שמרה על האמון, היושר והמסורת הדרושים בטיפול בהצבעה בטקס האוסקר. אנו מצפים להמשיך במערכת היחסים הזו בעתיד". "השנה הזו מיוחדת עבור PwC כיוון שאנו חוגגים את השנה ה-75 בספירת הקולות בטקס האוסקר עבור האקדמיה", אומר בראד אולטמנס, השותף המנהל של PwC בלוס אנג'לס. "הקשר בין PwC לאקדמיה מהווה מקור לגאווה עבור הפירמה". ריק רוסאס, שותף מס בתחום הבידור והמדיה של PwC, הוסיף כי "גם עם התקדמות הטכנולוגיה ב-75 השנים האחרונות, PwC לא שינתה את התהליך הידני של בדיקת הקולות, וזאת על מנת להבטיח את הרמה הגבוהה ביותר של דיוק וחשאיות. ביצועי העבר שלנו מוכיחים את רמת הדיוק והאמינות אותה מביאה הפירמה לאקדמיה ואנו מצפים להמשיך את המסורת ארוכת השנים הזו". איך זה קורה? PwC שלחה לחברי האקדמיה, שהינם בעלי זכות הצבעה, פתקי הצבעה למועמדויות בחודש דצמבר ופתקי הצבעה סופיים בחודש ינואר, ומקבלת את כל הקולות. השותפים האחראים על ספירת הקולות עורכים את הקולות שהתקבלו בטבלאות ידניות בהתאם לכללי האקדמיה. כאמצעי זהירות, הם מכינים שני סטים מלאים של המעטפות המכילות את שמות הזוכים, אשר מובאים אל הטקס על ידי השותפים של PwC במסלולים נפרדים וסודיים. כאמצעי זהירות משני, משננים השותפים של PwC את שמות הזוכים בפרסים. זהותם של הזוכים באוסקר נשמרת בסוד עד להכרזתה במהלך השידור החי. במהלך המשדר, אולטמנס ורוסאס נשארים מאחורי הקלעים ומוסרים את המעטפות למגישי הפרס רגע לפני עלייתם לבמה.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק
רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".
הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על
נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.
מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.
איך מגישים?
את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים
הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.
בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים
במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.
נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי
כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5
אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות
לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.
בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים
גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.
מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?
מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר,
מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.
מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים. כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.
מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות
הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.
בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים
על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.
