מי עוד הרוויח? הקרנות שמחזיקות במניות הקשורות לקידוח "תמר 1"
הבוקר, לפני פתיחת המסחר בבורסה, פרסמו השותפות בקידוח "תמר"
המרוויחים הגדולים היו כמובן המשקיעים שהחזיקו ישירות במניות, שהחלו אגב לעלות כבר לפני כחודש. עם זאת, לא מעט משקיעים יהנו בעקיפין מהזינוקים בעקבות אחזקה בקרנות נאמנות שמחזיקות כמויות נכבדות מיחידות ההשתתפות והמניות של החברות המשתתפות בקידוח.
הנהנית הגדולה מהגילוי היא קרן הנאמנות "הלמן-אלדובי" הזדמנות. כ-16% מנכסי הקרן הלמן-אלדובי הזדמנות, שזינקה מראשית השנה בלמעלה מ-20%, מושקעים במניות דלק אנרגיה וישראמקו.
"אם מקידוח תמר שמול חופי חיפה יצליחו להפיק את הכמויות עליהן מדברים תשובה ושאר בעלי חברות חיפוש הנפט והגז הרי שמדובר במהפכה שתשפיע על המשק והכלכלה הישראלית למשך דורות" כך אומרים היום בקבוצת הלמן-אלדובי. לדברי דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות למציאת גז בכמויות של כ-88 מיליארד מ"ק השלכות רוחביות על כל המשק, כולל השלכות פוליטיות מרחיקות לכת: "כמות שכזו מגדילה מהותית את יתרות המט"ח של ישראל עקב ביטול הצורך לייבא חומרי גלם לבעירה, עשויה להוזיל את מחירי החשמל, הופכת את ישראל ליצואנית אנרגיה-במקום ליבואנית, מפחיתה את זיהום האוויר בארץ, מזרימה תמלוגים בהיקפים גדולים למדינה ועוד".
למרות האופטימיות, הלמן מסייג מעט את החגיגה: "מותר לחגוג ולהתחיל לפנטז על הפיכתה של ישראל ל'סעודיה' של הגז אולם, החגיגה עדיין מוקדמת מדי. יש לזכור כי מדובר בקידוח מסובך ועדיין לא ברורות לחלוטין אפשרויות ההפקה ממנו. בנוסף, הובלת גז הינו תהליך סבוך ויקר ויותר מאשר הובלת נפט או מזוט".
מהקפיצה במניות אבנר יהש נהנות בעיקר הקרנות של פסגות. קרן פסגות ת"א 100 מחזיקה כ-2.41% מנכסיה באבנר, פסגות מגמה מחזיקה 3%, פסגות פוקוס 2.17%, ופסגות ת"א 75 מחזיקה 4.24%.
במניות דלק קבוצה מחזיקות הקרנות של מיטב אחוזים ניכרים. קרן ירושלים ת"א 100 דיבידנד (מנוהלת ע"י מיטב) מחזיקה כ-8% מנכסיה בדלק, מיטב ת"א 25 מחזיקה 4.5%, ירושלים מעו"ף 8.58% ומיטב מניות מחזיקה 2.84%.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
