הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה

ביום 29.10.2008 פורסמה ברשומות הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008 (להלן: "הצעת החוק").

להלן עיקרי הצעת החוק בנושאים הקשורים ליחסי עבודה וביטוח לאומי:

שילוב מקבלי גמלאות בעבודה ------------------------------------------------ במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 (להלן: "החוק"), נקבעה הוראת שעה, שתוקפה הוגבל לשלוש שנים, ובמסגרתה כוננה תכנית ניסיונית לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה. מטרת ההוראה הייתה לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות, בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, בעבודה, שתמצה את כושר השתכרותם, תוך שיתופם באחריות לכך, כדי לאפשר להם מעבר מתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית. התכנית, שנקראה בהתחלה "תכנית מהל"ב", ואח"כ שונה שמה ל"תכנית אורות לתעסוקה", הופעלה בארבעה אזורים: אשקלון ושדרות, ירושלים, אזור חדרה ונתניה ואזור נצרת ונצרת עלית. ביצוע התוכנית לווה במחקר ופעילות ועדות, אשר בחנו את התוכנית ואופן פעולתה. על בסיס המחקר ופעילות הוועדות נערכו שינויים בתוכנית ובנוהלי העבודה.

לאור הצלחת התוכנית בשילוב מקבלי הגמלאות במעגל העבודה, גובשו המלצות לפריסה ארצית של התכנית והפיכתה לתכנית של קבע. בהחלטת ממשלה מיום 24.8.2008 אימצה הממשלה את עיקרי ההמלצות.

מטרת פרק זה של הצעת החוק, ליישם את תיקוני החקיקה הנדרשים, בהתאם להחלטת הממשלה כאמור. על פי הצעת החוק, יבוטלו ההוראות המיוחדות הקבועות בו ביחס לתכנית הניסיונית, ובכלל זה ההוראות לקביעת האזורים עליהם תחול התכנית, תבוטל הוראת המעבר המתייחסת להיקף שעות התכנית למשתתפיה שהיו בהכשרה מקצועית, ויקבע, כי השתתפות בתכנית לא תהיה תלויה באזור מגורים.

לשם ביצוע הוראות החוק בדבר שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, הוקמה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מינהלה, האחראית על ביצוע וניהול התכנית. הצעת החוק מסדירה, בין היתר, את הרחבת סמכויותיו של יושב ראש המינהלה.

כמו כן, הצעת החוק מסדירה את אופן הערעור על החלטה של מתכנן יעדים תעסוקתי או ועדה מקצועית, וסוג ההחלטות, אשר ערעור עליהן יידון בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

מוצע לקבוע, כי תחילתם של התיקונים המוצעים, ובכלל זה הפעלת התכנית במתכונת ארצית, תהיה ביום 1.6.2010, ואולם, מוצע להסמיך את שר התמ"ת, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בצו יום תחילה אחר, ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום 1.12.2010. עם זאת מוצע, כי התיקונים, שנועדו להפוך את פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה וסעיפי חוק הבטחת הכנסה הנוגעים אליו במועד תחילת החוק המוצע, קרי 1.1.2009. עוד מוצע, כי התיקונים המוצעים יוחלו, בהדרגה, על פי צו שיקבע שר התמ"ת.

עובדים זרים -------------------- אגרות ודמי היתר בעד העסקת עובד זר מהאזור

על פי סעיף 1י לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"), מעביד, המבקש להעסיק עובד זר, חייב בתשלום אגרת בקשה. כמו כן, מעביד, שקיבל היתר להעסיק עובד זר, חייב בתשלום אגרה שנתית בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל, שיינתנו לעובד זר.

סעיף 1י1 לחוק עובדים זרים קובע, כי מתן היתר להעסקת עובד זר בענף הבניין או הארכת תוקפו של היתר כאמור, מותנים בתשלום דמי היתר לשנה.

בהתאם לסעיף 6ג לחוק עובדים זרים, האגרות ודמי ההיתר החלים על עובדים זרים לא יחולו על עובד זר, שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994, חל עליו (קרי "מעביד המעסיק בישראל תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו שאינו אזרח ישראלי כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה") (להלן: "עובדים זרים מהאזור").

בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק, עלות שכרם של עובדים זרים מהאזור, בענף הבניין, נמוכה משמעותית מזו של עובדים זרים אחרים ועובדים ישראלים בענף זה. מטרת התיקון המוצע, להשוות את עלויות העסקתם של עובדים זרים מהאזור, בענף הבניין, לעובדים זרים אחרים בענף זה, וכן ליצור העדפה להעסקתם של עובדים ישראלים בענף הבניין.

לפיכך, מוצע להחיל על עובדים זרים מהאזור, בענף הבניין, את האגרות ודמי ההיתר, החלים על העסקת עובדים זרים אחרים בענף, בשינויים המתחייבים, הנובעים מההבדלים בין ההיתרים.

התניית מתן היתר בתשלום קנס חלוט

בהתאם לסעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לא ניתן להעסיק עובד זר אלא בהיתר מאת הממונה, כהגדרתו בחוק.

על פי הצעת החוק, הממונה יהיה רשאי שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד, שלא שילם קנס חלוט, שהוטל עליו, בשל עבירה לפי חוק עובדים זרים או בשל עבירה לפי חוקי העבודה, בקשר עם העסקת עובדים זרים.

החזר סכומי אגרה ודמי היתר

מוצע לקבוע, כי עד לכניסתן לתוקף של התקנות לעניין החזר סכומי האגרות ודמי היתר, הממונה יהיה מוסמך להחזיר חלק יחסי מאגרת הבקשה, מאגרה השנתית או מדמי היתר בשל אחד מאלה:

1. העובד הזר נפטר.

2. העובד הזר החל לעבוד אצל מעביד אחר שהוא בעל היתר.

3. כניסתו של העובד הזר לישראל נמנעה בשל הוראת צה"ל, לרבות בשל סגר או כתר, לתקופה העולה על 14 ימים.

ביטוח לאומי ----------------------- קצבת זקנה ----------------- בהתאם לסעיף 244 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), מבוטח, שהגיע לגיל קצבת זקנה, זכאי לקצבה חודשית בשיעור 16.5% מהסכום הבסיסי, שהוא השכר הממוצע במשק כפי שהיה ב-1 בינואר 2006, כשהוא מוצמד למדד המחירים לצרכן.

מוצע להגדיל את שיעור קצבאות הזקנה, המשולמות לקשישים נזקקים, שמלאו להם 70 שנים וטרם מלאו להם 80 שנים, משיעור של 16.5% מהסכום הבסיסי לשיעור של 17.3% מהסכום הבסיסי.

מוצע לקבוע, כי התיקון המוצע, יחול לגבי גמלאות, המשתלמות מיום תחילתו של החוק המוצע ואילך (להלן: "יום התחילה").

מענק אשפוז ----------------------- לאור הגידול בעלות השירותים הרפואיים, מוצע להגדיל את הסכומים, שמשלם המוסד לביטוח לאומי לבית חולים, בגין ימי אשפוז של יולדות.

מוצע לקבוע, כי התיקון המוצע, יחול לגבי מענק אשפוז, המשתלם מיום התחילה.

עבודה מועדפת או נדרשת ------------------------------------------ על פי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי, חייל משוחרר, שעבד בעבודה מועדפת או נדרשת ולא מיצה את זכותו לדמי אבטלה, יהיה זכאי למענק בכפוף לתנאים הקבועים בחוק זה.

על פי הצעת החוק, לא תיכלל ברשימת העבודות, המזכות במענק כאמור, עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, הניסיון מלמד, כי לא קיים צורך בגיוס ובהעסקה מתמשכת של עובדים בעבודה מסוג זה.

מוצע לקבוע, כי התיקון המוצע, יחול על מי שהשתחרר משירות סדיר ביום התחילה.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"