מנכ"ל קוקה-קולה מוחה על ייקור המים הצפוי: "נצטרך לשלם 30 מיליון שקל יותר בשנה"

התאחדות התעשיינים קיימה כנס חירום בעקבות הכוונה לייקר את תעריפי המים. מנכ"ל התאחדות המלונות: "עליית מחירי המים לבתי המלון בשיעור של 200% תנגוס 5% מהרווח. דבר המוציא את הענף מכלל תחרות"
משה בנימין |

התאחדות התעשיינים תפעל לשנות את חוק המים תוך צירוף לרשות המים 3 דירקטורים נציגי ציבור שייצגו את הצרכנים. כמו כן תפעל התאחדות התעשיינים להחזיר את הפיקוח על תעריפי המים לממשלה ולכנסת.

כך הוחלט אתמול (2 בנוב') בכנס חרום שערכה התאחדות התעשיינים נגד כוונת רשות המים לייקר באופן חד ומיידי את תעריפי המים למפעלי התעשייה והמלונות. מדובר בהעלאה של עד פי - 3 מהתעריף הנוכחי, שמשמעותה תוספת שנתית של כ- 350 מיליוני שקלים למפעלים.

התאחדות התעשיינים שכרה משרד עו"ד במטרה לבדוק אלו אמצעים משפטיים עומדים לרשותה כנגד החלטת רשות המים. כמו כן פועלת התאחדות התעשיינים להגיש הצעת חוק פרטית באמצעות אחד מחברי הכנסת במטרה להחזיר את הסמכות לקבוע את תעריפי המים לוועדת הכלכלה של הכנסת.

יצויין, כי ועדת הכלכלה וועדת הכספים יקיימו דיון מיוחד בנושא זה לבקשת התאחדות התעשיינים.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים אמר בכנס, כי לא יתכן שהתעשייה והמלונאות תשלם את מחיר אוזלת היד של הממשלה. "60 שנה לא טופל כנדרש נושא המים ודווקא בשנה הקשה ביותר לתעשייה, משיתים עליה מאות מיליוני שקלים נוספים שספק אם תוכל לעמוד בכך".

מנכ"ל קוקה קולה, איציק תמיר אמר, כי "משמעות ההחלטה היא תוספת של כ-30 מליון שקל למפעל". לדבריו, "יש כאן חוסר אחריות, שכן אלו שגרמו למשבר המים נזכרו פתאום שיש בצורת".

יצחק בז'רנו - מנכ"ל רדימיקס אמר, כי "ההחלטה לייקר דרסטית את תעריפי המים הינה החלטה הזויה, דבר הגורם לכך שמעלים בלי כל פרופורציה את העלות של המוצר אותו אנו מוכרים. מה עוד שהצרכן העיקרי שלנו הוא המדינה – מע"צ , קבלנים ולמעשה מגלגלים מעין מס נוסף. כיצד אפשר לבוא ולבקש מאיתנו תשלום עבור אגרת ביוב בשעה שאנו לא מזרימים כלל מים לביוב. הוא תאר את החלטת רשות המים כהכרזת מלחמה על התעשייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.