שירות התעסוקה בצל המשבר: ירידה של 6.7% בדרישות לעובדים מצד מעסיקים בחודש ספטמבר
שירות התעסוקה מפרסם היום (ג') נתונים על הביקוש לעובדים כפי שנמדדו בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ. בצל הדיבורים על משבר כלכלי שנותן את אותותיו גם ברחוב הישראלי מדווחים בשירות התעסוקה על ירידה של 6.7% בדרישות לעובדים מצד מעסיקים בחודש ספטמבר 2008 לעומת אוגוסט, החודש הקודם לו.
מנכ"ל שירות התעסוקה יוסי פרחי אומר כי "חודש ספטמבר מתאפיין ביציבות בביקוש לעובדים, ובפעילות אינטנסיבית של שירות התעסוקה בקרב מעסיקים בהשמת דורשי עבודה".
כמו כן מודיע פרחי כי "בחודש ספטמבר 2008 (20 ימי עבודה) נרשמו בלשכות התעסוקה 23.6 אלף דרישות לעובדים, זאת בהשוואה ל- 18.4 אלף דרישות לעובדים בחודש מקביל אשתקד (ספטמבר 2007 - 16 ימי עבודה) עליה של 5,246 (עליה בשיעור של 28.6%). בהשוואה לחודש קודם (אוגוסט 2008 - 21 ימי עבודה – 25.3 אלף) חלה ירידה בשיעור של 6.7% ירידה של 1,694".
בשירות התעסוקה מדווחים עוד, כי ניתוח הנתונים ההיסטוריים של "דרושים" מלמד כי משנת 2004 הסתמנה עליית מדרגה במספר ה"דרושים" שנרשמו בשירות התעסוקה, בהשוואה ל- 4 השנים הקודמות. זאת כתוצאה מהצמיחה בפעילות הכלכלית וכמו כן גם כתוצאה מהמאמצים שבהם שירות התעסוקה פעל להידוק והרחבת הקשר עם מעסיקים.
בשנת 2008 (*ממוצע חודשי ינואר – ספטמבר, למעט אפריל בחודש אפריל היו עיצומים בשירות התעסוקה) הסתכם מספרם של הדרושים ב- 22.9 אלף, עליה של 5.5% בהשוואה לשנת 2007 (עליה של 1,192 דרושים).
בממוצע חודשי (בשנת 2007) מספר הדרושים הסתכם ב- 21.8 אלף לעומת 20.5 אלף בשנת 2006 עליה בשיעור של 6.0% גידול של 1,223 אלף.
בתרשים הבא מוצגים נתוני דרישות לעובדים, ממוצעים חודשיים.
חצי מהדרישה לעובדים בלתי מקצועיים
כמחצית מהדרישה למשרות הינה לעובדים בלתי מקצועיים (46.75%, 11,030). מספר המשרות לעובדים מקצועיים מסתכם ב – (12,566, 53.25%).
התפלגות דרישה לפי קבוצות מקצוע: עלייה גבוהה בביקוש לגננות
מן הראוי לציין את הגידול בדרישה עונתית לגננות ועוזרות לגננות 678 לעומת 436 בחודש קודם (עיקר הגידול במחוזות דן ודרום).
השינויים בדרישה לעובדים לעומת החודש הקודם
נתוני המשרות על–פי חלוקה גיאוגרפית
הערים בהן נרשמו ההיקפים הגבוהים ביותר של "דרושים" הן: ירושלים- ,2,214, תל אביב– 1,982, חיפה- 1,178, באר שבע – 1,100, אשדוד- 808, ראשון לציון- 744, נתניה- 674, פתח תקוה- 593.
השוואות בין ספטמבר 2008 לחודש קודם ושנה קודמת
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
