פסילת ספרים עקב ניכוי תשומות שהוצאו שלא כדין
תקציר פס"ד ע"ש 1142/05, ע"ש 807/06 חב' אמנון ברוך בע"מ נ' מע"מ העוסק בהחלטת שלטונות מע"מ ומס קניה לפסול את פנקסי החשבונות של חברת אמנון ברוך בע"מ ולהטיל עליה קנס בהתאם לסעיף 95 לחוק מס ערך מוסף.
העובדות
---------
פסק הדין ע"ש 1142/05 הוא על החלטת שלטונות מע"מ ומס קניה חיפה [להלן - "המשיב"] לפסול את פנקסי החשבונות [להלן - "הפנקסים"] של חברת אמנון ברוך בע"מ [להלן -" המערערת"] לשנת 2004, ולהטיל עליה קנס בהתאם לסעיף 95 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "חוק מע"מ"].
הדיון אוחד עם פסק הדין ע"ש 807/06, שגם חלקו על החלטת המשיב על פי סעיף 82 לחוק מע"מ. המשיב הוציא למערערת שומת תשומות לשנים 2003-2005 (ולא בעבור כל החודשים).
המערערת היא חברה פרטית, העוסקת בעבודות בנייה ובשיפוצים בהיקפים גדולים. לשם ביצוע העבודות נהגה המערערת להסתייע בחברות כוח אדם ובקבלני משנה. המשיב לא התיר ניכוי מס תשומות בסך 170 אש"ח, בגין חשבוניות שהוצאו שלא כדין.
המשיב פסל את פנקסי המערערת, בגין ניכוי מס תשומות שכלול בחשבוניות מס שהוצאו שלא כדין. מדובר בחשבוניות שהוציאו עוסקים, שתיקם במשרדי מע"מ סגור, או שכלל אינם רשומים במשרדי מע"מ כעוסקים, ולעתים אף בלי שעמדה מאחורי החשבונית עסקה כלשהי.
כמו כן, המשיב הפעיל את סמכותו והטיל על המערערת קנס בשיעור 1% מסך עסקאותיה בתקופה האמורה, בסך כ-81 אש"ח, והכול מכוח סעיף 95 לחוק מע"מ.
טענות הצדדים
המערערת טוענת שהיא הייתה אמורה לנהל את פנקסיה על פי תוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 [להלן - "ההוראות"], ולא לפי תוספת ד' להוראות, וכך אכן עשתה. לכן, לטענתה, לא היה מקום לפסול את פנקסיה.
לעניין הקנס, המערערת טוענת שהיה מקום להפעיל שיקול דעת בהטלתו. כך על פי פסק הדין ע"ש (ים) 8064/00, הר זהב שירותי מזון בע"מ, שבו נקבע כי שיעור הקנס צריך להיות יחסי להעלמת ההכנסה.
לפיכך, המערערת טענה שהיא לא העלימה הכנסה כלל, ולכן אין מקום להטיל עליה קנס מכוח סעיף 95 לחוק מע"מ.
דיון
המערערת טענה שהספקים שעימם עבדה המציאו לה פטור מניכוי מס במקור, וכן אישור על ניהול ספרים, וכי רק לאחר שהספקים המציאו לה את האישורים האמורים - היא שילמה להם.
המערערת טענה שעשתה את אשר הייתה אמורה לעשות, והפנתה את המשיב לפסק הדין בעניין ע"ש (נצרת) 112/03, ודה מג'די נ' מנהל מע"מ.
המשיב הפנה להילכת סלע בעניין ע"א 3758/96 ולהילכת מ.א.ל.ר.ז, שבהם נקבע כי בדרך כלל באשר לחשבונית פיקטיבית - בודקים לפי המבחן האובייקטיבי. אם לפי המבחן האובייקטיבי מדובר בחשבונית פיקטיבית, עדיין ניתן לעמוד במבחן הסובייקטיבי. קרי, אם העוסק הוכיח שעשה כל שביכולתו כדי לוודא שאין מדובר בחשבונית פיקטיבית, יותר לו לקזז מס תשומות.
במקרה דנן מי שאינו "עוסק" הוציא חשבונית מס, ולכן מדובר בחשבונית פיקטיבית. היה והנישום יוכיח שעשה ככל יכולתו לוודא שאין מדובר בחשבונית פיקטיבית, ייתכן שיוּתר לקזז מס תשומות. הכול על פי פסק הדין בעניין ע"ש (ח"י) 871/04, חנן סבו בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה.
בפסק הדין בעניין בע"א 8673/06, אורו ישראל (2000) אחזקות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף גוש דן, נקבע כי על אף שהמערערת סברה שמדובר ביצוא, ובסופו של יום הייתה מכירה פנימית בארץ, היא חויבה במלוא המע"מ בגין העסקה. דהיינו, אחריות גדולה רובצת על המערערת.
כמו כן, גם בפסק הדין בעניין ע"ש (ים) 5042/05 טל יואב הורחבה חובת האחריות של העוסק, ונקבע שעליו לוודא שמלבד ניכוי מס במקור וביצוע הוראות ניהול הפנקסים, הוא אכן רשום כעוסק ברשויות המע"מ.
בית המשפט קיבל את טענות המשיב בדומה לעניין יואב טל, וקבע שמכיוון שלא נוהל לספקים תיק ברשות מע"מ במועד ביצוע העבודה, הרי מדובר כאן בחשבוניות פיקטיביות, ואין מקום להתיר בניכוי את מס התשומות.
באשר לניכוי התשומות, המערערת טענה כי מדובר בלינות של עובדים בסמוך לאתרי העבודה ולצורך ביצועה של העבודה. משהוכח שלא כן הוא, נקבע כי אין מקום להתיר בניכוי את מס התשומות.
לעניין פסילת הפנקסים, יש מקום לעשות כן על פי סעיף 77ב לחוק מע"מ, שקובע כי עוסק שניכה תשומות שלא כדין, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים.
לעניין הקנס נקבע כי יש מקום להתחשב במערערת ולהעמידו על מחצית. זאת, בהתאם לסעיף 100 לחוק מע"מ, ובשל מאמציה של המערערת, שבדקה אם מדובר בחשבוניות פיקטיביות, אם לאו; וכן על פי פסק הדין ע"א 1497/01, עזרא הובר נ' הממונה האזורי מע"מ - חיפה.
הערעור נדחה ברובו.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני: ס' הנשיאה שולמית וסרקרוג
ניתן ב-17.8.2008
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
