העובדות

---------

פסק הדין ע"ש 1142/05 הוא על החלטת שלטונות מע"מ ומס קניה חיפה [להלן - "המשיב"] לפסול את פנקסי החשבונות [להלן - "הפנקסים"] של חברת אמנון ברוך בע"מ [להלן -" המערערת"] לשנת 2004, ולהטיל עליה קנס בהתאם לסעיף 95 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "חוק מע"מ"].

הדיון אוחד עם פסק הדין ע"ש 807/06, שגם חלקו על החלטת המשיב על פי סעיף 82 לחוק מע"מ. המשיב הוציא למערערת שומת תשומות לשנים 2003-2005 (ולא בעבור כל החודשים).

המערערת היא חברה פרטית, העוסקת בעבודות בנייה ובשיפוצים בהיקפים גדולים. לשם ביצוע העבודות נהגה המערערת להסתייע בחברות כוח אדם ובקבלני משנה. המשיב לא התיר ניכוי מס תשומות בסך 170 אש"ח, בגין חשבוניות שהוצאו שלא כדין.

המשיב פסל את פנקסי המערערת, בגין ניכוי מס תשומות שכלול בחשבוניות מס שהוצאו שלא כדין. מדובר בחשבוניות שהוציאו עוסקים, שתיקם במשרדי מע"מ סגור, או שכלל אינם רשומים במשרדי מע"מ כעוסקים, ולעתים אף בלי שעמדה מאחורי החשבונית עסקה כלשהי.

כמו כן, המשיב הפעיל את סמכותו והטיל על המערערת קנס בשיעור 1% מסך עסקאותיה בתקופה האמורה, בסך כ-81 אש"ח, והכול מכוח סעיף 95 לחוק מע"מ.

טענות הצדדים

המערערת טוענת שהיא הייתה אמורה לנהל את פנקסיה על פי תוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 [להלן - "ההוראות"], ולא לפי תוספת ד' להוראות, וכך אכן עשתה. לכן, לטענתה, לא היה מקום לפסול את פנקסיה.

לעניין הקנס, המערערת טוענת שהיה מקום להפעיל שיקול דעת בהטלתו. כך על פי פסק הדין ע"ש (ים) 8064/00, הר זהב שירותי מזון בע"מ, שבו נקבע כי שיעור הקנס צריך להיות יחסי להעלמת ההכנסה.

לפיכך, המערערת טענה שהיא לא העלימה הכנסה כלל, ולכן אין מקום להטיל עליה קנס מכוח סעיף 95 לחוק מע"מ.

דיון

המערערת טענה שהספקים שעימם עבדה המציאו לה פטור מניכוי מס במקור, וכן אישור על ניהול ספרים, וכי רק לאחר שהספקים המציאו לה את האישורים האמורים - היא שילמה להם.

המערערת טענה שעשתה את אשר הייתה אמורה לעשות, והפנתה את המשיב לפסק הדין בעניין ע"ש (נצרת) 112/03, ודה מג'די נ' מנהל מע"מ.

המשיב הפנה להילכת סלע בעניין ע"א 3758/96 ולהילכת מ.א.ל.ר.ז, שבהם נקבע כי בדרך כלל באשר לחשבונית פיקטיבית - בודקים לפי המבחן האובייקטיבי. אם לפי המבחן האובייקטיבי מדובר בחשבונית פיקטיבית, עדיין ניתן לעמוד במבחן הסובייקטיבי. קרי, אם העוסק הוכיח שעשה כל שביכולתו כדי לוודא שאין מדובר בחשבונית פיקטיבית, יותר לו לקזז מס תשומות.

במקרה דנן מי שאינו "עוסק" הוציא חשבונית מס, ולכן מדובר בחשבונית פיקטיבית. היה והנישום יוכיח שעשה ככל יכולתו לוודא שאין מדובר בחשבונית פיקטיבית, ייתכן שיוּתר לקזז מס תשומות. הכול על פי פסק הדין בעניין ע"ש (ח"י) 871/04, חנן סבו בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה.

בפסק הדין בעניין בע"א 8673/06, אורו ישראל (2000) אחזקות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף גוש דן, נקבע כי על אף שהמערערת סברה שמדובר ביצוא, ובסופו של יום הייתה מכירה פנימית בארץ, היא חויבה במלוא המע"מ בגין העסקה. דהיינו, אחריות גדולה רובצת על המערערת.

כמו כן, גם בפסק הדין בעניין ע"ש (ים) 5042/05 טל יואב הורחבה חובת האחריות של העוסק, ונקבע שעליו לוודא שמלבד ניכוי מס במקור וביצוע הוראות ניהול הפנקסים, הוא אכן רשום כעוסק ברשויות המע"מ.

בית המשפט קיבל את טענות המשיב בדומה לעניין יואב טל, וקבע שמכיוון שלא נוהל לספקים תיק ברשות מע"מ במועד ביצוע העבודה, הרי מדובר כאן בחשבוניות פיקטיביות, ואין מקום להתיר בניכוי את מס התשומות.

באשר לניכוי התשומות, המערערת טענה כי מדובר בלינות של עובדים בסמוך לאתרי העבודה ולצורך ביצועה של העבודה. משהוכח שלא כן הוא, נקבע כי אין מקום להתיר בניכוי את מס התשומות.

לעניין פסילת הפנקסים, יש מקום לעשות כן על פי סעיף 77ב לחוק מע"מ, שקובע כי עוסק שניכה תשומות שלא כדין, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים.

לעניין הקנס נקבע כי יש מקום להתחשב במערערת ולהעמידו על מחצית. זאת, בהתאם לסעיף 100 לחוק מע"מ, ובשל מאמציה של המערערת, שבדקה אם מדובר בחשבוניות פיקטיביות, אם לאו; וכן על פי פסק הדין ע"א 1497/01, עזרא הובר נ' הממונה האזורי מע"מ - חיפה.

הערעור נדחה ברובו.

בבית המשפט המחוזי בחיפה

לפני: ס' הנשיאה שולמית וסרקרוג

ניתן ב-17.8.2008