עדי אייל התמנה למנכ"ל חטיבת האונליין החדשה של מיקרוסופט ישראל

במסגרת תפקידו כמנכ"ל חטיבת האונליין יהיה עדי אייל אחראי על ניהול פורטל MSN החדש, קידום שירותי Windows Live וכן פעילויות נוספות של מיקרוסופט בתחום האונליין.
משה בנימין |

עדי אייל התמנה למנכ"ל חטיבת האונליין החדשה של מיקרוסופט ישראל. חטיבת האונליין החדשה הוקמה בישראל במסגרת שינוי ארגוני כלל עולמי שהוכרז לאחרונה על ידי מנכ"ל החברה סטיב באלמר. מטרתו לרכז תחת כנפיו של ארגון מתמחה אחד את כלל הפעילויות המקוונות, הן המסחריות והן בתחומי התוכן והכלים למשתמש.

במסגרת תפקידו כמנכ"ל חטיבת האונליין יהיה עדי אייל אחראי על ניהול פורטל MSN החדש, קידום שירותי Windows Live וכן פעילויות נוספות של מיקרוסופט בתחום האונליין.

דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "מיקרוסופט ממשיכה בהיערכות מקיפה להעמקת פעילותה ברשת האינטרנט והשינוי הארגוני נועד למקד את המאמצים שלנו בתחום זה. אני משוכנע שבהנהגתו של עדי, שכבר הוביל מהלכים אסטרטגיים מרכזיים בחברה, פעילות האון-ליין שלנו תצמח ותשגשג תוך מתן כלים ושירותים שיעשירו את חוויית המשתמש והגולש בישראל".

עדי אייל משמש מזה כשלוש וחצי שנים כסמנכ"ל שיווק במיקרוסופט ישראל והינו שותף מרכזי בצמיחתה המהירה של החברה בתקופה זו. עדי, בעל ניסיון עשיר במכירות ושיווק, הרחיב את פעילויות החברה בתחומים רבים והוביל את ההשקה וההחדרה של מוצרי הדגל של החברה הן למגזר העסקי והן לקהל הרחב, וביניהם: ויסטה, אופיס 2007, מדיה סנטר, פלטפורמת השרתים החדשה ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.