בשביל הספורט: אתר ספורט5 משיק רשת חברתית: Web2sport
אתר ספורט5 משיק היום את הרשת החברתית הספורטיבית שלו, Web2sport.
בהקמת הרשת השקיעה עד היום חברת Web2sport למעלה מ- 4 מיליון שקל ופיתוחה התבסס על מחקר מקיף בן שנתיים שכלל קבוצות מיקוד ומחקרי שוק השוואתיים מעמיקים בארץ ובחו"ל. על המשקיעים נמנים חברת "איזי- פורקס", איש העסקים והיזם אלון כרמל, ממייסדי אתר ההיכרויות JDATE, היזמים משה חוגג ורועי דבורה ואנשי העסקים דני רובינשטיין ושמעון דור אשר חברו לשיתוף פעולה עם ערוץ הספורט.
המודל העסקי של החברה יתבסס על הכנסות מפרסום, תוך שימוש במודל של פרסונליזציה ברזולוציה גבוהה של פרסום, במסגרתו המפרסמים יוכלו לקבל פילוח מדויק של קהל היעד, כמו גם מידע אודות העדפותיו והרגלי הצריכה שלו.
הרשת החברתית תספק עולם תוכן ספורט וירטואלי עשיר אשר יכלול בין היתר פיצ'רים ופלטפורמות ייחודיים ליצירת, ארגון, ניהול ומציאת מפגשי והתארגנויות ספורט ברמה המקומית, הארצית והבינלאומית. עוד תכיל הרשת אנציקלופדיית ספורט, WikiSport, אשר תספק שלל נתונים, מספרים, קטעי וידאו ועוד על כל מה שזז בעולם הספורט.
Web2sport תתבסס גם על יישומי 2.0 web ותכלול כמובן פורומים, בלוגים, קהילות ותוכן וידאו גולשים, ותשלב תכנים שיגיעו ממגוון הפלטפורמות של ערוץ הספורט, כדוגמת תקצירי משחקים בשלל ענפים, קטעים מתוכניות ערוץ הספורט המובילות, תכנים מאתר ספורט5, בלוגים של כוכבי ערוץ הספורט ועוד.
אבי בר, מנכ"ל ערוץ הספורט: "מגמת הפרסונליזציה הגוברת של עולם התוכן, העלתה את הצורך של ערוץ הספורט, כגוף תוכן הספורט הגדול בישראל, לתת לחובבי הספורט מענה מושלם גם בתחומים של קהילות ותוכן גולשים. אנו בטוחים כי השקת Web2sport היא שלב נוסף בהתפתחות של אתר ספורט5 לעולמות תוכן חדשים ובביסוס מעמדו כאתר הספורט המוביל בישראל".
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
