הנגיד סטנלי פישר העלה את הריבית ב-0.25% ל-4.25%

בכך השלים בנק ישראל 4 העלאות ריבית רצופות של 1% בסך הכל. בנק ישראל: "העלאת הריבית נדרשת כדי להחזיר את האינפלציה לתחום היעד"
עדי בן ישראל |

האינפלציה הכריעה: נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, החליט להעלות את הריבית לחודש ספטמבר ב-0.25% והעמידה על 4.25%. בכך, השלים הנגיד רצף של 4 העלאות ריבית רצופות של 1% בסך הכל.

"האינפלציה בהסתכלות 12 החודשים האחרונים נמצאת מעל יעד המחירים", נכתב בהודעת בנק ישראל. "הציפיות לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים אמנם נמצאות בתוך היעד, אך בחלקו העליון. העלאת הריבית נדרשת כדי להחזיר את האינפלציה לתחום היעד".

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, שפורסם לפני 10 ימים, עלה ב-1.1% והיכה את התחזיות המוקדמות לעלייה של 0.7% בלבד. בכך, הגיע האינפלציה בישראל לרמה של 5% - הרבה מעבר ליעד העליון של בנק ישראל העומד על 3%. בנק ישראל העלה את הריבית בכל חודש ממאי האחרון, מרמה של 3.25%, ובכל פעם ב-0.25%, כחלק ממאבקו באיננפלציה.

אולם מנגד, ההאטה הכלכלית הגלובלית כבר הגיעה לישראל: מנתוני צמיחת התמ"ג ברבעון השני עולה כי הצריכה הפרטית ירדה והגידול בייצוא רשם האטה; בנוסף, המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יולי ירד ב-0.3%. ההאטה הכלכלית, בשילוב עם הנפילה במחירי הסחורות בחודש האחרונות (ובראשן מחיר הנפט שירד בכ-20%), גורמים לבנק ישראל להאמין כי האינפלציה תתמתן בחודשים הבאים, מה שיאפשר לקחת פסק זמן במדיניות ההידוק המוניטרי.

האינפלציה הגבוהה מחד לעומת ההאטה בצמיחה מאידך גרמו לבנק ישראל להתלבט רבות בהחלטת הריבית הנוכחית; אך גם החלטת הריבית הקודמת הייתה קשה, כאשר 3 חברי הפורום הבכיר של בנק ישראל המליצו שלא להעלות את הריבית ושניים המליצו להעלותה. בסופו של דבר, פישר בחר ללכת עם דעת המיעוט והעלה את הריבית. נראה כי מדד יולי הגבוה רק חיזק את עמדתו הניצית באשר לטיפול באיום האינפלציוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.