כלכלת ארה"ב ממשיכה להפתיע: נתוני המאקרו מנפצים את הקונצנזוס
התחזיות השחורות שהגיעו בפתח השנה כחדשות לבקרים אודות הכניסה של כלכלת ארה"ב למיתון ארוך וקשה, כנראה יצטרכו להתעכב במעט. נתוני מדד מנהלי הרכש לסקטור היצרני והאינדיקטורים להוצאות הבנייה היו טובים מהערכות האנליסטים המוקדמות. זאת בהמשך לתקופה האחרונה בה נתוני המאקרו מעידים כי הכלכלה האמריקנית עולה על הציפיות. מדד הוצאות הבנייה האמריקני המשיך להצביע על תנאים קשים בשוק המגורים בחודש מאי אך פחות מהציפיות הקודרות של השוק, כך עולה היום מהנתונים שפרסם הממשל האמריקני. מדד הוצאות הבנייה ירד ב-0.4% בחודש מאי והיה רחוק ב-0.2% מקונסנזוס תחזיות האנליסטים. היצרנים האמריקנים מצידם המשיכו החודש לחתוך בתפוקה אך בקצב איטי יותר בהשוואה לחודשים הקודמים, כך עולה מנתוני מדד מנהלי הרכש שפורסמו לחודש מאי. מדד ה-ISM עלה לרמה של 49.6 הנקודות לעומת 48.6 הנקודות בחודש אפריל. כך, הופך מאי להיות החודש הרביעי ברציפות בו נרשמת קריאה הנמוכה מ-50, המעידה על הצטמקות בפעילות היצרנית. אולם, קונסנזוס התחזיות על פי האתר מרקטווצ' ציפה להתאוששות לרמה של 48.7 הנקודות. הכלכלנים חוזרים וטוענים כי ענף היצוא ממתן את הידרדרות המדד בצורה משמעותית מזה זמן. הביקושים מעבר לים למוצרים אמריקנים מסייעים לשמור על קצב הייצור במפעלים, בזמן שהצרכנים והעסקים מבית מאיטים את הפעילות. המהלך מצביע למעשה כי הכלכלה האמריקנית מצליחה לצלוח תקופה קשה מבלי להיכנס למיתון - שני רבעונים רצופים של ירידה בתוצר. "אנחנו עדים למעט גמישות (שיפור מהיר) של הפעילות הכלכלית, משהו שלא ציפינו לו", אמר סטפן גאלאנגר, כלכלן ארה"ב ראשי בסוסייטה ג'נרל, טרם יציאת הנתונים. עדנה נוספת אפשר לקבל מהרכיבים המרכיבים את מדד מנהלי הרכש. ההזמנות החדשות עמדו על רמה של 49.7 הנקודות לעומת 46.5 הנקודות בחודש אפריל, הייצור התעשייתי רשם קריאה של 51.2 הנקודות לעומת 49.1 הנקודות. כמו כן, חל שיפור קל בתנאי התעסוקה שעלו מרמה של 45.4 ל-45.5 הנקודות. רונן מנחם: " המשק כולו עשוי להמשיך לצמוח בקצב נאה" תעשיית החרושת בארצות הברית רושמת התכווצות קלה כבר ארבעה חודשים. במחצית השנה האחרונה היה מדד מנהלי הרכש נמוך בכ 4% בהשוואה למחצית השנה הקודמת, נתון המצביע על חולשה. "עם זאת, מדד זה רשם עלייה קלה בחודש מאי, בעוד ההערכות היו כי ירד. כתוצאה, פחת החשש כי ההתכווצות היצרנית תלך ותחריף. יתרה מכך, המדד ממשיך להיות רחוק מהמספר המצביע על התכווצות בכלל המשק. למעשה, השתנות המדד מתחילת השנה עקבית עם עלייה בת 2.5% בתוצר בקצב שנתי. יתרה מכך, הנתון האחרון בפני עצמו מתיישב עם עלייה שנתית בת 2.7% בתוצר", כך אומר היום ראש יחידת האסטרטגיה וההשקעות בבנק מזרחי-טפחות. מנחם מזכיר לחיוב את התגברות העלייה במשלוחי הייצוא ובתפוקה, נתון המתיישב עם העלייה במשלוחי המוצרים בני הקיימא בחודש אפריל, עליה דווח קודם לכן. תמרורי האזהרה לגבי ההמשך, מנגד, הם הירידה במדד ההזמנות החדשות והתגברות העלייה במחירי התשומות. בתעשיית מוצרי המחשוב והאלקטרוניקה, שדווחה על ירידה ברביע הראשון, רואה כעת התייצבות בהמשך השנה. מולן מדווח על קשים בתעשיות הכימיקלים, אכזבה בתעשיית המכונות, וקשיים בתעשיות המזון, על רקע עלייה במחירי סחורות חקלאיות. לסיכום אומר רונן מנחם, כי הדוח הטרוגני מבחינת ההרכב הענפי שלו ולמרות שאינו מזהיר – הוא מצביע על כך שהתעשייה האמריקאית מתייצבת ברמה נמוכה וכי לפי ניסיון העבר – המשק כולו עשוי להמשיך לצמוח בקצב נאה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
