המדדים בוול סטריט מתבססים בטריטוריה הירוקה: הרמוניק עולה 4%
המדדים המובילים בוול סטריט חזרו בשעה האחרונה להיסחר בעליות שערים, אחרי שבאמצע יום המסחר גלש הדאו ג'ונס מעט לטריטוריה השלילית. יום המסחר מושפע מאוד מנתוני המאקרו שחלקם פורסם טרם פתיחת המסחר ואחרים במהלכו. סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן רשם קריאה גבוהה מהערכות השוק, כאשר עמד על רמה של 59.8 הנקודות לעומת ציפיות לקריאה של 59 הנקודות. יחד עם זאת, הציפיות האינפלציוניות לטווח של שנה האמירו לרמה של 5.2%. קודם, פורסם נתון הצריכה הפרטית לחודש אפריל רשם עלייה של 0.2%. המשקיעים שואבים עידוד מהתוצאות הכספיות של דל (סימול: DELL) ומארוול (סימול: MRVL) אמש אחרי המסחר. שתי החברות עקפו את הציפיות ומניותיהן רשמו עליות שערים נאות במסחר שלאחר הסגירה. אמש נסגר המסחר בוול סטריט בצד החיובי, הסשן השלישי הרצוף של עליות שערים מתחילת השבוע, על רקע שיפור לטובה של נתוני התמ"ג לרבעון הראשון, אשר הראו צמיחה של 0.9% לעומת קריאה ראשונה של 0.6%. בסיומו של יום חיובי, הדאו ג'ונס עלה ב-0.41%, הנאסד"ק טיפס ב-0.87% וה-S&P 500 טיפס ב-0.53%. לסקירת וול סטריט מלאה של יום חמישי. מדדים מובילים: מדד הנאסד"ק נסחר בעלייה של 0.65% לרמה של 2,524 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס נסחר בירידה של 0.2% ומדד ה-S&P500 נסחר בעלייה של 0.26%. מאקרו נתונים שפרסם משרד המסחר האמריקני מצביעים כי הצריכה הפרטית לחודש אפריל עלתה ב-0.2% אחרי שעלתה 0.4% במרץ. ההכנסה הפרטית עלתה ב-0.2% באפריל אחרי עלייה של 0.4% במרץ, אולם גבוה מצפי האנליסטים לעלייה של 0.1%. סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן שנערך בשיתוף עם סוכנות הידיעות רויטרס הראה כי הקריאה האחרונה לחודש מאי עמדה על 59.8 הנקודות לעומת 62.6 הנקודות בחודש אפריל, מעט מעל התחזיות של הכלכלנים ברמה של 59.5 הנקודות. הקריאה שנמדדה בחודש מאי היא הנמוכה ביותר מאז יוני של 1980, אולם היתה מעט מעל הקריאה שפורסמה באמצע החודש ברמה של 59.5 הנקודות. מדד מנהלי הרכש של שיקגו לחלוטין הצביע על המשך מגמת ההתאוששות בחודש מאי בעיקר בהובלת המרכיב החשוב -- ההזמנות החדשות שרשמו עלייה של יותר מ-3 נקודות לרמה של 56.1 הנקודות. למעשה רמזו כי יותר חברות באזור דיווחה על עלייה בפעילות העסקית מאז ירידה. אולם מדד מנהלי הרכש הכולל רשם קריאה של 49.1 הנקודות, לעומת הקונסנזוס שעמד על רמה של 48.5 הנקודות. נזכיר, כי כל קריאה הנמוכה מ-50 הנקודות מרמזת על הצטמקות בפעילות ולהפך. בזירת הסחורות, החוזים העתידיים על הנפט חוזרים לטפס אחרי שנפלו כבר למחיר של 125 דולר במסחר המוקדם. בבדיקה אחרונה עולים החוזים ב-0.53 דולר למחיר של 127.15 דולר לחבית. החוזים העתידיים על הזהב רושמים עלייה של 8.20 דולר, למחיר של 889.90 דולר לאונקיה. בסקירה למשקיעים אומרים האנליסטים של ג'יי.פי.מורגן כי האינפלציה בארה"ב תעמוד על 5.1% בשנה במידה והנפט ימשיך לשהות ברמה של 135 דולר בהמשך השנה. "בהינתן העובדה שהנפט המטפס מכביד על הצריכה, רווחי החברות יושפעו לרעה במידה והמחיר ימשיך לשהות ברמות הללו" נאמר בסקירה. מניות במרכז ה'פייננשל טיימס' מדווח כי פראנס טלקום (סימול: FTE) שוקלת להגיש הצעת רכש לחברת הטלקום השבדית טליה-סונרה. החברה הצרפתית פנתה לבנקים במטרה לקבל קו אשראי בהיקף 10 מיליארד אירו. חברת ההשקעות טראסינדה, שבבעלות הביליונר קירק קרקוריאן, הודיעה כי לא תשנה את תנאי הצעת הרכש לפורד (סימול: F) במחיר של 8.50 דולר למניה, למרות הירידה בערך המניה. טראסינדה מעוניינת לרכוש 20 מיליון מניות של החברה. היום פורסם כי הושהו שיחות המיזוג בין יונייטד איירליינס (סימול: UAUA) ויו.אס. איירווייז (סימול: LCC) וכי הראשונה נוטה לכיוון שיתוף פעולה אפשרי עם קונטיננטל איירליינס (סימול: CAL). ה'וול סטריט ג'ורנל' מדווח היום כי יצרנית ציוד הטלקום האריס (סימול: HRS), אשר השיקה תוכנית לבחינת חלופות אסטרטגיות כולל מכירה אפשרית של החברה, קיבלה מספר הצעות רכש מקדימות בהיקף של 10 מיליארד דולר, או 70 דולר למניה. החברה מצפה להצעות בטווח 75-80 דולר למניה ועשויה לבטל את המכירה בעקבות המחיר הנמוך. יצרנית המחשבים דל (סימול: DELL) דיווחה לאחר המסחר אמש על תוצאות טובות לרבעון הראשון. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים לרבעון כשרשמה רווח של 784 מיליון דולר, או 38 סנט למניה, מעל הציפיות לרווח של 34 סנט למניה. ההכנסות זינקו ל-16.1 מיליארד דולר. מניותיה של החברה טיפסו יפה במסחר המאוחר בוול סטריט. רשת התכשיטים טיפאני (סימול: TIF) דיווחה על זינוק של 19% ברווח לרבעון הראשון, או 50 סנט למניה. זאת מעל צפי האנליסטים לרווח של 40 סנט למניה. החברה ציינה כי נהנתה מהצמיחה באסיה ובאירופה, אשר איזנה חולשה בארה"ב. ישראליות במרכז יצרנית השבבים מארוול (סימול: MRVL) דיווחה אמש לאחר המסחר על תוצאות מצוינות לרבעון הראשון כשרשמה רווח של 69.9 מיליון דולר, או 9 סנט למניה. בניכוי הפריטים רשמה החברה רווח של 24 סנט למניה, מעל הציפיות לרווח של 7 סנט למניה. ההכנסות זינקו ב-27% והסתכמו ב-804.1 מיליון דולר. מניותיה של מארוול זינקו ב-17% לאחר המסחר על רקע התוצאות הטובות. אלביט הדמיה (סימול: EMITF) דיווחה אמש כי עברה להפסד ברבעון הראשון בו לא מימשה נכסי נדל"ן. החברה רשמה הכנסות של 195.2 מיליון שקל בלבד לעומת הכנסות של 558.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של 3.5 מיליון שקל. וריפון (סימול: PAY) סיימה את המסחר אמש בזינוק של 8.25% ובמחזור גדול וטיפסה מעל מחיר של 14 דולר, לראשונה מתחילת החודש. עם זאת לחברה יש עדיין לאן לטפס אחרי שנסחרה ברמת מחיר של 45 דולר לפני שקרסה בעקבות תיקון התוצאות הכספיות לאחור. טאואר סמיקונדקטור (סימול: TSEM) אשר לא מצליחה לייצר מומנטום מאז ההודעה על רכישת ג'ז טכנולוגיות וקיצוץ 170 עובדים במפעליה במגדל העמק, תנסה לטפס מעל מחיר של דולר, בו היא נסחרת בשבועות האחרונים. NDS (סימול: NNDS) רשמה אמש ירידה של יותר מ-9% במסחר למרות שהחברה לא פרסמה כל הודעה מיוחדת. יהיה מעניין לעקוב כיצד תתאושש המניה מירידה לא אופיינית עבור החברה הזו. אמפל-אמריקן (סימול: AMPL), חברת האחזקות של יוסי מימן, הודיעה כי הגדילה את הצעת הרכש עבור 15% נוספים בגדות מיכלים כימיקליים ומסופים בישראל. ההצעה החדשה עומדת על 5.724 שקל למניה. היום מחזיקה אמפל ב-64.39% בגדות.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.