הבעיה של חברות הטכנולוגיה הישראליות: חומר למחשבה

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, על הקשיים של חברות הטכנולוגיה הישראליות
שלמה גרינברג |

אחת התופעות העסקיות המעניינות ביותר של הקפיטאליזם היא שהעוצמה העסקית מתרכזת אצל המשווקים. מהפכת ה IT והגלובליזציה רק חיזקו את התהליך הזה שיוצר יחידות ענק כלכליות – גלובליות שמפתחות ומייצרות פחות אבל מוכרות יותר. היכולת להוזיל את הפתוח והייצור באמצעות אאוטסורסינג מעודדת התפתחות שכזו. העוצמה של חברות כמו מייקרוסופט, פייזר, IBM, וול מארט ואפילו טבע היא ביכולות השיווק שלהן.

המצב הזה, שרק הולך ומקצין, יוצר בעיה עבור חברות הטכנולוגיה הישראליות הקטנות שמעוניינות לצמוח. היתרון של חברות הטכנולוגיה הישראליות הוא ביכולות הפתוח. הבעיות מתחילות מהייצור, המרחק לשוק (Time to market) והיכולת לשווק.

האם חברה כמו קומטאץ' (CTCH ) למשל, שבמהלך 4 השנים האחרונות הגדילה מכירותיה בכ - % 750, ל 11.25 מיליון דולרים, יכולה, בכוחות עצמה, להגיע, בארבע השנים הבאות, ל 100 מיליון דולר במכירות? סביר שלא. האם זה יכול לקרות אם חבילות התוכנה של קומטאץ' הופכות לחלק בתוך פלטפורמות של חברות כמו אוראקל או מייקרוסופט? סביר להניח שכן וכנראה ליותר ממאה מיליון.

השווקים שייכים (תרתי משמע) לענקים כמו מייקרוסופט בתוכנה, AT&T בתקשורת, מדטרוניקס בציוד רפואי או פייזר בתרופות אתיות ועל מנת להיכנס לשווקים הרלבנטיים בגדול החברה הישראלית או שצריכה ללכת ראש בראש נגד אחת הענקיות או ללכת יחד אתה. כמובן, שהבעיה הזו פחות חשובה למי שאינו מעוניין לגדול.

חברות שבעבר השתלטו על שווקי העולם בגלל יכולותיהן הטכנולוגיות – ניהוליות עושות זאת היום בגלל יכולות שיווק שנתמכות בעוצמה פיננסית אדירה. חברות הענק מודעות למגמה ולפיכך הן "סוגרות" שיווקית תחום לאחר תחום ואינן משאירות מרווח ליצירת ענקיות אחרות אלא באמצעות רכישות. המציאות היא שבכל תחום מסחרי שולטות 4 – 6 חברות ענק.

נכון,מפעם לפעם נוצרים "חלונות של הזדמנות" שמאפשרים לחברה קטנה, עם רעיון או מודל עסקי יוצא דופן, להתברג לשוק חדש ולהוביל וגוגל זו הדוגמה האחרונה לכך אבל הסיכוי שדבר כזה יקרה לאחת ממאות חברות הטכנולוגיה הישראליות כמעט ואינו קיים. עובדה, היו כאן מנועי חיפוש לפני גוגל.

אבל אנחנו לא מדברים על סדרי גודל של גוגל אלא על הסיכוי של המשקיע לעלות על "פוני" מהסוג של קומטאץ' ולהגיע אתו ל"סוס" מהסוג של אמדוקס למשל.

אבל המצב הזה, של סגירת השווקים ע"י חברות ענק שמחזיקות בצרכנים, גם יוצר הזדמנויות לחברות קטנות עם ניהול טוב. ככל שחברות הענק מתרכזות בנתחי השוק שלהן כך הן מגדילות את הקפי האאוטסורסינג והרכישה של חברות קטנות ובינוניות שיכולות להועיל להן בתחרות נגד הענקיות האחרות.

דברנו על חברות כמו סיליקום (SILC ), אי סי טל (ECTX ), אלווריון (ALVR ), קליקסופטוואר (CKSW ), אדיוקודס (AUDC ) ואקספון (XFN ) שלכולן, לדעתנו, עדיין קיימת אופציית הצמיחה, בעיקר באמצעות הסכמי OEM, לממדי החברות הישראליות הגדולות (שבעולם של היום גם הן נחשבות לקטנות ). היום נאמר כמה מילים על קומטאץ' (CTCH ) שלדעתנו היא אחד מהספורים המאתגרים ביותר למשקיע הישראלי שמחפש סיכון/סיכוי.

החברה, שנוסדה בשנת 1991 ע"י היו"ר והמנכ"ל שלה גדעון מנטל התחילה דרכה כחברת תוכנה בתחום האי מיילים-מסרים. בשנת 2004, אולי קצת קודם, שינתה החברה כיוון ונכנסה בעוצמה לתחום ההגנה נגד "זיהומים ווירוסים" ברשת, לתחום ה – Anti-SPAM. החברה, הגיעה, בוול סטריט של 2000, לשווי של מיליארד דולרים וזאת כאשר לא הייתה שווה כלום במיין סטריט. בסוף 2002, כאשר הופיעו ניצני ההתאוששות הראשונים של החברה במיין סטריט לא הייתה שווה מאומה בוול סטריט.

היום התמונה שונה. ממכירות של 1.5 מיליון דולרים ב 2004 והפסדים של 6.2 ו – 7.2 מיליון דולרים בתפעולי ובנקי בהתאמה באותה שנה החברה סיימה את 2007 עם מכירות של 11.25 מיליון דולרים, רווח תפעולי של 1.6 מיליון דולרים ורווח נקי של 2.1 מיליון. סיכויי ההישרדות שניתנו באחד העם לחברה הזו עד ל 2004 – 2005 היו קרובים לאפס אבל החברה לא רק ששרדה היא גם התפתחה יפה במיין סטריט. המניה אגב מאותתת על שביעות רצון ועלתה מ 21 סנט בסוף 2002 ל – 7.5 בקיץ שעבר ומאז היא מתדרדרת עם השוק כולו וכיום ערכה 4.2 דולרים, מה שמציג ערך חברה של 106 מיליון דולרים.

אם לשפוט את מה שקרה לחברה מאז תחילת המאה אז הנכס החזק ביותר שיש לחברה הוא המייסד והמנכ"ל גדעון מנטל. אם היינו צריכים לתת ציון של 1 – 10 על הובלת חברה הי-טקית ציבורית ישראלית מנטל זכאי ל 2 לפחות ויש האומרים 1. בניגוד לציפיות (כולל שלנו) האיש הצליח להוציא החברה מהבור איליו נפלה (גם הנפילה בהנהלתו מה שמראה שהאיש יודע ללמוד מטעויות) והצליח לייצר לה ייחוד מסחרי ומוניטין תוך כדי העברת החברה לרווחיות. נכון, למכור 11.5 מיליון ולהרוויח נטו 2.1 מיליון אחרי 17 שנות פעילות זה לא בדיוק החלום הרטוב של תעשיינים (סיליקום שגם היא ירדה לביצה ב 2002 מוכרת היום בקצב שנתי של 27 מיליון ורווח נטו של 6.2 מיליון ושווה, אגב, כ 92 מיליון בלבד) אבל במקרה של קומטאץ זה ספור שעליו מגיע לאיש המוביל פרס, הוא הצליח להחיות את המת ואפילו לתת לו מראה משובב. אין שום ספק שמנטל מכיר מצוין את מיין סטריט ואת וול סטריט וגם יודע לשחק המשחק הנכון ביניהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים  עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים.  זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם  את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.