אחת התופעות העסקיות המעניינות ביותר של הקפיטאליזם היא שהעוצמה העסקית מתרכזת אצל המשווקים. מהפכת ה IT והגלובליזציה רק חיזקו את התהליך הזה שיוצר יחידות ענק כלכליות – גלובליות שמפתחות ומייצרות פחות אבל מוכרות יותר. היכולת להוזיל את הפתוח והייצור באמצעות אאוטסורסינג מעודדת התפתחות שכזו. העוצמה של חברות כמו מייקרוסופט, פייזר, IBM, וול מארט ואפילו טבע היא ביכולות השיווק שלהן. המצב הזה, שרק הולך ומקצין, יוצר בעיה עבור חברות הטכנולוגיה הישראליות הקטנות שמעוניינות לצמוח. היתרון של חברות הטכנולוגיה הישראליות הוא ביכולות הפתוח. הבעיות מתחילות מהייצור, המרחק לשוק (Time to market) והיכולת לשווק. האם חברה כמו קומטאץ' (CTCH ) למשל, שבמהלך 4 השנים האחרונות הגדילה מכירותיה בכ - % 750, ל 11.25 מיליון דולרים, יכולה, בכוחות עצמה, להגיע, בארבע השנים הבאות, ל 100 מיליון דולר במכירות? סביר שלא. האם זה יכול לקרות אם חבילות התוכנה של קומטאץ' הופכות לחלק בתוך פלטפורמות של חברות כמו אוראקל או מייקרוסופט? סביר להניח שכן וכנראה ליותר ממאה מיליון. השווקים שייכים (תרתי משמע) לענקים כמו מייקרוסופט בתוכנה, AT&T בתקשורת, מדטרוניקס בציוד רפואי או פייזר בתרופות אתיות ועל מנת להיכנס לשווקים הרלבנטיים בגדול החברה הישראלית או שצריכה ללכת ראש בראש נגד אחת הענקיות או ללכת יחד אתה. כמובן, שהבעיה הזו פחות חשובה למי שאינו מעוניין לגדול. חברות שבעבר השתלטו על שווקי העולם בגלל יכולותיהן הטכנולוגיות – ניהוליות עושות זאת היום בגלל יכולות שיווק שנתמכות בעוצמה פיננסית אדירה. חברות הענק מודעות למגמה ולפיכך הן "סוגרות" שיווקית תחום לאחר תחום ואינן משאירות מרווח ליצירת ענקיות אחרות אלא באמצעות רכישות. המציאות היא שבכל תחום מסחרי שולטות 4 – 6 חברות ענק. נכון,מפעם לפעם נוצרים "חלונות של הזדמנות" שמאפשרים לחברה קטנה, עם רעיון או מודל עסקי יוצא דופן, להתברג לשוק חדש ולהוביל וגוגל זו הדוגמה האחרונה לכך אבל הסיכוי שדבר כזה יקרה לאחת ממאות חברות הטכנולוגיה הישראליות כמעט ואינו קיים. עובדה, היו כאן מנועי חיפוש לפני גוגל. אבל אנחנו לא מדברים על סדרי גודל של גוגל אלא על הסיכוי של המשקיע לעלות על "פוני" מהסוג של קומטאץ' ולהגיע אתו ל"סוס" מהסוג של אמדוקס למשל. אבל המצב הזה, של סגירת השווקים ע"י חברות ענק שמחזיקות בצרכנים, גם יוצר הזדמנויות לחברות קטנות עם ניהול טוב. ככל שחברות הענק מתרכזות בנתחי השוק שלהן כך הן מגדילות את הקפי האאוטסורסינג והרכישה של חברות קטנות ובינוניות שיכולות להועיל להן בתחרות נגד הענקיות האחרות. דברנו על חברות כמו סיליקום (SILC ), אי סי טל (ECTX ), אלווריון (ALVR ), קליקסופטוואר (CKSW ), אדיוקודס (AUDC ) ואקספון (XFN ) שלכולן, לדעתנו, עדיין קיימת אופציית הצמיחה, בעיקר באמצעות הסכמי OEM, לממדי החברות הישראליות הגדולות (שבעולם של היום גם הן נחשבות לקטנות ). היום נאמר כמה מילים על קומטאץ' (CTCH ) שלדעתנו היא אחד מהספורים המאתגרים ביותר למשקיע הישראלי שמחפש סיכון/סיכוי. החברה, שנוסדה בשנת 1991 ע"י היו"ר והמנכ"ל שלה גדעון מנטל התחילה דרכה כחברת תוכנה בתחום האי מיילים-מסרים. בשנת 2004, אולי קצת קודם, שינתה החברה כיוון ונכנסה בעוצמה לתחום ההגנה נגד "זיהומים ווירוסים" ברשת, לתחום ה – Anti-SPAM. החברה, הגיעה, בוול סטריט של 2000, לשווי של מיליארד דולרים וזאת כאשר לא הייתה שווה כלום במיין סטריט. בסוף 2002, כאשר הופיעו ניצני ההתאוששות הראשונים של החברה במיין סטריט לא הייתה שווה מאומה בוול סטריט. היום התמונה שונה. ממכירות של 1.5 מיליון דולרים ב 2004 והפסדים של 6.2 ו – 7.2 מיליון דולרים בתפעולי ובנקי בהתאמה באותה שנה החברה סיימה את 2007 עם מכירות של 11.25 מיליון דולרים, רווח תפעולי של 1.6 מיליון דולרים ורווח נקי של 2.1 מיליון. סיכויי ההישרדות שניתנו באחד העם לחברה הזו עד ל 2004 – 2005 היו קרובים לאפס אבל החברה לא רק ששרדה היא גם התפתחה יפה במיין סטריט. המניה אגב מאותתת על שביעות רצון ועלתה מ 21 סנט בסוף 2002 ל – 7.5 בקיץ שעבר ומאז היא מתדרדרת עם השוק כולו וכיום ערכה 4.2 דולרים, מה שמציג ערך חברה של 106 מיליון דולרים. אם לשפוט את מה שקרה לחברה מאז תחילת המאה אז הנכס החזק ביותר שיש לחברה הוא המייסד והמנכ"ל גדעון מנטל. אם היינו צריכים לתת ציון של 1 – 10 על הובלת חברה הי-טקית ציבורית ישראלית מנטל זכאי ל 2 לפחות ויש האומרים 1. בניגוד לציפיות (כולל שלנו) האיש הצליח להוציא החברה מהבור איליו נפלה (גם הנפילה בהנהלתו מה שמראה שהאיש יודע ללמוד מטעויות) והצליח לייצר לה ייחוד מסחרי ומוניטין תוך כדי העברת החברה לרווחיות. נכון, למכור 11.5 מיליון ולהרוויח נטו 2.1 מיליון אחרי 17 שנות פעילות זה לא בדיוק החלום הרטוב של תעשיינים (סיליקום שגם היא ירדה לביצה ב 2002 מוכרת היום בקצב שנתי של 27 מיליון ורווח נטו של 6.2 מיליון ושווה, אגב, כ 92 מיליון בלבד) אבל במקרה של קומטאץ זה ספור שעליו מגיע לאיש המוביל פרס, הוא הצליח להחיות את המת ואפילו לתת לו מראה משובב. אין שום ספק שמנטל מכיר מצוין את מיין סטריט ואת וול סטריט וגם יודע לשחק המשחק הנכון ביניהן. קומטאץ מתפתחת, במיין סטריט, באמצעות הסכמי OEM קטנים בעיקר אבל המוניטין שהיא צוברת בתחום הפעילות שלה והניהול של מנטל מרמזים לנו שהובלת החברה הזו נעשית עם שכל עסקי. אנחנו מצפים להתעניינות הולכת וגוברת של מייקרוסופט וחברותיה בתחום התוכנה בחברה הקטנה בנתניה. ולמה לא בעצם? למי זוכר זה כמעט וקרה בחיים הקודמים של קומטאץ' .על מנת למנוע מכאלו שבמילא לא קוראים את הכתוב להגיב אנחנו מבהירים שזו אינה מניה שצריכה להיות מובילה בתיק ההשקעות ממוצע. זו מניה שמתאימה לבעלי נפש ספקולטיבית שרוצים קצת מלח באוכל התפל שלהם