חד גדיא, פזמון פיוטי "חמוד", שמטרתו הייתה להשאיר את הילדים ערים על שולחן הפסח, שיר "מצטבר" של טרגדיה ועוד טרגדיה עד שהקב"ה מתערב וסוגר המעגל. הכול מתחיל בדבר פעוט, חתול שטורף גדי, ונגמר במלחמת גוג ומגוג ממש כאשר הקב"ה מחסל הכול. ט'ורנבורג משכנתאות בע"מ (TMA - Thornburg Mortgage, Inc.) מהעיר היפה סנטה-פה שבמדינת ניו מקסיקו בארה"ב מתעסקת ברכישת משכנתאות שניתנו ע"י גופים שונים (קבלנים, בנקים למשכנתאות וכו'), "אריזתן" של המשכנתאות הללו לחבילות על פי תשואה וזמן לפדיון ומכירת החבילות הללו לצד ג' (קרנות פנסיה למשל). החברה פועלת כרי"ט. עד כאן שום דבר אינו יוצא דופן כי כאלו יש מאות חברות בארה"ב. החברה הונפקה ביוני 1993, לפני כ-15 שנה ובשער, אז, של 15 דולרים שבהתאמה להיום זה כ 3.8 דולרים למניה. מאז ההנפקה ועד יולי 2007, משך 15 שנה, טיפסה המניה לאיטה, כפי שעושות ריטי"ם רווחיות וביוני 2007 הגיעה למחיר מתואם של 28 דולרים כאשר בעלי המניות נהנו, משך אותן 15 שנה, גם מרווחי הון נאים (כ-50% צמיחה שנתית ממוצעת במניה) וגם מתשלומי דיבידנד נאים (1 דולר למניה), זה מה שמשקיע סולידי אוהב. יותר מכך, במאי 2007 נבחרה החברה, שהיא מהמובילות במתן משכנתאות לבתים פרטיים בארה"ב, כאחת היציבות והיותר בטוחות בשוק המשכנתאות שכבר אז ריחף מעליו צל לא קטן של סאב-פריים. כתב אז, במאי 2007, אמיל לי, אנליסט שמתמחה בהשקעות סולידיות וערכיות באתר ה FOOLS היוקרתי, שמשקיעי TMA אינם צריכים לדאוג כפי שמשקיעי משכנתאות אחרים צריכים והביא סיבות רבות לחוסנה של החברה ביניהם שההלוואות שהחברה לוקחת לצורך הפעילות שלה הן מהבנקים המובילים בלבד, סיטיגרופ ואחרים וה הלוואות שהיא נותנת סולידיות למדי, עד כ-63% מערך הבית (ראו המאמר מה 17.5.07 באתר ה FOOL). האמת היא ש-TMA לא הייתה צריכה לסבול ממשבר הסאב-פריים אבל, כמו בפואמה של פסח, העניינים מתגלגלים. מגיע יולי 2007 והולם את המכה הראשונה של הסאב-פריים. TMA , כצפוי, אינה מוכה ביולי 2007 כמו האחרות אבל באוגוסט 2007 מודיעה החברה שקבלה קריאות מרג'ין לסגירת הפרשי הלוואות בסך 1.3 מיליארד דולר וכתוצאה המניה צונחת מכ 25 דולרים ל-9 (מה קרה למלווים וללווים הכה יציבים?). יום מאוחר יותר מודיעה החברה שעמדה בכל הקריאות, המשקיעים הנאמנים נרגעים וחוזרים למניה ש"מתייצבת", לארבעת החודשים הבאים בין 11 ל-14 דולרים. בתחילת מרץ מודיעה החברה שהיא גייסה כ 1.5 מיליארד בהנפקת מניות לחיזוק מצב ההון. השוק מקבל זאת בברכה אבל כיומיים מאוחר יותר מוסיפה החברה, בדיווח לרשות נ"ע, כמה פרטים על "ההנפקה המוצלחת". ראשית היא מודיעה שההנפקה במניות התבצעה לאחר שכשלה הנפקה של אגחי"ם נושאי תשואות של כ-18%. שנית היא מודיעה שהדילול, כתוצאה מההנפקה, מגיע לכ - % 95. שלישית היא מודיעה ששוב קבלה קריאות מרג'ין והפעם ל 1.5 מיליארד אבל הפעם חסרים לה כ-610 מיליון לעמידה בקריאות אלו. שומעים זאת בעלי המניות ומאיימים שיגישו תביעה לביטול ההנפקה בטענה שחומסים את המשקיע הקטן. "יכול מאוד להיות" מסבירים שני מייסדי החברה שכעת הם היו"ר המשותף, "אבל אם לא ייכנס הכסף יכנס הכונס" והמניה ב-69 סנט. זה קרה ב-10.3, לפני כחודש. עובר שבוע והמניה ב 3.2 דולרים, עלייה של כ-460% בחמישה ימים של מסחר. קרה משהו? שום דבר לא קרה בטוראנברג אבל J.P. Morgan העלה את הצעת הרכש לבר-סטרנס בפי 6, מ-2 דולר ל-12 דולרים ומה שטוב לבר טוב לכול תחום נפגעי הסאב פריים. לא עברו שבועיים והמניה נוחתת על 1.15 דולרים, ירידה של 64%, משהו קרה בכניסה לאפריל? לא בטוראנברג והפעם גם לא בבר סטרנס אבל האווירה בתחום פגועי הסאב-פריים התחלפה שוב להתמרמרות בגלל שהדברים מסרבים להסתיים ובשל חוסר הודאות שחזר. ב-4.4, נקשרו הקצוות והספור, בצד של מיין סטריט, נגמר. חברת FBR Capital Markets Corporation (FBCM בנאסד"ק) הודיעה שבאמצעות חברת הבת שלה, בית ההשקעות והייעוץ החשוב, Friedman, Billings, Ramsey & Co, אורגנה השקעה בסך של 1.35 מיליארד דולר, כהון, והפעם הדבר נעשה באמצעות אגרות חוב ואופציות. האם לא כדאי לנצל המצב ולהיכנס למניה שמייצגת חברה שהייתה שווה, רק לפני שנה, כמעט 5 מיליארד דולרים ושווה היום רק 220 מיליון (לפני הזרמת המזומנים והדילול העתידי)? אחרי הכל, משבר או לא, החברות שיעברו את המשבר תחזורנה לשגשג בעתיד, לא? האם יפסיקו לקנות בתים בארה"ב? כמובן שלשאול אנליסטים היום זה כמו לשאול את היווניה ההיא, בדלפי אז הלכנו אצל ידידנו הוותיק סטיבן ושאלנו לדעתו בעניין וזאת כיוון שהוא היה זה שהפנה אותנו למניה המעניינת הזו מלכתחילה. סטיבן הפנה אותנו למכתב המנכ"ל, בארי גולדסטון, לבעלי המניות, מכתב מה-1.4.08. קראנו המכתב שמסביר לבעלי המניות שבעצם הברירה שלהם כרגע היא להפסיד הכל או כ – 95 אחוזים מהכול ומבקש שייענו לבקשה להפסיד רק 95.5%. אבל את מה שחיפשנו באמת במכתב לא מצאנו. גולדסטון אינו מסביר מדוע השפיע המשבר כך גם על TMA, שהלוואותיה כאמור בטוחות והלווים לה החזקים במשק? מדוע ה – Margin Calls על חובותיה? מדוע ההתמוטטות המהירה? כנראה שכמו בספור המבול כך בספור החד גדיא כאשר הקב"ה מתרגז הפתרון ברור, משמידים הכול ומתחילים מחדש. לסטיבן לא היו מניות של TMA אבל היו לו הסכמי Repurchase אתם. הוא נתן להם כסף כנגד חבילות המשכנתאות לתקופות קצובות והם התחייבו לקחת ממנו את החבילות במחיר שנתנו. כמובן שתנאי ההסכם ההוא אינם ברי-עמידה היום. סטיבן הסביר לנו שהוא יחד עם עוד כמה חברים ("כמו סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה ואפילו בר סטרנס") הם שהחליפו ההתחייבויות ותרמו את את ה 1.35 מיליארד דולרים לקופתה של TMA וכמובן שעשו זאת בדרך האמריקאית, בדאגה שהם לא ייצאו מופסדים. או אז נפל אצלנו האסימון והבנו ש-TMA היא בעצם חברה נהדרת ושבאמת אין לה שום קשר לספור הסאב-פריים אבל מהרגע שהחתול טרף את הגדי התרגז הקב"ה והוא מבצע, על כולם, את תרגיל "ההתחלה מחדש" כמנהגו ונשאלת השאלה "מי בעצם שלח את החתול?" אז אנחנו אומרים, חכו קצת, שהעניינים יירגעו ושתהיו בטוחים שהשטן באמת כבר מת ואז, ללא ספק, כדאי לקנות המניה הזו, אפילו ב-4 או 5 דולר, ולשבת עליה את 15 השנים הבאות.