פספסתם את הזינוק בבר סטרנס? תסתכלו על TMA
חד גדיא, פזמון פיוטי "חמוד", שמטרתו הייתה להשאיר את הילדים ערים על שולחן הפסח, שיר "מצטבר" של טרגדיה ועוד טרגדיה עד שהקב"ה מתערב וסוגר המעגל. הכול מתחיל בדבר פעוט, חתול שטורף גדי, ונגמר במלחמת גוג ומגוג ממש כאשר הקב"ה מחסל הכול.
ט'ורנבורג משכנתאות בע"מ (TMA - Thornburg Mortgage, Inc.) מהעיר היפה סנטה-פה שבמדינת ניו מקסיקו בארה"ב מתעסקת ברכישת משכנתאות שניתנו ע"י גופים שונים (קבלנים, בנקים למשכנתאות וכו'), "אריזתן" של המשכנתאות הללו לחבילות על פי תשואה וזמן לפדיון ומכירת החבילות הללו לצד ג' (קרנות פנסיה למשל). החברה פועלת כרי"ט. עד כאן שום דבר אינו יוצא דופן כי כאלו יש מאות חברות בארה"ב.
החברה הונפקה ביוני 1993, לפני כ-15 שנה ובשער, אז, של 15 דולרים שבהתאמה להיום זה כ 3.8 דולרים למניה. מאז ההנפקה ועד יולי 2007, משך 15 שנה, טיפסה המניה לאיטה, כפי שעושות ריטי"ם רווחיות וביוני 2007 הגיעה למחיר מתואם של 28 דולרים כאשר בעלי המניות נהנו, משך אותן 15 שנה, גם מרווחי הון נאים (כ-50% צמיחה שנתית ממוצעת במניה) וגם מתשלומי דיבידנד נאים (1 דולר למניה), זה מה שמשקיע סולידי אוהב.
יותר מכך, במאי 2007 נבחרה החברה, שהיא מהמובילות במתן משכנתאות לבתים פרטיים בארה"ב, כאחת היציבות והיותר בטוחות בשוק המשכנתאות שכבר אז ריחף מעליו צל לא קטן של סאב-פריים. כתב אז, במאי 2007, אמיל לי, אנליסט שמתמחה בהשקעות סולידיות וערכיות באתר ה FOOLS היוקרתי, שמשקיעי TMA אינם צריכים לדאוג כפי שמשקיעי משכנתאות אחרים צריכים והביא סיבות רבות לחוסנה של החברה ביניהם שההלוואות שהחברה לוקחת לצורך הפעילות שלה הן מהבנקים המובילים בלבד, סיטיגרופ ואחרים וה הלוואות שהיא נותנת סולידיות למדי, עד כ-63% מערך הבית (ראו המאמר מה 17.5.07 באתר ה FOOL).
האמת היא ש-TMA לא הייתה צריכה לסבול ממשבר הסאב-פריים אבל, כמו בפואמה של פסח, העניינים מתגלגלים.
מגיע יולי 2007 והולם את המכה הראשונה של הסאב-פריים. TMA , כצפוי, אינה מוכה ביולי 2007 כמו האחרות אבל באוגוסט 2007 מודיעה החברה שקבלה קריאות מרג'ין לסגירת הפרשי הלוואות בסך 1.3 מיליארד דולר וכתוצאה המניה צונחת מכ 25 דולרים ל-9 (מה קרה למלווים וללווים הכה יציבים?). יום מאוחר יותר מודיעה החברה שעמדה בכל הקריאות, המשקיעים הנאמנים נרגעים וחוזרים למניה ש"מתייצבת", לארבעת החודשים הבאים בין 11 ל-14 דולרים.
בתחילת מרץ מודיעה החברה שהיא גייסה כ 1.5 מיליארד בהנפקת מניות לחיזוק מצב ההון. השוק מקבל זאת בברכה אבל כיומיים מאוחר יותר מוסיפה החברה, בדיווח לרשות נ"ע, כמה פרטים על "ההנפקה המוצלחת". ראשית היא מודיעה שההנפקה במניות התבצעה לאחר שכשלה הנפקה של אגחי"ם נושאי תשואות של כ-18%. שנית היא מודיעה שהדילול, כתוצאה מההנפקה, מגיע לכ - % 95. שלישית היא מודיעה ששוב קבלה קריאות מרג'ין והפעם ל 1.5 מיליארד אבל הפעם חסרים לה כ-610 מיליון לעמידה בקריאות אלו.
שומעים זאת בעלי המניות ומאיימים שיגישו תביעה לביטול ההנפקה בטענה שחומסים את המשקיע הקטן. "יכול מאוד להיות" מסבירים שני מייסדי החברה שכעת הם היו"ר המשותף, "אבל אם לא ייכנס הכסף יכנס הכונס" והמניה ב-69 סנט. זה קרה ב-10.3, לפני כחודש.
עובר שבוע והמניה ב 3.2 דולרים, עלייה של כ-460% בחמישה ימים של מסחר. קרה משהו? שום דבר לא קרה בטוראנברג אבל J.P. Morgan העלה את הצעת הרכש לבר-סטרנס בפי 6, מ-2 דולר ל-12 דולרים ומה שטוב לבר טוב לכול תחום נפגעי הסאב פריים.
לא עברו שבועיים והמניה נוחתת על 1.15 דולרים, ירידה של 64%, משהו קרה בכניסה לאפריל? לא בטוראנברג והפעם גם לא בבר סטרנס אבל האווירה בתחום פגועי הסאב-פריים התחלפה שוב להתמרמרות בגלל שהדברים מסרבים להסתיים ובשל חוסר הודאות שחזר.
ב-4.4, נקשרו הקצוות והספור, בצד של מיין סטריט, נגמר. חברת FBR Capital Markets Corporation (FBCM בנאסד"ק) הודיעה שבאמצעות חברת הבת שלה, בית ההשקעות והייעוץ החשוב, Friedman, Billings, Ramsey & Co, אורגנה השקעה בסך של 1.35 מיליארד דולר, כהון, והפעם הדבר נעשה באמצעות אגרות חוב ואופציות.
האם לא כדאי לנצל המצב ולהיכנס למניה שמייצגת חברה שהייתה שווה, רק לפני שנה, כמעט 5 מיליארד דולרים ושווה היום רק 220 מיליון (לפני הזרמת המזומנים והדילול העתידי)? אחרי הכל, משבר או לא, החברות שיעברו את המשבר תחזורנה לשגשג בעתיד, לא? האם יפסיקו לקנות בתים בארה"ב?
כמובן שלשאול אנליסטים היום זה כמו לשאול את היווניה ההיא, בדלפי אז הלכנו אצל ידידנו הוותיק סטיבן ושאלנו לדעתו בעניין וזאת כיוון שהוא היה זה שהפנה אותנו למניה המעניינת הזו מלכתחילה. סטיבן הפנה אותנו למכתב המנכ"ל, בארי גולדסטון, לבעלי המניות, מכתב מה-1.4.08. קראנו המכתב שמסביר לבעלי המניות שבעצם הברירה שלהם כרגע היא להפסיד הכל או כ – 95 אחוזים מהכול ומבקש שייענו לבקשה להפסיד רק 95.5%.
אבל את מה שחיפשנו באמת במכתב לא מצאנו. גולדסטון אינו מסביר מדוע השפיע המשבר כך גם על TMA, שהלוואותיה כאמור בטוחות והלווים לה החזקים במשק? מדוע ה – Margin Calls על חובותיה? מדוע ההתמוטטות המהירה?
כנראה שכמו בספור המבול כך בספור החד גדיא כאשר הקב"ה מתרגז הפתרון ברור, משמידים הכול ומתחילים מחדש.
לסטיבן לא היו מניות של TMA אבל היו לו הסכמי Repurchase אתם. הוא נתן להם כסף כנגד חבילות המשכנתאות לתקופות קצובות והם התחייבו לקחת ממנו את החבילות במחיר שנתנו. כמובן שתנאי ההסכם ההוא אינם ברי-עמידה היום. סטיבן הסביר לנו שהוא יחד עם עוד כמה חברים ("כמו סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה ואפילו בר סטרנס") הם שהחליפו ההתחייבויות ותרמו את את ה 1.35 מיליארד דולרים לקופתה של TMA וכמובן שעשו זאת בדרך האמריקאית, בדאגה שהם לא ייצאו מופסדים.
או אז נפל אצלנו האסימון והבנו ש-TMA היא בעצם חברה נהדרת ושבאמת אין לה שום קשר לספור הסאב-פריים אבל מהרגע שהחתול טרף את הגדי התרגז הקב"ה והוא מבצע, על כולם, את תרגיל "ההתחלה מחדש" כמנהגו ונשאלת השאלה "מי בעצם שלח את החתול?"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
