העוף המוזר במניות היתר: רצוי לשמור פינה מיוחדת

נתלי גוטליב, אנליסטית מניות היתר של בית ההשקעות IBI, בטור על מניה ייחודית בהחלט
נתלי גוטליב |

לא...לא הפכתי להיות אנליסטית נדל"ן. המקום הזה שמור לשי ליפמן. ובכל זאת הפעם אני בכל זאת רוצה להציג את אחת מחברות הנדל"ן הייחודיות בשוק ההון הישראלי, שממש במקרה, גם נסחרת ביתר.

כבר כמעט שנתיים שבין חברות הנדל"ן בשוק ההון הישראלי אפשר למצוא את חברת ריט1 שהיא חברת נדל"ן לא שגרתית – וייחודה נובע מהיותה קרן השקעות במקרקעין.

מדובר ב'עוף מוזר' בשוק ההון, מכשיר פיננסי בעל מאפייני השקעה ייחודיים, ורוב המשקיעים אינם ערים לייחודיות וליתרונות וחסרונות הקיימים בהשקעה במכשיר כזה. יתכן כי העובדה, שעד היום הונפקה רק קרן ריט אחת (ריט1) מביאה לכך שיתכן וחלק מהמשקיעים לא נחשפו למכשיר זה.

מה זה קרן ריט?

קרן ריט היא ישות פיננסית בעלת מאפיינים ברורים וחוקים ברורים המנחים את פעילותה. אפשר לומר שמדובר בהכלאה בין חברת נדל"ן לקרן נאמנות שמאפשרת לכל משקיע להיות בעל נתח בקניונים, מגדלי משרדים, מרכזים מסחריים ועוד.

פעילות הריט הראשונה החלה בשנת 1960 בארה"ב, אשר מטרתה הייתה להציע למשקיעים כלי אשר ישמש להשקעה בנדל"ן באופן יעיל, ויחסוך למשקיעים שתי שכבות מס (מס שהחברה משלמת מפעילותה השוטפת ומס שבו חייב המשקיע). תעשיית הריטים בארה"ב מאוד מצליחה, והיא כוללת מאות קרנות ריט.

לאור הצלחתן המסחררת של קרנות ההשקעה בנדל"ן בארה"ב החלו מדינות נוספות לאמץ כלי זה (צרפת, בלגיה, ישראל, בריטניה, גרמניה ופינלנד). בישראל חוק ההשקעה בריט דומה לחלוטין לחוק האמריקני, למעט 2 סעיפים – הגבלה על רמת המינוף וחובת הקמת חברה חדשה.

יתרונות

בדומה לקרן נאמנות, קרן הריט מאפשרת למשקיע אשר רוכש את מניית החברה, לקבל חשיפה לכל הנכסים שרכשה קרן הריט, להבדיל מרכישה ישירה של הנכסים עצמם. קרן ריט המחזיקה מספר רב של נכסים נותנת למשקיע פיזור בין הנכסים הרבים ואיכות הנהלת החברה שמנהלת את הנכסים. בנוסף, הקרן לא משלמת מס על הכנסות מהשכרת הנכסים, מה שמשאיר יותר בשר לדיבידנד.

והיתרון הכי משמעותי – הדיבידנד. לפי תקנות הריט, לפחות 90% מהרווחים מחולקים כדיבידנד לבעלי המניות. בעל מניות יכול להרוויח גם מהתשואה על המניה עצמה (בהנחה שזו עולה) וגם מהדיבידנד.

יש סיכונים?

כמו בהשקעה בכל חברה, גם כאן יש סיכונים, חלקם קשורים לענף עצמו – ענף הנדל"ן, שידע עליות ומורדות בשנים האחרונות. גם כאן חוק הריט מגן במידת מה והופך את ההרפתקה הנדל"נית הזו לסולידית יותר עבור המשקיע - אחת מהדרכים מגבלת מינוף של עד 60% מהרכישות הקרן.

בחו"ל – מאות קרנות, ובישראל רק אחת. למה?

תחום קרנות הריט תפס תאוצה רבה באירופה ובארה"ב, שם הוקמו מאות קרנות. ומשום מה בישראל זה פשוט לא תפס. חלק מהמעצור קשור לנושא המס. עפ"י החוק, הקרן חייבת להיות חברה חדשה לגמרי, שרוכשת נכסים מאפס, ואי אפשר להעביר נכסים מחברת נדל"ן קיימת ולאגדם כקרן, מפני שפעולה כזו יוצרת אירוע מס.

מגבלה נוספת היא על פיתוח נדל"ן – על הקרן מוטלות מגבלות הקשורות ליכולתה להשביח את הנכסים. בנוסף, הכנסות חריגות שאינן ממקרקעין מניבים יזכו בתשלום בשיעור מס גבוה במיוחד של 70%. מגבלות אלו מעכבים את הקמתן של קרנות ריט נוספות.

האחת (1) והיחידה

עד היום הוקמה בישראל רק קרן ריט אחת – ריט1, שהצליחה תוך שנה וחצי של פעילות לצבור נכסים בשווי של כמיליארד שקל, עם תשואה ממוצעת של כ- 8% ולחלק כ- 30 מיליון ₪ בדיבידנד תוך שיפור מתמיד בתוצאותיה הכספיות. רוב נכסיה של ריט1 הינם משרדים (נכסים מניבים בלבד) וכוללים את בית רובוגרופ בראש העין, מתחם אמדוקס-נייס ברעננה, בין חיון מחשבים בנתניה, בניין משרדים ברמת החייל, ברמת גן ובפ"ת, מרכז מסחרי שערי חדרה, ועוד היד נטויה.

לסיכום, כשמשקיע בוחן חשיפה לסקטור הנדל"ן, יש מקום לשמור פינה מיוחדת לקרנות ריט. החזקה בקרן שכזו מהווה לרוב החזקת נדל"ן סולידית, בעלת יתרונות ברורים וחסרונות מוגבלים. הקורלציה הנמוכה של קרנות הריט מול מדדי אג"ח ומדדי מניות בעולם, נותנת למשקיע פיזור והקטנת הסיכון בתיקי השקעה ומהווה אפשרות השקעה אטרקטיבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.