כשהאג"ח הקונצרני מגיע לתשואה של 40% ו-50%
מסחר שקט בתנודתיות נמוכה איפיין את שבוע המסחר החולף בשוק אגרות החוב הממשלתיות בבורסה בת"א. כך, על רקע העלאת הריבית הצפויה של בנק ישראל, בשיעור של 0.25% לרמה של 4.25 ובהעדר פרסום של נתונים משמעותיים חדשים ותחת ההנחה שתקציב המדינה לשנה הבאה יעבור בכנסת ללא קשיים מהותיים, לא היה השבוע גורם כלשהו שישפיע באופן קריטי על מחירי אגרות החוב. כתוצאה מכך סיימו אגרות החוב את השבוע החולף בתשואות דומות לאלו שהיו בסוף השבוע שעבר : המק"מ לשנה נסחר בתשואה של 4.72%, שחר לשנתיים ב 5.43%, ורק השחר הארוך למח"מ של 11.5 שנים שמחירו ירד השבוע בלמעלה מחצי אחוז מסיים את השבוע בתשואה של קרוב ל 6.5% לעומת כ 6.4% בסוף השבוע שעבר. עד כמה השחר הנ"ל, שהוא אגרת חוב ממשלתית כזכור, תנודתי ובר סיכון ניתן לראות מכך שבמהלך חודש דצמבר הוא השיל משוויו כמעט 6%!. גם בגזרת הצמודים הממשלתיים היה שקט יחסית השבוע תוך כדי עליות שערים קלות כך שתשואות האגח"ים קצרות הטווח נותרו ברמה של כ 2-2.5%, ובאגח"ים הבינוניים והארוכים היתה ירידת תשואות קלה לרמה של 3.45% למח"מ של 6 שנים ו-3.60% למח"מ של 11 שנים. כרגיל בעת האחרונה, גם השבוע היה "שמח" בגזרת אג"ח החברות. סוף שנה היא תקופה שבה תיקים עוברים ניקוי, מנהלי תיקים וקרנות מתחלפים, וכך כל מנהל חדש עושה שינויים בתיקים שהוא מקבל. בנוסף לכל אלה, בסוף השנה ייכנסו לתוקף תקנות בנוגע לקרנות הנאמנות, מה שמחייב חלק ממנהלי הקרנות לעשות שינויים. אך בעוד שבמניות ת"א 100 השינויים הם יותר ברי ביצוע, באגרות חוב קונצרניות יש לעיתים קושי מהותי לקנות או למכור את מה שרוצים, מה שיוצר שינויי שער חדים במיוחד. סביר להניח שבמהלך המסחר בשבוע הבא נמשיך ונראה התנהגות דומה בשל המשך החלפות התיקים. קוראיו האדוקים של הטור הזה זוכרים בוודאי את הבטחתי מהשבוע שעבר להתייחס לאגרות חוב במחירים נמוכים במיוחד , 20 או 30 אגורות לאג"ח. "למזלי" , נפילתן של מספר אגרות חוב למחירים שכאלה הזכירה לי את התחייבות הנ"ל. למעשה, במצב השוק היום, יש עשרות רבות של אגרות חוב בתשואה ריאלית דו ספרתית שנחשבת תשואה גבוהה במיוחד או אג"ח "זבל" בעגת השוק . יחד עם זאת, אין דין אג"ח בתשואה של 12% , 15% או 17% ובמחירים של 70-80 אגורות כדין אג"ח בתשואה של 30% 40% או 50% ובמחירים של 20 או 30 אגורות. בעוד שבקבוצה הראשונה הפנימו המשקיעים כי באגרות החוב שבה הם מחזיקים יש סיכון גבוה וחשש לא מבוטל מכך שהחברה לא תוכל להחזיר את התשלומים כפי שהתחייבה בתשקיף, הרי שבקבוצה השנייה המשקיעים כבר לא מאמינים שיקבלו את מלוא כספם חזרה, ולמעשה מהתנהגות השוק ניתן להניח כי המשקיעים מצפים לאיזשהו הסדר (נניח 50 אגורות לאג"ח) שבו יחלצו משהו מהחברה . נדיר מאד למצוא אג"חים שהגיעו למחירים כל כך נמוכים והחברה בסופו של דבר שילמה את חובה במלואו. המקרה היחידי שלי אישית זכור הוא האג"ח של טאואר שהגיע למחירים של כ-40 אג' והחברה, בין היתר בזכות הגב החזק שעומד מאחוריה, החזירה ומחזירה את חובה לבעלי האג"ח באופן מלא. כשאגרות חוב מגיעות למחירים כאלה, בדרך כלל המשקיעים המקוריים של האג"ח כבר לא בתמונה ובמקומם מגיעים "המומחים לתחום" שמחפשים מציאות מהסוג הזה. מבחינתם קניית אג"ח במחיר 30 אג' ומכירתו לחברה ב-50 אג' מניבה רווח ענק, והם מוכנים לקחת את הסיכון שבמקרים מסוימים החברות יפשטו את הרגל והם לא יקבלו דבר תמורת השקעתם. כך היה לאחרונה בחברת טי.אר.די שאגרות החוב שלה צללו עד למחיר של 26 אג' ולאחרונה קנתה החברה עצמה את אגרות החוב שלה בשוק ומחוץ לו, (ללא הסדר מתואם) במחיר של 48 אג' .
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א
הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050
מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.
המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר
ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.
בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך,
תוך בחינת צורכי השוק בפועל.
משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- המניה שמזנקת ב-38% ומה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".
