הדולר פרץ את רמת ה-3.9 שקלים; חתם בעליה של 0.72%
המטבע הישראלי חתם את יום המסחר בהיחלשות אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר רשם עליה של 0.72% לרמה של 3.921 שקל, שערו היציג של האירו נחתם בעליה של 0.35% לרמה של 5.7515 שקל. מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי ההערכה הרווחת בשוק היא כי הפדרל ריזרב יודיע הערב על הורדה של 0.25% בריבית לרמה של 4.25%, שכן קרנות ה'פד' מצביעות על סבירות כמעט מלאה להורדה זו. עם זאת, בשוק לא פוסלים הפחתה של 0.5% בריבית, והסבירות לצעד כזה עומדת כעת על 40% בלבד. הפחתת הריבית הערב תהיה השלישית ברציפות מאז ספטמבר, אז עמדה הריבית על 5.25%. מדיניות ההקלה המוניטרית של ה'פד', אשר נגרמה בשל פרוץ משבר האשראי והסיכון שהוא מציב לצמיחה הכלכלית בארה"ב. אם בתחילה תרמה מדיניות זו להיחלשות הדולר אנו רואים התאוששות בשבועיים האחרונים אל מן ה 23 בנובמבר כאשר השוק האמריקאי הפתיע בנתונים מעודדים יחסית לצפי, נתונים אשר מחזקים את העובדה שמדיניות הפד בשעת משבר האשראי הנוכחי היא יעילה ומאוששת את הספקולציה שלא מן הנמנע שנצפה בשטר הירוק חוזר לרמות של 1.35 – 1.33 לקראת אמצע הרבעון השלישי של 2008. אנו עדים גם להתאוששות איטית אך מעודדת של שוק הדיור שאמריקאי לאחר שאתמול פורסמו נתוני מכירות הבתים בארה"ב כאשר מדד מכירות הבתים יצא 87.2 ושינוי במכירות בתים יצא 0.6% לעומת צפי לירידה של 1%, נתונים אלו מעודדים לשוק האמריקאי מכיוון שחשוב מאוד לראות האטה בהתדרדרות שוק הבתים אשר נובע מפעולותיו האחרונות של הממשל האמריקאי, האטה זו כאמור משפיעה באופן חיובי על הכלכלה האמריקאית ואולי מאותת על תחילת ההתאוששות ויצאה ממשבר הסאבפריים. בסקירה לאחור מציין עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד שאם נשים פעמינו לכמה מהפעולות המיידיות שננקטו כאשר פרץ משבר האשראי אשר מקורו בארה"ב נבחין שבראשית היו אלו הזרמות הכספים לשווקים (מאורע נדיר מאוד, הזרמת הכספים האחרונה הייתה בקריסת התאומים 9.11.01) כדי לשמור על נזילות המחירים שם, נזכור שהאפקט הנגרם מהזרמות כספים אלו דומה לאפקט של הורדת ריבית היחלשות המטבע המקומי וזליגה של משקיעים לאפיקי השקעה מסוכנים פחות, שוק אגרות החוב לדוגמא חביב על משקיעים בשעות משבר בגלל אופיו הסולידי ולכן שוק זה פורח אל מן התקופה האחרונה, דווקא בשבועות האחרונים מאובחנת ירידה בשוק זה במיוחד לאור תוצאותיה האחרונים של הכלכלה האמריקאית, מה שמהווה אינדיקציה לעובדה שהשוק האמריקאי מתחיל להתאושש מהמשבר שתקף אותו והחששות ממיתון יורדות, אך ללא ספק כשנבוא לסכם את שנת 2007 האטה בצמיחה של הכלכלה החזקה בעולם תהא המסקנה שתתאר היטב את שנה זו. היום 21:15 שעון ישראל תפורסם החלטת הריבית בארה"ב והדילמה שעמדת בפני הנגיד המרכזי האמריקאי בן ברננקי היא כזו: להוריד את הריבית ובכך לגרום לפיחות מקומי אשר יתרום לייצוא הפורח של הסחורות האמריקאיות כאשר דולר נמוך למעשה מוזיל את הסחורות האמריקאיות עושה אותן אטרקטיביות אל מול שאר הסחורות העולמיות ותורם רבות ליצואנים המקומיים. ראינו את הורדת הריבית בקנדה לאחר ששם המטבע המקומי עלה בערכו על הדולר האמריקאי מה שגרם לפגיעה לא קלה ביצואנים הקנדים ובא הבנק המרכזי ומרסן את התחזקות הדולר הקנדי על ידי הורדת הריבית שם. הבעיה היא שאל מול פעולה של הורדת ריבית קמים ועולים הלחצים האינפלציוניים אשר לא פעם הנגיד ברננקי העיד שהוא מודאג יותר מלחצים אלו מאשר ממשבר האשראי. לכן הורדה של 0.25% או שינוי שער הריבית על כנו תהא לעניות דעתי המהלך שינקוט הנגיד. בנק ישראל פרסם היום את סיכום חודש נובמבר בשוק המט"ח, כאשר לפי הנתונים סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל-דולר, עלה בנובמבר ב-0.6% לרמה של 8.5%, וזאת במקביל לעלייה בסיכון שער החליפין בשווקים המתעוררים בשיעור דומה לרמה של 10.2%. כרגע בעולם האירו נסחר ברמה של 1.4666 לדולר אחד והדולר רושם התחזקות אל מול היין היפני והפאונד האנגלי כאשר נסחר ברמה של 112.0 יין לדולר ו2.0477 דולר לפאונד.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
