מחפשים תשובה לזינוק של אנסוור? תשאלו את גוגל

אתמול סגרה אנסוור את המסחר בנאסד"ק בזינוק של 23%, החברה מציגה תוצאות פושרות לאחרונה. אבל האם יש בכלל אנליסט בעולם שיכול לאמוד פוטנציאל של פורטל מידע באינטרנט? למשקיעים נותר רק לחכות ולקוות לעוד גאווה ישראליות
שהם לוי |

גם מבלי שיש בידיה תשובות לכל השאלות, וגם מבלי ששאלה את כל השאלות הנכונות- השוק עדיין מאמין בפורטל המידע Answers.com, יחד עם הזינוק של 42% בשעות השיא של המסחר במניה אתמול, ועם סגירת מסחר בטיסה של 23%.

דוח של 8-K חושף, כי האתר אנסוור דוט קום חתם על חוזה עם ענקית מנועי החיפוש המקוון גוגל, שאמור לפקוע בעוד מספר חודשים. העסקה, מביאה את האתר Answers.com, להיות נפוץ מאוד בתוצאות החיפוש של המנוע של גוגל, ההסכם הכולל לשיתוף פעולה בין החברות יפוג נכון לעכשיו ב-2010.

המשקיעים מבחינתם שיבחו את המהלך אולם ההסכם מעלה עדיין מספר שאלות שלא נענו. האם החוזה שנחתם יעזור באמת לאתר החברה להשיג כניסות מרובות? או שמא תרומתו תהיה פחותה ועלויות ההסכם יביאו את העסקה לסופה?

השאלה השנייה היא המהותית יותר, מאחר ואנסוור מצוייה בזמן לא טוב כדי לעבור לרווחיות, גם בעזרת התמיכה של גוגל. אכן, אנסוור מרוויחה מכניסות רבות יותר בסיוע גוגל, אך החברה דיווחה על הפסד במהלך שלושת הרבעונים האחרונים.

הרבעון האחרון של החברה היה בהתאם לציפיות, עם הפסד של 1.2 מיליון דולר ומכירות מאכזבות של 2.8 מיליון דולר. מניות החברה נחתכו ב-12% מהשיא בחודש שעבר, אך למהלך זה אין כל קשר לעלויות התפעול הגבוהות של הרבעון האחרון בסך 4.2 מיליון דולר. ספק אם ההסכם עם גוגל יוכל לשפר סעיף זה בדוחות החברה, גם אם תעלינה המכירות בצורה דרסטית. עדיין המרווחים של החברה יהיו נמוכים מהמקובל בתעשייה.

האמת היא ששורש הבעיה בכלל מצוי במקום אחר- אופן התייחסות החברה לתוכן המצוי באתר. הפורטל אנסוור, מציע מגוון רחב של מידע ייחודי, אך מרביתו מצוי גם במקומות אחרים. לדוגמא, את המידע שיש באנסוור, בחלקו נמצא גם בויקיפדיה. זהו מקור מצויין לאתר חופשי מסוג זה, אך מנוע החיפוש של גוגל "מעניש" מקורות מידע כפולים. מאחר וזה מעניק את הדירוג הגבוה יותר במנוע החיפוש, למקור המידע הראשוני.

אנסוור נוחלת הצלחה עם שאלות ה- WikiAnswersבניסיונותיה לאחד את שייכות המידע. עם זאת, המשקיעים יאלצו לחכות בינתיים, עד לבחינת מידת ההשפעה של ה-WikiAnswers על התוצאות הפיסקליות של אנסוור. לא מזמן, הודיעה החברה על צפי לרבעון חלש נוסף.

לנו רק נשאר לצפות ולקוות, שיום אחד גם אנחנו הישראלים נוכל להתגאות בפורטל מידע עולמי משלנו, ושמו Answers.com.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: